סיקור מקיף

בקליפורניה הסתיימה תחרות מעלית החלל * קבוצה שבסיסה בסיאטל זכתה ב-900 אלף דולרים

במסגרת התחרות, על המשתתפים להעלות רובוט קטן שידמה תא מעלית, לגובה קילומטרים על גבי כבל, כשהוא מונע באמצעות יריית קרני לייזר מהקרקע * הקבוצה הטובה ביותר הצליחה להעלות את הרובוט למסוק אך לא במהירות הנדרשת בתקנון – 18 קמ”ש

תחרות מעלית החלל 2009 מתוך אתר יוניברס טודיי
תחרות מעלית החלל 2009 מתוך אתר יוניברס טודיי

רובוט המונע בידי תותח לייזר קרקעי טיפס על כבל ארוך הנמתח ממסוק ביום רביעי עלה שלב בתחרות שסך פרסיה 2 מיליון דולר לניסוי התפיסה האפשרית של מעלית החלל. צוות שכלל משתתפים ממיזורי, אלסקה וסיאטל התחרו באגם היבש רוג'רס במדבר מוהאבי, המוכר לכולם כאתר הנחיתה החלופי של מעבורות החלל.
תחרות מעלית החלל החלה לאחר בדיקת הכבלים, תדלוק המסוקים והמתנה לחלון הזמן המתאים שבו ניתן לירות את הלייזרים מבלי לפגוע בלוויינים החולפים ממעל. התחרות דרשה טיפוס של כקילומטר על כבל הנמתח ממסוק המרחף מעל הקרקע. המתקן של חברת LaserMotive טיפס לראש הכבל במשך כארבע דקות ומיד חזר על המבצע.

בניסיון הראשון ביום רביעי, הצליחה המעלית הצליחה להגיע אל נקודת הפתיחה בעזרת המסוק אך לא הצליחה לנוע למרות הנסיונות לשגר אליה קרני לייזרים. לאחר הורדתה לקרקע לצביטה או שתיים, הועלתה שוב המעלית לנקודת ההתחלה. היא הצליחה לעלות את 300 המטרים הראשונים בתוך פחות מדקה, דבר שענה על הדרישה של מהירות ממוצעת של 5 מטרים לשניה. המהירות הואטה במקצת לקראת ההגעה לפסגה אך כאמור הצוות הצליח לגרום לרובוט לטפס במשך 4 דקות, דבר שמאפשר לצוות לזכות בפרס השני – בסך 900 אלף דולרים הניתן על איכות מנוע הלייזר.
בסיבוב השני שהתקיים למחרת, הצליחה קבוצת לייזר מוטיב לחזור על ההישג ואפילו לשפר מעט את הזמנים, אך חלק מההצלחה נובע מהפחתת משקל מתוך התא המטפס, והדבר גרר ירידה בניקוד.

המתקן מורכב מריבוע של פאנלים פוטווולטאים במידה 60 על 60 סנטימטרים ומעליו מתקן מנוע ומסגרת משולשת דקה. שני מייסדיי לייזר מוטיב, ג'ורדן קאר ותומס נאגאט אמרו כי הוקל להם לאחר שנתיים של עבודה, הם אמרו כי המטרה האמיתית היא לפתח מיזם עסקי המבוסס על הרעיון שמאחורי ההינע, ולא את הרעיון העתידני של הגעה לחלל באמצעות מעלית המטפסת על כבל. “שנינו ספקנים באשר להצלחת רעיון המעלית בעתיד הקרוב.” אמר קאר שהדגיש כי התחרות הדגימה כי הינע לייזר פועל.

הקבוצה השניה שזכתה לכינוי “הפיראטים מקנזס סיטי” בראשותו של ניק בורוו כיצד הוא מאפשר לרובוט לאחוז בכבל באמצעות גלגלים של גלגשת (סקייטבורד) ולייזר המכוון עליו באמצעות שלט של Xbox. “הוא לא טיפס מעולם יותר מ-24 מטרים אמר. מכונה שנראתה גולמית אך בסופו של דבר החלה לטפס המתקן טיפס לאט מדי מכדי לזכות בפרס גלשהו אך הצליחה להגיע למרחק של כ-50 מטרים מהפסגה לפני שהמפעילים נאלצו לסגור את הלייזר כדי להגן על לוויין חולף. גם למחרת, בסיבוב השני,לא הצליחה הקבוצה בכל נסיונותיה לגרום לרובוט לטפס עד המסוק. בן שלף, מנכ”ל קרן ספייסוורד, מממנת התחרות אמר כי לפירטים היו בעיות קטנות בכיוון הלייזר אך הבעיה העיקרית התרחשה במערכת המכאנית.

הקבוצה השלישית, מחבל ססקצ'ואן שבקנדה, לא הצליחה לגרום לרובוט שלה להמריא בכל ימי התחרות.

לדברי שלף, התחרות כבר נמשכת חמש שנים וישנם מכשולים רבים להתגבר עליהם. “כעת כאשר התחרות עברה לפסים מעשיים אני שמח, לא משנה מה תהיינה התוצאות.”

התחרות, הממומנת גם על ידי תוכנית התגליות של נאס”א מיועדת לעודד פיתוחים של תיאוריות לכדי יישומים מעשיים. רעיון מעלית החלל הועלה עוד בשנות השישים וזכתה לפרסום בספרו של ארתור סי. קלארק “מזרקות גן העדן” משנת 1979. מעליות חלל נחשבות לדרך להגיע לחלל מבלי להסתמך על המשגרים היקרים והמסוכנים.
לפי החזון, כלים מונעי חשמל ינועו במעלה ובמורד כבל המעוגן למבנה קרקעי ויתמשך עשרות אלפי קילומטרים למעלה עד לנקודת המסה במסלול הגיאוסינכרוני, וכך יוכל להשאר בנקודה קבועה מעל כדור הארץ.

החשמל יסופק לתאי המעלית באמצעות שידור כוח מלייזרים קרקעיים המצביעים על תאים פוטווולטאיים בקרקעית התא המטפס – משהו כמו מערכת קליטת חשמל מהשמש הניצבת הפוך.

בשלוש השנים האחרונות לא הוכרז זוכה בתחרות מעלית החלל אך התחרות הופכת קשה. הכלי חייב לטפס במהירות ממוצעת של 5 מטרים לשניה לפחות (18 קמ”ש) כדי לזכות בפרס הראשון. הפרס ללייזר יכול להינתן גם אם התא יטפס במהירות של 2 מטרים לשניה. הכללים מאפשרים לתת את כל הפרס בסך 2 מיליון דולרים לצוות אחד או לחלק את הסכום בין כל שלושת הצוותים לפי הישגיהם. מארגני התחרות אומרים כי לו היתה הקבוצה המנצחת מצליחה לעבור את המסלול במהירות הנדרשת, היא היתה יכולה לזכות בכל הפרס, אך בשל סוגיית המהירות, תועבר יתרת הסכום, בסך 1.1 מיליון דולר, לתחרויות הבאות.

לידיעה ביוניברס טודיי

5 תגובות

  1. לכל המקטרגים:
    הנעת המעלית באמצעות מנוע חשמלי המקבל אנרגיה באמצעות קרן לייזר היא אכן אחת האפשרויות הנבדקות.
    היתרון הגדול בפתרון זה הוא בכך שאין צורך להעמיס סוללות על המעלים (ובכך להגדיל את משקלה) או להוביל כבלי חשמל לאורך הכבל (שארכו צפוי להיות מעל ל 36000 ק"מ ובכך להגדיל את משקלו לאין שיעור.
    בניגוד לטענות, נבדקים גם פתרונות אחרים. לא ברור לי מדוע הושמעה הטענה המוזרה בעניין זה, במיוחד מאדם שבאותה תגובה גם טען שהאלטרנטיבה הזאת בכלל לא מתוכננת.
    מדובר בתחרות לפיתוח טכנולוגיה ולכן נוקטים גם אמצעי זהירות כדי למנוע פגיעה בלוויינים.
    מערכת מבצעית שתופעל בטכנולוגיה זו תהיה מכוונת כך שלעולם לא תפריע ללוויינים.
    זה שיש בעיות רבות לפתור – אין משמעותו שלא צריך לפתור אף אחת מהן. כמובן שההיפך הוא הנכון וצריך לפתור את כולן.
    זה מזכיר לי את הסיפור על האיש שהיה מסוכסך עם חמתו וזו החליטה יום אחד לנסות להתפייס.
    לכן, כשבאה לבקר את בתה היא גם הביאה לחתנה שתי עניבות במתנה.
    החתן, שרצה גם הוא לשפר את מערכת היחסים רץ ישר לחדר וענב את אחת העניבות כדי להראות לחמותו כמה המתנה מוצאת חן בעיניו.
    כאשר יצא מן החדר שופע חיוכים נזפה בו חמותו: "מה?! העניבה השנייה כבר לא מוצאת חן בעיניך?!".
    שיהיה ברור: זה שמתמודדים עם אחת הבעיות אינו עדות לכך שאין מתמודדים עם האחרות ותלונה על כך שמתמודדים עם בעיה זו או אחרת עלולה רק להביא לכך שלא יתמודדו עם אף בעיה.
    אני מניח שאינני מחדש לאיש אבל מסתבר שבכל זאת צריך לפעמים לומר את המובן מאליו.

  2. מה הלייזר שייך לעניין?
    זאת בעצם רכבת חשמלית אנכית, וכידוע, אף אחד לא מעלה על דעתו להניע רכבת עם לייזר-
    הרי אפשר להעביר את החשמל דרך הפסים.

  3. לאבי בליזובסקי
    לגבי תמונת היום באסטרונומיה כתוב ש M7 הוא צביר במרחק 1000 שנות אור שנפרש על 25 מיליון שנות אור. אני מהמר שהוא ניפרש רק על 25 שנות אור.
    בדוק זאת וסליחה אם טעיתי.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  4. אני לא מבין מה המשחקים האלה. האם באמת הם יעלו את המעלית לחלל עם קרן לייזר?וכל פעם יעצרו את הליזר מחשש שיגיע לוין לשטח? ומה עם כל שאר הבעיות של המעלית לחלל כגון שריפה, הוריקנים, טרור?, ודרך אגב יש גם בעיה של התנגשות כבל המעלית עם לוינים נמוכי מסלול.
    לא עדיף לעשות תחרות על שיטה שתעלה לחלל טונה של מטען במחיר מינימום?, למה להצטמצם רק במעלית לחלל ולא לצמצם סיכונים ע"י בדיקת אפשרויות אחרות?
    זה דומה לאדם ששם את כל כספו על מנייה אחת, אפילו שהיא "מבטיחה".
    חומר למחשבה
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.