סיקור מקיף

הצוות ה-36 הגיע לתחנת החלל ושבר את השיא של הצוות הקודם – בתוך חמש שעות ו-36 דקות

בשתי הטיסות האחרונות נעשה שימוש בארכיטקטורה החדשה של הסויוז שמשפיעה על משך הטיסה והעגינה בתחנת החלל. השיטה נוספתה בהצלחה עם כמה מטיסות המטען בחלליות פרוגרס, וזו הפעם השניה כאמור שבה משתמשים בה בטיסת סויוז מאוישת.

החללית סויוז TMA-09M עוגנת בתחנת החלל, 29 במאי 2013. צילום: נאס"א
החללית סויוז TMA-09M עוגנת בתחנת החלל, 29 במאי 2013. צילום: נאס"א

 

מפקד הסויוז, פיודור יורצ'יכין מסוכנות החלל הרוסית, האסטרונאוטית האמיקנית קארן נייברג והאסטרונאוט האירופי לוקה פארמיטאנו עגנו עם חללית הסויוז במודול ראסווט בתחנת החלל בשעה 05:16 הבוקר (29 במאי). "תודה לכם על החללית הטובה ביותר" שידר יורצ'יכין לחדר הבקרה במוסקבה לאחר העגינה.

בשתי הטיסות האחרונות נעשה שימוש בארכיטקטורה החדשה של הסויוז שמשפיעה על משך הטיסה והעגינה בתחנת החלל. השיטה נוספתה בהצלחה עם כמה מטיסות המטען בחלליות פרוגרס, וזו הפעם השניה כאמור שבה משתמשים בה בטיסת סויוז מאוישת.

בעבר, קפסולות סויוז וספינות האספקה מדגם פרוגרס שוגרו במסלול שדרש יומיים או 34 הקפות של כדור הארץ כדי להגיע לתחנת החלל הבינלאומית. המסלול החדש דורש שהטיל ישוגר זמן קצר לאחר שהתחנה חולפת מעל כן השיגור. לאחר מכן נדרשות הצתות נוספות של מנועי הכלי בשלב מוקדם במשימה כדי לקצר את הזמן הנדרש לרכב החלל הרוסי להגיע לתחנה.

השלושה הצטרפו למפקד התחנה הנוכחי פאבל וינוגראדוב, לעמיתו הרוסי אלכסנדר מיסורקין ולאסטרונאוט של נאס"א כריס קאסיני. השלושה שוהים בתחנה מאז 28 במארס השנה. כל השישה השתתפו בטקס קבלת פנים כאשר בני משפחותיהם צופים בהם ממרכז הבקרה של סוכנות החלל הרוסית בעיר קורולב שליד מוסקבה.

לידיעה ביוניברס טודיי

6 תגובות

  1. מישהו

    המחשבים בחלליות שמפעילים את החלליות משתדרגים רק לעיתים רחוקות, לפי מה שנאמר איפוא שהוא. יש כנראה שתי סיבות לכך:
    * שידרוג עלול לעורר באגים בתיפעול ואין אפשרות להתאוששות מבאג כי בינתיים החללית שינתה את מקומה במרחב ואי אפשר להחזיר אותה למקום הקודם.
    *רוב הבאגים הצפויים בשידרוג אינם במחשבים אלא במערכות ההנעה שאינן בנויות לעבוד בהרמוניה מושלמת עם המחשבים, לכן שידרוג נטול באגים מצריך שידרוג מערכות ההנעה מחוץ למחשבים וזו עבודה מסובכת.

    שידרוג מחשבים שפועלים בצורה אוטונומית
    ללא קשר למערכות ההנעה (כגון דסקטופים וטבלטים) כנראה אינו בעייתי.

  2. ספקן, תודה על תשובתך, במבט ראשון נראה שיש בה הגיון, למרות שקשה לי להאמין שלמחשבים מלפני 10 שנים לא היה כוח חישוב מספיק חזק כדי לבצע חישובים כאלו שנראים דיי פשוטים יחסית (מזכיר שאלות מבגרות בפיסיקה על תנועה של גופים אחד יחסית לשני, לא מתמטיקה מסובכת כל כך)

  3. מישהו

    לא מצאתי מקור מוסמך מעבר לפרטים שניכללו במאמר הקודם, הערה של מגיב ששמו אינו זכור לי (אולי קראו לו ײחייםײ בכל אופן את שמו הזכרתי בתגובה שלי על מאמר קודם). כמו כן עקרונות הפיסיקה בעניין זה די פשוטים (ברמת העיקרון).

    בנוסף לזה, ברקע אני זוכר מאמר או שניים או סרט שבהם הסבירו כיצד ניתן למנוע מאסטרואיד מלפגוע בארץ אם מתחילים להסיט אותו מכיוון התנועה כאשר הוא במרחק *רב* מכדור הארץ. באותו סיפור על הסטת אסטרואיד נאמר שאם ההסטה היא כאשר הוא נימצא במרחק רב מכדור הארץ הרי האנרגיה לצורך הסטה קטנה יותר מהאנרגיה הנחוצה להסטה אם הוא קרוב לכדור הארץ. האנרגיה בהסטת אסטרואיד פרופורציונית בערך לזווית ההסטה, הזווית של ההסטה קטנה יותר כל שהאסטרואיד מרוחק מכדור הארץ בזמן שמופעלת פעולת ההסטה. גם הסיפור של הסטת אסטרואיד מסתמך על עקרונות מאוד פשוטים של פיסיקה (ברמת העיקרון לפחות).

    בתנועת חללית סויוז יש סיפור דומה לסיפור על האסטרואיד:
    ההטסה אל תחנת החלל אינה נעשית על ידי מסלול מדוייק אלא על ידי מסלול מקורב, במהלך הטיסה יש מספר תיקוני כיוון כדי לאפס כל האפשר את הכיוון. אם המסלול ארוך יותר (משמע יותר הקפות סביב כדור הארץ) תיקוני המסלול דורשים פחות אנרגיה (החישוב דומה לחישוב של תנועת אסטרואיד בקוו ישר, ההבדל הוא רק שבמסלול סויוז התנועה אינה בקוו מעגלי אלא בקוו ספירלי מכיוון שלחישוב הכוחות של סויוז מוכנס כוח הגרביטציה שממשיך לפעול על סויוז כל הזמן).

    מכיוון שבהקשר לתנועת סויוז מדובר בתהליך ניסוי וטעיה, try and error, הרי בשלב ה try (שבו מחשבים את עוצמת ההנעה הקצרה לצורך תיקון מסלול) יש חשיבות לדיוק בחישובים (ככל שהחישובים מדויקים יותר כך התוצאה של שלב ה try קרובה יותר למסלול הרצוי). אם שלב ה try מדוייק יותר הרי הדלק הניצרך לצורך התיקון העתידי (שלב ה error) הוא דלק בכמות קטנה יותר. מכל זה עולה שכאשר החישובים מדויקים יותר יש פחות ביזבוז דלק בזמן דלק בתיקוני מסלול לכן אפשר להקטין את מספר תיקוני המסלול או להגביר את עוצמתם. התוצאה הסופית היא שכאשר מגדילים את הדיוק בחישובים אפשר לקצר את אורך מסלול התנועה כי נידרשים פחות תיקונים והתיקונים יותר מדויקים.

    זה פחות מסובך ממה שנישמע כאן במילים. אני חושב שמהנדס אוירונאוטיקה או מהנדס טילים היה יכול לנסח יותר טוב וגם יכול להוסיף שירטוטים שיעשו את ההסבר ברור יותר.

  4. זו תוצאה של שיפור הדיוק בניהוג חלליות, כתוצאה משיפור המחשבים שמותקנים בחללית. הערתי על זה בקצרה בהקשר לשיגור קודם, נדמה לי שאז זה היה שיגור לא מאוייש. שיפור בדיוק המחשבים מאפשר הקטנת תיצרוכת דלק בזמן תימרון סויוז לצורך מסלול היצמדות שלה לתחנת החלל.

    תיאור מפורט יותר ממה שנתתי הוא מעבר לכוחותי וגם מעבר לכוחותיו של עיתונאי מצוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן