סוהו מציינת 15 שנה בחלל ומגלה את השביט האלפיים

בעוד את אלף השביטים הראשונים לקח לסוהו לגלות בסיוע אסטרונומים חובבים כעשור, סופת השביטים הגוברת באיזור השמש גרמה לכך שאת האלף הבאים לקח חמש שנים בלבד לגלות

אחד השביטים שהתגלה על ידי סוהו הוא השביט Comet 96P Machholz. הוא מקיף את השמש אחת לשש שנים וסוהו ראתה אותו שלוש פעמים
אחד השביטים שהתגלה על ידי סוהו הוא השביט Comet 96P Machholz. הוא מקיף את השמש אחת לשש שנים וסוהו ראתה אותו שלוש פעמים

ב-26 בדצמבר גילתה החללית סוהו – ראשי תיבות של מצפה ההליוספירה והשמש (the Solar and Heliospheric Observatory) את השביט האלפיים במספר.

בסיוע מאסטרונומים חובבים ברחבי העולם הפכה סוהו למגלה השביטים היחיד הגדול ביותר בכל הזמנים. הדבר מרשים מכיוון שסוהו לא תוכננה כלל לתפוס שביטים אלא לנטר את השמש.

"מאז שוגרה ב-2 בדצמבר 1995, החללית למעלה מהכפילה את מספר השביטים שהיו מוכרים בשלוש מאות השנים האחרונות" אומר ג'ו גורמן, מדען בחלק האמריקני של פרויקט סוהו במרכז טיסות החלל גודארד במרילנד.

כמובן, זו לא סוהו עצמה שגילתה את השביטים אלא עבודה משותפת של עשרות אסטרונוים חובבים שעברו מדי יום על תמונות מרקדות שיוצרו על ידי מצלמות LASCO (כרומטוגרף ספטרומגנטי רחב זוית). מעל 70 אנשים מ-18 מדינות שונות סיעו לאתר את השביט במהלך 15 השנים האחרונות באמצעות חפירה בנתונים הזמינים לציבור באינטרנט.

שביטים מספר 1999 ו-2000 התגלו ב-26 בדצמבר בידי מיכל קוסיאק, סטודנט לאסטרונומיה באוניברסיטת יגלוניאן בקרקוב, פולין. קוסיאק מצא את השביט הראשון שלו במאגר הצילומים של סוהו בנןבמבר 2007 ומאז גילה למעלה ממאה.

"הרבה אנשים עושים זאת" אומר קארל בטאמס, האחראי על פרויקט התצפיות של סוהו באינטרנט מאז 2003, עבור מעבדות המחקר של הצי בוושינגטון, שם הוא עורך עיבודים ממוחשבים לתמונות LASCO. "הם עושים זאת חינם, הם מסורים מאוד וללא עזרתם מרבית החומרים לא היו רואים אור יום".

בטאמס מקבל דוחות מאנשים שסבורים שראו את אחת הנקודות בתמונות של LASCO שנראית בגודל ובבהירות המתאימה, ואשר נמצאים לפני השמש – מאפיין טיפוסי של השביטים שסוהו מגלה. הוא מאשר את הממצאים נותן לכל שביט מספר לא רשמי, ולאחר מכן שולח את המידע למרכז כוכבי הלכת הזעירים בקיימברידג' מסצ'וסטס, המאפיין את הגופים האסטרונומיים הקטנים ואת מסלוליהם.

נדרשו לסוהו למעלה מעשור לגלות את השביט האלף אך רק חמש שנים נוספות כדי לגלות אלף נוספים. הדבר נעשה בשל הגברת ההשתתפות של ציידי שביטים המבצעים אופטימיזציה של מלאכת הצפיה בשביטים, וכן בשל גידול משמעותי במספר השביטים בקרבת השמש. למעשה בדצמבר לבדה התגלו 37 שביטים חדשים, דבר שניתן לתאר כסופת שביטים.

LASCO לא תוכננה לצפיה בשביטים. המצלמה מסתירה את החלק הבהיר של השמש במטרה לזהות טוב יותר פליטות חיוורות מהאטמוספירה החיצונית של השמש – או העטרה. כישורי הגילוי של LASCO הם תוצר לוואי טבעי – כאשר השמש חסומה, קל יותר לראות עצמים חוורים כדוגמת שביטים.

"אך יש עוד הרבה מדע שמגיע עם השביטים הללו" אומר בטאמס. "ראשית כעת אנו יודעים שיש הרבה יותר שביטים במערכת השמש הפנימית מאשר היינו מודעים עד כה, ושהדבר יכול לספר לנו המון כיצד השביטים נוצרו וכיצד הם מתפרקים. יש לנו מידע על המון שביטים ולכולם מקור משותף" למעשה, אומר בטאמס, 85% מהשביטים שהתגלו על ידי LASCO מגיעים מקבוצה אחת המכונה קבוצת קרויץ, שמאמינים כי היא שארית של שביט יחיד שהתפרק לפני כמה מאות שנים.

השביטים ממשפחת הקרויץ הם שביטים לוכחי שמש, כאלו שהמסלול שלהם מביא אותם כל כך קרוב לשמש שרובם מתאדים בתוך שעות מרגע הגילוי – אך רבים אחרים עושים מסלול בומרנג סביב השמש והופכים לשביטים תקופתיים. אחד המבקרים התכופים הוא השביט 96P Machholz המקיף את השמש בערך אחת לשש שנים ושנצפה על ידי סוהו שלוש פעמים.

סוהו הוא מיזם משותף של סוכנות החלל האירופית ESA ונאס"א. החללית נבנתה באירופה וצוידה במכשירים מדעיים בארה"ב באירופה.

לידיעה באתר נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן