סיקור מקיף

בדרך לטיסות פרטיות לחלל: נמל החלל "אמריקה" בניו מקסיקו יוצא לדרך

חברת וירג'ין גלקטיק, מיזם תיירות החלל הפרטי של סר ריצ'רד ברנסון, חנכה בטיסת ראווה של החללית הפרטית הראשונה, את נמל החלל "אמריקה", בניו מקסיקו, ארה"ב

ריצ'ארד ברנסון, הבעלים של וירג'ין גלקטיק ומושלת ניו מקסיקו סוזנה מרטינז בטקס חנוכת נמל החלל אמריקה, אוקטובר 2011
ריצ'ארד ברנסון, הבעלים של וירג'ין גלקטיק ומושלת ניו מקסיקו סוזנה מרטינז בטקס חנוכת נמל החלל אמריקה, אוקטובר 2011

"היום הוא עוד יום היסטורי עבור וירג'ין גלקטיק", אמר סר ריצ'רד ברנסון, בעלי קונצרן וירג'ין העולמי, שקיבל לידיו את המפתחות לטרמינל ולהאנגר מהם יפעלו הטיסות הפרטיות הראשונות לחלל. "אנחנו כאן עם קבוצה של אנשים מדהימים שעוזרים לנו להוביל את יצירת אחד מענפי התעשייה החדשים של המאה ה -21, תיירות חלל."

ברנסון וילדיו, סם והולי, שיהיו הנוסעים המסחריים הראשונים על החללית, חנכו את המבנה החדש, שנבנה לפי סטנדרטים אקולוגיים מחמירים, בטקס רב רושם, בו נכח גם נציג ישראלי, אלירון ירון, מנכ"ל חברת "גלקטיק דרימליינס", החברה הישראלית המשווקת בישראל את הטיסות הפרטיות הראשונות לחלל, במחיר של 200,000 דולר לכרטיס. הטיסות הראשונות צפויות לצאת מנמל החלל החדש כבר בשנת 2013.

"הכוונה היא לא רק למכור כרטיסים לחלל ללקוחות פרטיים, למרות שיש לכך ביקוש אדיר. יותר מ- 450 לקוחות ברחבי העולם כבר קנו כרטיס ושילמו תמורתו, ויש בהחלט גם לא מעט ישראלים שמעוניינים להיות הראשונים שיגשימו את החלום הזה." מסביר אלירון ירון, מנהל הנציגות הישראלית של וירג'ין גלקטיק, "גלקטיק דרימליינס".

"החברה נוקטת בצעדים כדי להרחיב את משימתה מעבר לתיירות חלל מסחרית, ובשבוע שעבר זכתה בחוזה של נאסא. בתקופה האחרונה יש גם לא מעט הזמנות של כרטיסי טיסה מצד מוסדות מחקר ואקדמיה בעולם שמתכוונים להטיס נציגים לחלל כדי לבצע ניסויים במהלך הטיסה" אומר ירון.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. על זה נאמר צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות…..
    הטיסות הראשונות יוכלו להוות מפנה חשוב בעתיד הכוכב ,בעבר היו תוכניות של מלונאות בחלל .כרייה של מחצבים . דובר בעבר על ניצול למשל של פני הירח לאפשרות של זיקוק וכריה של הליום 3 למשל מעל פני הירח וניצולו לייצור חשמל.
    מי יודע אולי מה שהיה עד עתה בתיאוריה יוכל לרקום כעת עור וגידים ולהפוך ממדע בדיוני למציאות בת ימינו.

  2. ברט הוא היצרן, ואילו וירג'ין גלקטיק היא חברת תעופה. בדיוק כמו אל-על לצורך העניין שמשתמשת במטוסים של בואינג ולא מייצרת אותם בעצמה. כמובן שלברנסון יש הרבה יותר כסף לעשות אירועים ויחסי ציבור מאשר לרוטאן.

  3. מעניין, בעבר כשהזכירו את המטוס "האביר הלבן" הופיעה תמיד גם תמונה של האיש הזה:

    https://www.hayadan.org.il/images/content1/167623634-L-burtrutan.jpg

    ברט רוטאן. מדוע הוא כבר לא מוזכר בהקשר למטוס? האם הוא כבר לא קשור לפרוייקט?

    כאן ברט מרצה בטד:

    http://www.ted.com/talks/lang/heb/burt_rutan_sees_the_future_of_space.html

  4. למי שמתעניין: כמה נקודות שמעצבנות אותי בידיעה הזאת:
    1 ב"טיסה לחלל" הכוונה היא, אם הבנתי נכון כמובן, באיזה כמה דקות שבהן המטוס נמצא קצת גבוה יותר ממטוס רגיל ואז מרגישים את אובדן כח המשיכה. אחרי הכמה דקות האילו יורדים ובעצם נוחתים באותו שדה שממנו הטיסה יצאה (רק עניים יותר). לקרוא לזה "תיירות חלל" זה לא קצת יומרני?! לא מתאים יותר לקרוא לזה: "ראייד"? יקר במיוחד, ארוך ומן הסתם משעמם ברובו ובכל זאת בסה"כ "ראייד" .
    2 במקום להתפאר ב"סטנדרטים האקולוגיים המחמירים" על פיהם נבנה כביכול שדה התעופה – לא היה קצת יותר "ירוק" פשוט לא להקים את המיתקן האולטרה-סופר-מזהם הזה שנועד לשעשע את המיליונון העליון?
    3 החיוך של מר ריצ'ארד ברנסון (סליחה! סר). זהו, פשוט החיוך הזחוח הזה "מביא לי" עצבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן