סיקור מקיף

ממתי לנמלים יש אנטנות?

מדענים הצליחו לחקות את תנועת נחיל נמלים בעזרת רובוטים מיניאטוריים (בגודל של קוביית סוכר).

תמונת הרובוטים.באדיבות Simon garnier, new jersy institute of technology
תמונת הרובוטים.באדיבות Simon garnier, new jersy institute of technology

מאת: זיו כהני, חדש(נ)ות מהטבע

קבוצת מדענים מהמוסד הטכנולוגי בניו ג’רזי וממרכז המחקר לפסיכולוגיה של חיות מטולוז (צרפת) הצליחו להבין את היכולת של נמלה למצוא את האוריינטציה שלה כאשר היא נעה כחלק מנחיל מחוץ לקן, בעיקר למטרות חיפוש מזון, והצליחו לחקות אותה.

כאשר הנמלים נעות בטבע בנחיל הן מפרישות פרומונים. כל נמלה קולטת ב”אנטנה” שלה את הפרומונים המופרשים בסביבתה, ולפי מה שקלטה היא יודעת לנוע ביחס לנחיל שלה.
את התופעה הזאת חיקו המדענים בנחיל רובוטים, כאשר כל רובוט “מפריש” שובלי אור אותם קולטים הרובוטים האחרים בעזרת סנסורים. למעשה, בניסוי מוחלף הפרומון (אות כימי) באור (אות פיזיקלי).

בתחילת הניסוי היו הרובוטים במבוך, שבחלק ממנו לא היו שובלי אור. הרובוטים אימצו “תנועה חוקרת”, בדומה לתנועה בנחיל בטבע, שהיא רנדומלית אך לפי כיוון כללי ברור. דבר זה הוביל את הרובוטים לסטות בצורה מינימלית בנקודות התפצלות, ולתקן ע”י קליטת שובלי אור.
אחד הדברים המדהימים שהמדענים גילו, שלא היה בכלל צורך לתכנן את הרובוטים כך שיכירו את הגיאומטריה של המבוך, ולמרות שתוכננו לתנועה רנדומלית לחלוטין, הם נעו בכיוון הנכון ע”פ קליטת שובלי האור. בהתחשב בכך שלנמלים יש חוש ראיה גרוע, והן נעות מהר מדי מכדי להתחיל לבצע חישובים כמו רובוטים, זה די מדהים…

נושא חוכמת הנחילים הוא בסיס לבניית תוכניות שרשרת אספקה, לוגיסטיקה, שילוח וכדומה בחברות רבות בעולם.

לצפיה בסרטון אודות הניסוי
למקור הידיעה
פורסם על ידי www.biomimicry.org.il
שלח בדוא”לBlogThis!שתף אל Twitterשתף אל פייסבוק

11 תגובות

  1. בעברית לנמלים יש מחושים, לא “אנטנות”, לרובוטים יש חיישנים, לא “סנסורים”

  2. לא מבין מה בדיוק מדהים את החוקרים. לפי הפרטים שיש במאמר כאן מדובר בתהליך של היזון חוזר במערכת מבוזרת: נמלה קולטת “תשדיריםיי מנמלים אחרות ונעה לכיוון שממנו הכמות של התשדירים היא *מקסימלית* או לפחות *מתעצמת* ככל שהיא ממשיכה בתנועה באותו כיוון. זה אלגוריתם מאוד פשוט שלא מצריך הרבה תיחכום. זה כמו שהחוקרים ידהמו מכך שחיות ינועו באופן ספונטני לכיוון פתח מואר במערה חשוכה.

  3. אסף, עידן שגב מתייחס באחד הראיונות בדיוק לנושא הזה, הוא טוען שצריכים להכניס אדם כזה לכלא על מנת להגן על החברה, אך עדיין אנחנו רובוטים. רצון חופשי זו רק תחושה והוא לא קיים באמת, הכל רק פיסיקה כימיה וחשמל (יש ניסויים שמראים לדוגמה שניתן לזהות ע”י סריקה של המוח שלך אם תבחר ללחוץ על הכפתור הימני או השמאלי, וזאת עוד מספר שניות לפני שהגעת להחלטה הזו באופן מודע, כלומר ההחלטה התבשלה והתקבלה אצלך “ברקע” בתת מודע עוד לפני שבכלל היית מודע לכך שביצעת את הבחירה).

  4. אדם מורכב גם מנפש לא רק מגוף.
    כל מכונה כדבריכם היא שונה ממכונה אחרת.
    מכונה אחת נהנית ממוזיקה אחרת מאכילה מוגזמת
    ושלישית נהנית להקיז דם.
    אלו סוגי מכונות שונות!

    אחד הגורמים לדחיפה של
    המכונות האלה לפעול זה
    פחד בעוד שכולנו רוצים להנות
    מהעבודה שאנחנו מבצעים.

    תכניסו את הפתולוגיה הזו למכונה!

  5. אני גם מסכים מאוד עם הרעיון הזה.
    אדם הוא בעצם מכונה ביולוגית משוכללת ותו לא.
    לכן אני תמיד מוחה נגד כל הענישה המחמירה מדי של החוק.
    בני אדם (מכונות) עושים עניין גדול מדי ממקרים שבהם מכונות אנסו או גנבו או רצחו. הקונספט הזה של פגיעה במכונה שפגעה במכונה הוא שגוי.
    לכן אבלות על מישהו שנהרג היא שגויה לחלוטין וצריך לחנך את האנושות להתייחס לבני אדם כאל מכשירים ותו לא וזה ימנע המון תחלואות נפש וכל מיני מקרים שבהם בני אדם יעשו דברים מטורפים בגלל אמונות פגאניות כאלה ואחרות.
    לכן כל דרך הענישה של החוק שבו מכונות מוחזקות בבית סוהר הוא שגוי לחלוטין. הדרך היחידה לתקן מכונה שפשעה היא לתקן את המכונה או להוציא אותה מכלל שימוש במידה והיא בלתי ניתנת לתיקון כמו כל מכשיר שהתקלקל

  6. אסף, תקשיב קצת לעידן שגב ביוטיוב (מומחה לחקר המוח) הוא כל הזמן טוען שאנחנו רובוטים ביולוגיים משוכללים המונעים ע״י תהליכים כימיים/חשמליים שמתרחשים במוח שלנו, והאמת שאני דיי מסכים איתו.

  7. מהו ה”גודל של קובית סוכר” ?
    כאשר כותבים עבור אמריקאים יש צורך בהמחשת כל מידה,
    נראה לי כי עבור קוראי האתר נכון וראוי היה לציין מידה בס’מ .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.