חיים בחלל

אלברט כליפא מבקש לברר מה הסיכוי למציאת חיים מחוץ לכדור הארץ.

פורסם לראשונה באתר הידען ב-19/4/2005

החיים מחוץ לכדור הארץ אמורים להתפתח על פלנטות תאומות לכדור הארץ, שהם כוכבי לכת עם תנאים להתפתחותם של חיים בעלי פוטנציאל להגיע בסוף לאינטליגנציה…והכוונה היא לחיים הדומים למה שהתפתח על כדור הארץ, שהם בינתיים מודל החיים היחיד המוכר היום.  אומנם כוכבי לכת כאלה עדיין לא נתגלו, אבל עוד חזון למועד .

אפשרות חיים מחוץ לכדור הארץ
ההנחה בדבר קיום חיים מחוץ לכדור הארץ מתבססת על שני גורמים: הראשון הוא אמונה של המונים (ללא הוכחה כמובן), והשני הוא השערה של מדענים (שמחכה עדיין להוכחה ) . ל עומת זאת ידיעה (עם הוכחה) על קיומם של חיים אחרים עדיין לא קיימת .

משחר ההיסטוריה ועד ימינו, האמינה התרבות האנושית בסיפורים ואגדות על אלים ויצורים כל-יכולים הנמצאים מחוץ לעולמנו והמשפיעים על חיינו . אמונות כאלה ניתן למצוא בין היתר אצל :
1- השומרים והבבלים – שהאמינו באלים הבאים במרכבות האש “הרפון” (על שמם נקרא טיל אמריקאי)
2- היוונים והרומאים – שהאמינו באלי האולימפוס, אורנוס ויופיטר, שקבעו מהלכי שמיים וארץ (מיתולוגיה)
3- היהדות והאיסלאם – המאמינים באלוהים ובגלגול נשמות המגיעות בסוף לשמיים ( לגן עדן או לגהינום)
4- התנ”ך והזוהר – המדברים על אלים היורדים משמיים ועושים לנו השבחה גנטית (בראשית ו' פסוק 4)

והמלה האחרונה של האמונות האלה הם החיזרים בצלחותיהם המעופפות המבקרים אותנו בהמוניהם מאז תקרית “רוזויל ” בארה”ב בשנת 1947 ועד עצם ימינו אלה, וגם ארצנו הקטנה 'זכתה' לביקוריהם בייחוד לקראת סוף שנת 1996, עת נסחפנו גם אנו ל'אובססיה' המודרנית הזאת .

המשותף לכל האגדות והסיפורים האלה הם שניים, הראשון הוא אמונה חזקה של רוב המין האנושי בקיום חיים מחוץ לעולמנו כפי שהוזכר , והשני הוא העדר טוטלי של ממצא כל שהוא לקיומם , ממצא שאפשר לראות או למשש, לא מהעבר ולא בהווה . יתר על כן אין עדיין אף עדות מוכחת למפגש עם חיים מחוץ לעולמנו. כל העדויות על מפגשים פנים אל פנים עם חיים-זרים הם סיפורי נביאים ואגדות מהעבר הרחוק או עדות של אדם בודד בזמננו ללא גיבוי מהימן .

אך לעומת זאת קיימת השערה של מדענים על הסתברות גבוהה להמצאות חיים אחרים ביקום .
ההשערה הזאת מתבססת על כמה עובדות מוצקות, ביניהן :

• מספר הכוכבים ביקום הוא אין סופי .
• כל החומרים המרכיבים את היקום הם אותם החומרים מהם מורכב כדור הארץ .
• כל החוקים הפועלים בכל היקום הם אותם החוקים שפעלו ופועלים על כדור הארץ .
• הממצאים מכדור הארץ מראים שהחיים על כל צורותיהם הם תוצאה של התפתחות אבולוציונית של תא חי ראשון (לפי דארווין , 'מוצא החיים ' – 1859 ), שנוצר כנראה מהתפתחות אבולוציונית של חומר (דבר שהוא אפשרי לפי פרופ' ליפסון – מכון וייצמן).

כלומר : אפשר שהחיים אינם יצירה חד- פעמית של אלוהים ,אלא הם התפתחות אפשרית של החומר תחת התנאים המיוחדים השוררים על כדור הארץ ובמשך זמן ארוך מאוד המוערך בלא פחות מ 3.8 מיליארד שנים.
אם ההשערה הזאת נכונה, אז אין שום סיבה שלא יתפתחו חיים דומים לנו בכוכבי לכת בעלי תנאים דומים לשלנו, קרי “בתאומי ארץ “. כי אין סיבה שהטבע הפורה מאוד על כדור הארץ, יהיה עקר דווקא בכוכבי לכת אחרים . ואם אנו רוצים קשר או מפגש עם חיים כאלה, אנו צריכים לחפש אותם בכוכבי לכת בעלי תנאים הדומים לנו .
אומנם יש רעיונות במדע הבדיוני על צורות חיים אקזוטיות היכולות להתפתח לא על תאומי ארץ, אלא בענני אבק קוסמי, בכוכבים מסיביים , בטמפרטורות גבוהות וכ”ו , אבל לעת עתה זה עניין למדע בדיוני בלבד, ולמדע בדיוני גם השמיים אינם גבול .

מה מאפיני כוכבי לכת המאפשרים התפתחותם של חיים ?
כל מגוון החיים על כדור הארץ החל בחיידקים, דרך הצמחים, בעלי החיים ועד לאדם, כולם ללא יוצא מהכלל זקוקים, לצורך התפתחותם מתא ועד לתבונה, לכוכב לכת עם שלושה תנאים בסיסיים, והם :

מים:חומר הדרוש לחילוף חומרים בתוך התא החי . כידוע אין חיים ללא מים . גם במדבר הצחיח ביותר חייבים הצמחים ובעלי החיים להשיג מים הנקלטים מהלחות שבאויר או מתחת לחול . לא ידוע לנו על אף חומר אחר המשמש לחילוף חומרים בעולם החי זולת מים .

둘- מים זורמים : כל צורות החיים חייבות מים במצב נוזלי לשם זרימה חופשית דרך הממברנות העוטפות כל תא החי .מים קפואים לא מאפשרים חילוף חומרים בתא. ומים במצב גזי מתנדפים מהתא והוא מתייבש. מים נוזלים אפשריים רק בטווח טמפרטורה מסוים, שהוא בין 0-100 מעלות זלציוס למים נקיים בגובה פני הים. (הטווח הזה משתנה בלחץ אטמוספרי אחר ובתמיסות של מים עם מלחים בתוך התא). טווח טמפרטורה כזה מחייב :

1. מרחק מסוים של כוכב הלכת מהשמש שלו , קרוב מדי יהיה חם , רחוק מדי יהיה קר .
2. אטמוספרה שתעטוף את כוכב הלכת כשמיכה , אחרת תצנח הטמפרטורה בשעות הלילה בכוכב הלכת לערכים הרבה מתחת לאפס . ( טמפרטורת החלל היא כ 270 – מעלות )
3. גודל מסוים של כוכב הלכת ( קרי מסה ) שיוכל להחזיק אטמוספרה יציבה שלא תתנדף לחלל .
בקיצור, מים נוזלים מחייבים כוכב לכת עם מים ואטמוספרה בעל גודל מסוים ובמרחק מסוים מהשמש .

מים זורמים לעולם : חיים תבוניים חייבים מים נוזלים בעולמם למשך כל תקופת התפתחותם , במלים אחרות ,הם חייבים טווח יציב של טמפרטורות בין 0-100 מעלות ללא הפסקה מאז יצירת התא הבודד ועד לאדם ,דבר שנמשך כידוע כ 3.8 מיליארד שנים . כל שינוי ביציבות הטמפרטורה מעל נקודת הרתיחה או מתחת לנקודת הקיפאון של המים, ואפילו למשך שנים מועטות, משמיד את כל עולם החי ומשחק האבולוציה של החיים חייב יהיה להתחיל לגמרי מחדש, אם בכלל . יציבות מדהימה כזאת של טמפרטורה לאורך מיליארדי שנים מחייבת כוכב לכת עם שמש אחת ועם ירח גדול אחד . כי מערכת עם יותר משמש אחת ( וזה דבר די נפוץ בגלקסיה שלנו ) משנה במשך הזמן את יציבות המסלול של כוכב הלכת , קרי המרחק , קרי הטמפרטורה שלו מעבר לטווח הנ”ל . גם העדר ירח , או אפילו ירח קטן (יחסית) לא יוכל להביא ליציבות ציר הסיבוב של כוכב הלכת סביב עצמו , וכתוצאה מכך לא יונצחו עונות השנה באזורי כוכב הלכת השונים למען התפתחות רציפה למשך מיליוני שנים.

לסיכום : תאומי ארץ בעלי סיכוי לפתח חיים מתא ועד לתבונה חייבים להיות כוכבי לכת עם מז”ל (ראשי תיבות של מים זורמים לעולם ), כי מז”ל הוא התנאי האולטימטיבי לכוכב לכת עם תבונה. ובכדי שלכוכב לכת יהיה מז”ל ויהפוך לתאום ארץ כמונו הוא חייב להיות עם מים, אטמוספרה ומסה מעל גודל מסוים ושיהיה עם ירח גדול אחד, ובעל מרחק מתאים משמש בודדת אחת שנוצרה לפני יותר מ 3.8 מיליארד שנים .

איפה לחפש חיים ? :
היקום מורכב מאין ספור גלקסיות , וכל גלקסיה מורכבת ממיליארדי כוכבים , וההשערה היא שכל כוכב ( קרי שמש ) מחזיק מערכת כל שהיא של כוכבי לכת . ולכן חיים ניתן לחפש במערכת השמש שלנו , בגלקסיה שלנו או במיליוני הגלקסיות האחרות .

חיפןש מקומי : מערכת השמש שלנו מורכבת כידוע מתשעה כוכבי לכת, כמה עשרות ירחים ואלפי אסטרואידים ושביטים . האסטרואידים השביטים וכל הירחים הם פלנטות ללא מז”ל כי הם או קטנים שלא הצליחו להחזיק אטמוספרה או רחוקים מהשמש ולכן קפואים ללא מים זורמים( חוץ מ 'אירופה' ו טיטאן' ירחיהם של צדק ושבתאי ) .
גם ארבעת כוכבי הלכת הרחוקים , שבתאי אורנוס נפטון ופלוטו , הם כוכבי לכת ללא מז”ל בגלל טמפרטורת הקיפאון השוררת עליהם , קרוב ל 200 מעלות מתחת לאפס. המזל גם לא האיר פנים לכוכב הלכת 'חמה' הקטן ללא אטמוספרה והכי קרוב לשמש . הטמפרטורה על פניו עולה ביום ל 450 מעלות, הרבה מעבר לנקודת הרתיחה , ובלילה היא צונחת לנקודת קיפאון של 150 – מעלות ( הפרש של 600 מעלות בין יום ללילה ) .

המועמד הכי מבטיח בתור 'תאום ארץ' נתגלה , למרבה הצער, כפרדוקס טוטלי של מערכת השמש .והכוונה כמובן ל 'נוגה' , סמל היופי של השמיים ,כפי שמעיד שמו הלועזי “ונוס “. הוא אמנם בעל גודל ומרחק דומים מאוד לארץ , ובעל אטמוספרה עשירה המכילה גם מעט מים ,אך לרוע המזל אין לו מז”ל ,כי התפתח עליו אפקט חממה מסיבי שגרם לחום על פניו לעלות עד ל 480 מעלות, כמעט באופן קבוע, והפך אותו ממלכת היופי של השמים לגהינום אמיתי ויבש של מערכת השמש .

גם מאדים היה מועמד טבעי להיות 'תאום ארץ' מבחינת גודל, גיל, מרחק, מים ואטמוספרה, אך גם לו לא היה מז”ל , כי המים הנוזלים שזרמו בעבר על פניו לא החזיקו מעמד 'לעולם' ,הם התנדפו מתי שהוא בעבר או ירדו מתחת לפני השטח, חלקם נמצאים עדיין בקטביו . על כן, יתכן שחיים פרימיטיביים התפתחו עליו בעבר, אך לא היה להם זמן, מחוסר מים זורמים , להמשיך ולהתפתח עד לתבונה .
יתכן שהסיבה לכך הם ירחיו הקטנים של מאדים , פובוס ודמוס ,האחד 15 ק”מ והשני 27 ק”מ קוטר בלבד, שלא הצליחו לייצב את צירו , כפי שעשה זאת הירח הגדול שלנו בעל 3480 ק”מ קוטר .

אחד המקומות במערכת השמש , שאולי יתגלה כבעל מז”ל הוא הירח 'אירופה' ירחו של צדק . הוא אומנם מעט קטן מהירח שלנו (3135 ק”מ קוטר), רחוק מהשמש ,קר וללא אטמוספרה, אך הוא בעל שכבת קרח עבה אחידה וסדוקה , המגינה על אוקינוס של מים נוזלים, המתחממים מהפעילות הוולקנית של פנים הירח, פעילות הנגרמת מכוח המשיכה החזק מאוד של צדק .
יש השערה שבסביבה כזאת של 'מים נוזלים לעולם' הנמצאים מתחת לשכבת הקרח, יכולים להתפתח סוגי חיים כמו האורגניזמים החיים שנתגלו בעומק האוקינוסים שלנו, בקרבת נביעות הידרו-תרמיות עם חומר וולקני בטמפרטורה של 113 מעלות, אך יהיה להם קשה להגיע בתוך המים לרמה אינטלגנטית גבוהה .
לבדיקת ההשערה הזאת מתוכננת חללית של נאס”א להישלח ל 'אירופה' בשנת 2008 .
ירח נוסף בעל אותו סיכוי הוא טיטאן ירחו הגדול של צדק שהצליח להחזיק גם אטמוספירה עבה של חנקן, החללית קסיני תגיע אליו בתחילת יולי 2004 ותשגר נחתת שתנחת עליו בתחילת 2005 לביצוע בדיקות ראשונות להשערה הנ”ל.

חיפוש גלקטי : בגלקסיה שאנו חלק ממנה יש מעל מאה אלף מליון כוכבים ( קרי שמשות ) . הם מפוזרים בחלל בצורת דיסקה בקוטר של מאה אלף שנות אור וברוחב של שלושים אלף שנות אור .
שנת אור ( ש.א.) הוא המרחק שהאור עובר בשנה ,השוה ל 9.5 מליון מיליון ק”מ. כידוע מהירות האור היא 300.000 ק”מ בשניה והאור מסוגל להקיף את כדור הארץ שבע פעמים בשניה אחת .
על אף ההשערה שלרוב הכוכבים יש כוכבי לכת , נתגלו מאז שנת 1995 ועד היום רק סימנים להימצאותם של כ 120 כוכבי לכת מסביב לכוכבי הגלקסיה . ורק כוכב לכת אחד בלבד צולם ( בעזרת טלסקופ 'הבל' ) , וזאת מחמת המרחקים העצומים המפרידים בינינו, וחשוב לציין שאף אחד מכוכבי הלכת שנתגלו אינו תאום ארץ .
השמש הקרובה ביותר אלינו היא הכוכב אלפא ב 'קנטאורי' שמרחקו הוא 4.3 ש.א. לכן, המסע אליו במהירות של החלליות של היום (מקסימום 30 ק”מ בשניה ) יארך 43 אלף שנים . רק בחלליות שמהירותם פי אלף ( קרי 30.000 ק”מ בשניה ) ניתן לקצר את המסע לכדי 43 שנים ( לתקופת חיים אחת ). מהירות כזאת, שהיא עשירית ממהירות האור, ניתנת אולי להשגה מבחינה תאורטית ,אך לא בטכנולוגיות של היום ובטח לא לפני עוד כמה מאות שנים . ולכן העובדה המתסכלת היא שאין למין האנושי שום סיכוי, בטווח הנראה לעיין, לנסוע ולחקור חיים בכוכבים אחרים, גם לא לקרובים ביותר . כי פה המספרים מדברים , והם מדברים בקול רם !
התקווה היחידה שנותרה היא : לגלות תאומי ארץ שעליהם התפתחו חיים והגיעו לאינטליגנציה וליכולת שידור ונסיעה מהירה בחלל . ואז או שאנו נגלה את שידוריהם או שהם יגלו את כוכבנו, אם עדיין לא עשו זאת.

חיפוש אוניברסלי : אין טעם לחפש חיים בגלקסיות שמעבר לגלקסית 'שביל החלב' שלנו , והסיבה היא שוב המרחק . הגלקסיה הקרובה ביותר אלינו , 'אנדרומדה' , נמצאת במרחק 2 מליון שנות אור מאתנו ,ולכן הדרך אליה, אפילו במהירות האור, תארך לא פחות מ 2 מליון שנה ( כי אין ביקום מהירות גדולה ממהירות האור ).
כל שידור חכם שנקלוט מ'אנדרומדה' או כל דרישת שלום כגון ” מה שלומכם בני הארץ ?” יצאו משם בהכרח לפני 2 מליון שנה .
וכל תשובה שלנו , כמו : ” שמענו אתכם , מה שלומכם בני אנדרומדה ? ” תגיע אליהם רק בעוד 2 מליון שנה נוספים , אם הם עדיין יהיו קיימים . ולכן כוכבי לכת עם חיים יש לחפש רק בגלקסית 'שביל החלב' שלנו .

איך לחפש חיים ?.
אין אפשרות לראות כוכבי לכת בגלקסיה , גם לא בטלסקופים המשוכללים ביותר , בגלל היותם רחוקים, לא מאירים, הנבלעים באורם החזק של השמשות שלהם .
אין גם אפשרות בימינו להגיע אליהם בחלליות בגלל המהירויות העצומות הנדרשות למסע כזה, ולכן, הדרך היחידה היום לגלות תאומי ארץ היא לקלוט מהם שידור חכם של חיים אינטליגנטיים כגון שידור אלקטרו-מגנטי של רדיו , טלוויזיה , תקשורת , מכ”ם , לייזר וכ”ו . בכדי לקלוט שידור חכם כזה אנו חייבים לכוון רדיו טלסקופ לכל אחד ממאה אלף מליון כוכבי הגלקסיה, דבר שהוא ארוך , מתיש , ומיותר לחלוטין. האלטרנטיבה היא לכוון רדיו-טלסקופ רק לכוכבים 'מבטיחים' , כלומר לכאלה שיש סיכוי סביר למצוא סביבם כוכבי לכת עם : מז”ל .

כוכבים 'מבטיחים' כאלה חייבים להיות :
 לא גדולים : כי כוכבים גדולים נשרפים מהר לפני שיעברו 3.8 מיליארד שנים הנחוצים להתפתחות תבונה.
 לא קטנים : כי לכוכבים קטנים אין מספיק אור לפוטוסינתזה לצמחים (שהם המזון לבעלי החיים).
 לא זקנים : כי כוכבים זקנים הם מדור ראשון שאין לכוכבי הלכת שלהם יסודות כבדים כמו ברזל .
 לא צעירים : כי לכוכבים צעירים אין עדיין כוכבי לכת עם גיל מעל 3.8 מיליארד שנים הדרושים להגיע לתבונה .
 לא כפולים : כי כוכבים כפולים מושכים או מעיפים מעליהם את כוכבי הלכת שלהם .
 לא רחוקים : כי רק עם כוכבים קרובים, כמו עד 100 שנות אור, ניתן לנהל קשר בדורנו או ב מאה הבאה .

ואכן , ביום .10.12.92 (500 שנה בדיוק לגילוי אמריקה ע”י קולומבוס) יצאה נאס”א בארה”ב בתוכנית SETI. לחיפוש אינטליגנציה חוץ ארצית. במסגרת התוכנית הזאת בחרה נאס”א 773 כוכבים 'מבטיחים' מתוך יותר מ 5000 כוכבים הנמצאים עד למרחק 100 שנות אור מאתנו . היא כיוונה רדיו-טלסקופים לכל 773 הכוכבים הנ”ל , הקליטה במשך זמן קצוב את הרעשים מכל אחד מהכוכבים האלה ובכל מיליוני התדרים של הספקטרום האלקטרו-מגנטי . ובחומר שהוקלט חיפשה סימן כל שהוא לשידור לוגי של חיים תבוניים מהכוכבים שנבחרו .
ארבע שנות חיפוש אינטנסיביים השקיעה נאס”א בניתוח ההקלטות, ולפי פרמטרים שונים, אך ללא תוצאות , עד שהקונגרס האמריקאי הפסיק בשנת 1996 את התקציב לתכנית SETI עקב טענת אחד הצירים ש : ” ארבע שנים אתם מנסים לשווא לחפש אינטליגנציה בחלל , תראו לי קודם אינטליגנציה פה בקונגרס “.
אך התכנית ממשיכה להתקיים, בשל חשיבותה, בעזרת תקציבים אוניברסיטאיים, תרומות מעמק הסיליקון ושתוף בינלאומי של מחשבים אישיים לניתוח הנתונים הנקלטים, וזאת בעזרת התוכנה SETI AT HOME שכל בעל מחשב בעולם יכול להשתתף בה.

ניסיון 'פתאטי' ליצור קשר עם חיים תבוניים שהתפתחו אולי בגלקסיה שלנו, נעשה ע”י נאס”א עם שליחת החללית פיוניר – 10 בשנת 1973 והנמצאת היום מחוץ למערכת השמש בדרכה לכוכבי הגלקסיה . היא נושאת עמה תמונה של אדם וחוה בעירום , ומיקומו המדויק של כדור הארץ בגלקסיה שלנו כולל זמן שילוח החללית עצמה.
ניסיון נוסף כזה נעשה עם שליחת החללית וויג'ר – 2 בשנת 1977 . היא יצאה ב 1989 מחוץ למערכת השמש עם תקליטור 30 ס”מ מוזהב ,שעם פתיחתו יוקרנו 100 תמונות של בעלי חיים, אדם ונוף מכדור הארץ ותישמע המלה 'שלום' ב 60 שפות מפי הנשיא ג'ימי קרטר (גם בעברית) וכל זה על רקע של מוסיקה קלאסית ,סינית ופופ , ממש 'אופרה' לחיזרים .
שני הניסיונות האלה נעשו כנראה בחזקת ” שלח לחמך על פני החלל כי ברוב אלפי השנים אולי תמצאנו ..”

כמה כוכבי לכת עם חיים תבוניים יכולים להיות ?:
האסטרונום האמריקאי 'דונלד דרייק' , חלוץ חיפושי התבונה בחלל מאז 1960 ועד היום , פיתח נוסחה לחישוב הסתברותי של מספר תאומי ארץ עם אינטליגנציה החיים בגלקסיה שלנו היום (*N ) . הנוסחה היא כפולה של ערכים, חלקם ידועים וחלקם מוערכים כהסתברות לוגית . הנוסחה נראית כך : L . N* = N.P.E.L.I.C (את פירוט המרכיבים שלה ניתן לראות בטבלה שבראשית המאמר)

מחישוב הנוסחה הנ”ל מתקבלת תוצאה מדהימה, שעל כ 50 מיליון תואמי ארץ התפתחו חיים אינטליגנטיים מתי שהוא בעבר, וכ- 20 מהם חיים בתקופתנו היום ( באם הצליחו לשרוד 1000 שנים בממוצע ).
אך אסור לשכוח שכל הערכה שונה מהנ”ל יכולה לשנות את התוצאה מקצה לקצה .למשל אם הערך I או הערך Lיהיו אפס אזי כל התוצאה תהיה אפס .
הנוסחה הנ”ל היא תרגיל אינטליגנטי מבריק , שאין היום טוב ממנו בקשר להסתברות חיים אחרים בגלקסיה .

איפה הם ? :
על סמך הניתוח הלוגי הזה, הגיוני להניח שהתפתחו חיים אינטליגנטים במאות תאומי ארץ במשך עשרות אלפי השנים שעברו . והשידורים שלהם היו חייבים להציף אותנו ולהגיע אלינו עכשיו מכל עבר, גם אם החיים שם כבר נכחדו מזמן . והשאלה הקשה הנשאלת היא שאלתו של מדען האטום האיטלקי 'אנריקו פרמי' המהדהדת בכל רחבי הגלקסיה : ” איפה הם ?! ”
למה אין לנו מהם אף ממצא בעבר ואף שדור בהווה ? . למה הם לא באים למועצת הביטחון של האו”ם למשל, או לחיים יבין במבט בערב ומצהירים : ” הגענו – בואו נעשה הכרה ” .
למה הם לא כאן ?
התשובה לפרדוקס הזה, הנקרא פרדוקס פרמי, יכולה להיות אחת משלוש :

하나- אין חיים תבוניים זולתנו .אולי יש חיים פשוטים , אולי יש אפילו דינוזאורים , אך אין חיים אינטליגנטים אחרים . אחרת הם היו כבר כאן…. ומזמן . כוכב הלכת שלנו הגיע לתבונה רק הודות לתנאים מיוחדים , ובראשם ירח גדול יחסית , תנאים שאפשרו לו מז”ל (מים זורמים לעולם) ועזרו לו להגיע לתבונה , ושמזל כזה לא נפל בחלקו של אף כוכב לכת אחר בגלקסיה .
המסקנה הזאת אומנם אפשרית , אך היא “חוצפנית” מדי .

둘- יש עוד חיים תבוניים – אך הם עוד לא גילו אותנו . האמת היא שקשה לגלות אותנו בין מיליארדי הכוכבים בגלקסיה, גם אם נניח שמפוזרים בה היום 20 תאומי ארץ עם תבונה. כי ממוצע המרחק ביניהם חייב להיות אז מינימום 5000 שנות אור בגלקסיה שקוטרה 100.000 שנות אור, גם אם יעמדו בשורה עורפית. ואנחנו הרי התחלנו 'לצייץ' רק לפני 70 שנה, עת ששידרנו לראשונה שידורי טלוויזיה ותקשורת, וה'ציוץ' שלנו הגיע היום מקסימום לכוכבים במרחק 70 שנות אור, ולא לכוכבים במרחק אלפי שנות אור מאתנו.
גם מסעו אלינו של אחד מ 20 תאומי הארץ האלה חייב לקחת עשרות אלפי שנים , אפילו במהירות של עשירית ממהירות האור . ( וכידוע אין מסה שיכולה להתקרב למהירות האור )
על כן, מאוד ייתכן שיש עוד חיים אינטליגנטיים בגלקסיה, אך הם עוד לא גילו אותנו, והחלליות פיוניר10- ו וויג'ר2- שנשלחו בשנות השבעים , היו בחזקת 'אגרת' המיועדות אליהם .

셋- יש עוד חיים תבוניים – והם כן הגיעו אלינו .הם הגיעו אלינו בעבר הרחוק , וזיהו סיכוי להתפתחות תבונה אצל קופי האדם הקדמון , אך מחוסר טעם לערוך ביקורים תכופים אצלנו, הכרוכים במסעות של אלפי שנות טיסה בחלל, או מחוסר 'תקציב' לשלוח צלחות מעופפות חדשות לבקרים, הם העדיפו להשאיר על הירח או על אחד האסטרואידים כמה רובוטים אוטומטיים הצופים בנו, ומשדרים אליהם אחת לתקופה (נניח כל מאה שנים ) את קצב ההתפתחות שלנו כמו : יכולות שידור , פיצוצים אטומיים ,בניית כבישים , אוניות באוקינוסים וכ'ו .
זה אומר שאנו נמצאים תחת מעקב סמוי וצמוד של חיים מפותחים הרבה יותר מאתנו. דבר שנעשה רק למען 'העשרת' הידע שלהם . כי לנו אין מה לתרום להם ואנו גם לא מסוגלים לסכן אותם . ההפך הוא הנכון , במפגש אתם אומנם עשויים לצמוח לנו הרבה סיכויים אך גם עלולים להיגרם לנו הרבה סיכונים, ודי לחכימא ברמיזא .

ידיעה מוחלטת בדבר קיומם של חיים תבוניים אחרים ביקום , או אי קיומם הודאי, היא בעלת חשיבות מכרעת בשני המקרים ,להתפתחותה של החברה האנושית בימינו .
במקרה הראשון , אם יוכח שאנו לא 'אפיזודה חד פעמית כתוצאה של תאונה קפריזית של הכימיה' , ואנו גם לא יצירה יחידה של אלוהים , אלא תופעה טבעית שקיימת גם בכוכבי לכת אחרים, אזי במקרה הזה, יתערערו היסודות של כל הדתות בעולם , כי אז יתברר שביום השישי נבראו עוד 'בצלמו כדמותו '… ובנוסף, תצטרך האנושות כולה, כממשל בינלאומי מאוחד, להתחיל להתאים את התפתחותה למפגש עם החיים האלה מבחינה מדעית, תרבותית, כלכלית ואולי גם מבחינה צבאית .
במקרה השני , אם יוכח שאנו תופעה יחידה וחד פעמית ביקום, ואין חיים אחרים זולתנו, אזי תרבוץ על מצפוננו אחריות קוסמית לשמור על הניצוץ המופלא והיחיד הזה של חיים עלי אדמות, ועלינו להגיע מהר מאוד להכרה שיש להפסיק להרוג אחד את השני, ולהבין שבתור שיא היצירה של הטבע אנו כולנו בסופו של דבר : ” בסירה אחת … ולבד … ”
שאלות, הערות או בירורים נא להפנות לכותב המאמר . [email protected]

6511738