החללית הפרטית דראגון המריאה לתחנת החלל ותביא עמה אספקה וניסויים

מדובר בחללית שניה בסדרה, אך הראשונה במשימות הממומנות ע"י נאס"א * בחללית גם ניסויים שיבוצעו בתחנת החלל ובתוכם שלושה מישראל

שיגור החללית דראגון 2, ב-8 באוקטובר 2012 מכף קנוורל. צילום: נאס"א
שיגור החללית דראגון 2, ב-8 באוקטובר 2012 מכף קנוורל. צילום: נאס"א

ספייס איקס שיגרה הלילה (02:35 שעון ישראל) את החללית הראשונה מתוך תריסר המשימות שהוזמנו ע"י נאס"א לאספקת כ-300 ק"ג של ציוד ואספקה לתחנת החלל. החללית תגיע לתחנת החלל הבינלאומית ביום רביעי.

על סיפון החללית ניסויים מדעיים רבים, מתוכם שלושה שהוכנו בישראל, כפי שדיווחנו בלעדית באתר הידען מוקדם יותר היום.

הטיסה, המכונה CRS-1 שוגרה באותה הדרך ותבצע את אותן סדרות פעולות במפגש עם התחנה כפי שעשתה החללית הקודמת מסדרת דראגון ששוגרה לתחנה במאי השנה, אלא שאז זה היה במהלך ניסוי החללית, וכעת מדובר בשיגור המסחרי הראשון.

החללית המריאה על ראשו של טיל מדגם פאלקון 9, אף הוא של חברת ספייס איקס. במשגר משולבים תשעה מנועי דלק נוזלי וחמצן מדגם מרלין. השלב השני של פאלקון 9 משתמש במנוע מרלין אחד שיאיץ אותה למסלול הסופי.

11 דקות לאחר השיגור פרסה הדראגון את צמד קולטי השמש שלה והבקרים יחלו בבדיקות חיישני המפגש עם תחנת החלל. בעת הזו עושה החללית את דרכה לבדה ללא הטיל שנשא אותה.

כאשר תגיע הדראגון לתחנה ביום רביעי היא תיגרר ע"י הזרוע הרובוטית של התחנה. זו תהיה המשימה הפרטית הראשונה הרשמית לתחנת החלל. החללית תהיה צמודה לתחנה במשך כשלושה שבועות במהלכן יפרקו האסטרונאוטים והקוסמונאוטים שבתחנה את הציוד ויטעינו אותה בפסולת.

בין הציוד שעל החללית – מקפיא (פריזר) שישמש לשימור דגימות מדעיות,. לקראת יציאת החללית היא תישא למעלה מטון דוגמאות מדעיות שנאספו במחקרים בתחנת החלל, ביחד עם הפריזר שהדוגמאות יישמרו בתוכו. האטסרונאוטים יתקינו ציוד משומש בקפסולה שתשוב לכדור הארץ בנחיתה רכה, שם המהנדסים יוכלו לבחון אותם.

סוג שונה של חלליות מטען מפותח במקביל על ידי חברת אורביטל סיינס. מדובר בחללית סיגנוס ובמשגר אנטרס, שיבצעו בהמשך השנה טיסת ניסון.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. משתמש אנונימי,

    ארה"ב נמצאת במשבר כלכלי, ואחרי שתי מלחמות בעירק ואפגניסטן. כעת יש להם פחות כסף לבזבוזים, ובמיוחד לבזבוזים יקרים כמו תכנית מעבורות החלל. (כמובן שזה הכל עניין של עדיפויות לאומיות, ויש הטוענים שארה"ב מבזבזת יותר כסף על דברים אחרים פחות חשובים, אבל זה כבר פוליטיקה…)
    כאשר התקציב לנאסא קטן, הם חיפשו איפה לקצץ, ותוכנית המעבורות היתה בראש הרשימה. יש לכך מספר סיבות:
    1. המעבורות ניבנו בסוף שנות השיבעים וכעת הם בשנות ה-30 שלהם, וכתוצאה מכך הם דורשות יותר תחזוקה, שמייקרת את תפעולן.
    2. מאותה סיבה שהזכרתי בסעיף 1 המעבורות פחות בטוחות מבעבר, ונוסיף לכך את 2 האסונות כשהמעבורות צ'לנג'ר וקולומביה התפוצצו.
    3. המעבורות בתכנון היו אמורות להיות כלי תחבורה רב שימושי, בניגוד לטילי הסאטורן ששימשו את תוכנית החלל לפניהן שהיו חד פעמיים, ולכן גם יקרים. בגלל קיצוצים בשלב התכנון של המעבורות, הם הצטרכו לעשות פשרה ביכולות של המעבורות, והן נבנו כאשר הגוף המרכזי הוא רב שימושי, אך 2 רקטות ומיכל דלק ענק הם חד פעמיים, כך שתכנון המעבורות נכשל בלהוזיל את הטיסות בצורה משמעותית. הזמן שלוקח למעבורות להיות מוכנות לשיגור נוסף לאחר חזרתם לכדוה"א היה אמור להיות מספר שבועות ובפועל הוא מספר חודשים.
    4. קיצוץ בתוכנית המעבורות, ומעבר לטיסה בטילים הרוסיים ולאחר מכן בטילים מהמגזר הפרטי, השאיר יותר זמן וכסף לנאסא לעסוק בטיסות לחלל העמוק (תכניות להנחית אדם על המאדים, על אסטרואיד, או אפילו לחזור לירח), ופחות בפעולות השגרתיות של השיגור עצמו.
    לסיכום, תוכנית המעבורות היתה יקרה, לא אמינה, מסוכנת, מיושנת והחטיאה את המטרות שבתיכנונה.

  2. לאבי בליזובסקי,
    לא הצלחתי להבין אם השלב השני של הטיל הוא שמניע את החללית עד לתחנת החלל או שכמו שכתבת החללית עושה את דרכה לבדה לתחנת החלל.

  3. טיסות המעבורת היוו מעמסה כלכלית גדולה מדי ולכן הופסקו, הטיסות של המעבורת הפרטית הן הרבה יותר זולות.

  4. לאבי מצטער שהיתקשרתי אבל אני לא יודע ולא בדקתי כמה טיסות עשתה הדיסקברי ומדוע הפסיקו את הטיסות

  5. זאת התפתחות חשובה בחקר החלל. אמנם זאת לא התפתחות מדעית אשר מעשירה את הידע שלנו, אך ההתפתחות הזאת בונה כלכלה חדשה (או מפתחת אחת שכבר קיימת), כלכלת חלל, שהופכת את החלל ליותר אטרקטיבי להשקעות פיננסיות.
    לאחרונה שמענו הרבה על ביטול פרוייקטים בנאסא, שללא ספק הם נסיגה בחקר החלל, אך חדשות כאלו מחזקות את הבסיס לחקר החלל, ועושה אותו יציב יותר, כאשר ניתן להשיג מימון לתכניות החלל ממקורות פרטיים ולא רק ממקורות מדיניים שנתונים לגחמות הפוליטיקאים ולאג'נדה פוליטית…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן