סיקור מקיף

חוליים

הישראלים ידועים כרעשנים ומלכלכים. האם זו גזירה שאין מנוס ממנה?

כחיות פרא, איור מתוך מוראות המלחמה מאת פרנסיסקו דה גויה, מסביבות 1810
כחיות פרא, איור מתוך מוראות המלחמה מאת פרנסיסקו דה גויה, מסביבות 1810

איני מתימר להבין ב”סוציולוגיה” וחינוך, אבל הימים האחרונים הפיקו את הרצ”ב וסליחה על הבוטות. איך מתחברים רבים מחוליי החברה : אלימות, חוצפה, שפה עילגת, רעש ואחרים?

החיבור תלוי במצב כלכלי, אקלים או כל תנאי חיצוני אחר? או שכל החוליים בבסיס כלומר במה שנספג (או לא) בתקופה בה מתעצב אופיו של… הילד, או במילים אחרות פשוט בחינוך. מי שאינו סופג כבוד לסביבתו ולסובבים אותו, מי שאינו יודע משמעת וציות, יהיה אלים. מי שאינו מבין כי השפה היא אמצעי תקשורת שאמור לאפשר לו להבין אחרים ולאחרים להבינו, ישתמש בשפה עילגת ועניה שתהפוך לבליל מילים שיוגדר ע”י “מבינים” כסלנג.

על כך כבר כבר אמרו חכמים כי “מילה בזוז שתיקה בתריי” או “החיים והמוות ביד הלשון”.

וכל זה מתחיל בשנות החינוך הראשונות… בגני-הילדים, כאשר הדמות החינוכית הראשונה אותה פוגש הילד אינה יודעת את שפתה, כאשר עוזרת הגננת חושבת שכדי למלא תפקידה כראוי כל שהיא צריכה זה “לאהוב ילדים”, הילד יהיה מפסיד וחסר, כאשר הנוסח המקובל ביותר אצל “מחנכות” בגיל הרך הוא “אני לא שומעת”, ה”מחונכים” משוכנעים שכדי להשמע עליהם לצרוח… תמיד. כשיחזרו הביתה יפגשו במכשירי תקשורת שמפיצים הבלים בקולי-קולות, אבא ואמא מתקשרים בצריחות, התוצאה ילד שצורח, בהתחלה כי כך חונך ובהמשך כי הצרחות הנמשכות הפכוהו ל… אטום. וכך נמשך התהליך שגורם להתבגרותם של חירשים, אטומים, עילגים, אלה הולכים לבלות ב”מועדונים” בהם רועש יותר = טוב יותר, ומאחר ואינם נשמעים ואינם יודעים להתבטא הם הופכים לחוצפנים ואלימים.

תייר סיפר לי כי בסלובקיה כאשר רוצים להדגים רעש אומרים “בית-ספר יהודי” תגובתי הראשונית היתה… אנטישמי, אלא שאז עברו על פנינו נחילים של נערים צרחניים שהצדיקו את האימרה. ראיתי איך חבורת בני-תשחורת צועדים ברחוב ו”משוחחים” בינהם, השיחה היתה בטונים וצלילים של הכנה לקרבות אינדיאנים, תייר שהיה במקום היה משוכנע כי זו מריבה והזמין משטרה, השוטרים שאינם מבוגרים בהרבה מהנערים, עברו באותם גני-ילדים, ולפיכך גם הם במקום לדבר… צורחים, לא הבינו על מה נקראו וקקפונית הצרחות נמשכה עד שהצעירים עברו לרחוב השכן.

על הקשר ההדוק בין רעש, אלימות ולכלוך כבר נכתב ונאמר, בסקר קטן בדקתי את רמת הליכלוך בחוף מסוים, מסתבר כי ככל ש”אתר ארועים” בסביבה משמיע יותר רעש.. החוף מלוכלך יותר. ככל שבלילה היה יותר רעש בבוקר יש יותר דיווחים על ארועים אלימים.

מה הפתרון? לדעתי… עד שנגיע לחינוך רגוע ושקט, הפתרון הוא אכיפת חוקים דרקוניים למניעת אלימות, חוצפה, רעש ולכלוך,

אחרי שכתבתי את הר”מ ראיתי כי השר להגנת הסביבה יצא בהצהרה כי “צה”ל הוא המזהם הגדול במדינה” ועל כך אני מריע לן… הידד, סוף-סוף יש מי שמוכן להסתכן ו”לשחוט פרה קדושה”, שכן החשש לגעת בצבאנו ולבקר את התנהלותו מונע תיקונים וגורם לפגיעות ומטרדים שילוו אותנו דורות, התנהלות השערורייתית בענייני סביבה נובעת בחלקה מהר”מ, מי שאינו סופג חינוך חיובי בגיל הרך מושך את : החוצפה והאלימות בהמשך ומבטא זאת גם בשירותו הצבאי, במקום שהצבא יהווה כור-היתוך חינוכי וחיובי הוא הופך לבליל שנישלט ע”י העילגות הלשונית וההתנהגותית, “אני ואפסי עוד” הופך מאמרה לדרך והתוצאה…?

16 תגובות

  1. בהמשך ל-raul ו-juan,
    זכורים לי מקרים בצבא בהם ניסיתי להניא את חברי פלוגתי מלזרוק זבל בטבע, ונענתי בקיטונות של בוז וליגלוג. כמו כן זכור לי אבט"ש שבו צפיתי בתוכנית טבע בטלביזיה, ושוב- בוז ולגלוג מחברי.
    הם העדיפו לצפות בתוכניות בהמיות, קולניות עם דאחקות בשקל… נדמה לי שקראו לאחת התוכניות "מועדון לילה". איכס.

  2. עובר אורח:
    לא נזפתי בך.
    הסברתי את כוונתי בביטוי מכיוון שבתגובה הראשונה בה השתמשתי בו לא הסברתי אותו כמו שצריך.
    המלצתי, לצורך המשך הדיון, פשוט כדי שהמושג ישמש אותנו באותה משמעות, להשתמש במשמעות שאני ייחסתי לו.
    במשמעות שאתה מייחס לו כלל לא ניתן להבין את תגובתי ואני הרי רוצה שיבינו אותה.
    אינך חייב "לענות" לחוזה אורטגה – לא רק בגלל שהוא כבר מת אלא בגלל שלדעתי פשוט תסכים עם דבריו.
    אני לא מצאתי כל אי הסכמה בדברינו אלא רק פירוש שונה של המושג "מרד ההמונים" וכל מטרת תגובתי הייתה להבהיר את העניין.
    צר לי אם נפגעת אבל באמת שלא לכך התכוונתי.

  3. בעקבות נזיפתך על שאיני מאמץ את המשמעות שאתה נתת לביטוי, אכן פניתי להתוודע אל אותו אורטגה ומרידת ההמונים, והבנתי שעלי לבסס את הבנתי את טיעוניו ותפיסתו. בעצם, עלי להודות לך על שחשפת בפני את האיש והגותו, כי בימים אלו אני עוסק במערכת היחסים הסבוכה שבין האדם לבין השלטון, בין אם הוא הממשל החוקי או מוסדות אחרים הלוקחים גם חלק בניהול ענייני העולם דה פקטו, כגון אותן אליטות איטלקטואליות, וגם אלו הכלכליות. כך שנפגש כאן שוב בעוד זמן מה, לכשאוכל לענות על הטיעונים שמעלה אורטגה, ומשם להמשיך לבחון את אותה מערכת יחסים עכשיו וכאן. או שמא כאן לא הפורום לכזה דיון, ומכיוון שאני לא חלק מהאליטה, בנסיוני זה לבקר את עמדתך, אני בעצם מגלם בעצמי את אותו מרק ההמונים, ולכן גישתי זו אינה לגיטימית.

  4. עובר אורח:
    כיוון שאני השתמשתי בביטוי "מרד ההמונים" ראשון, בשיחה זו, רק טבעי הוא שכשמישהו עונה על דברי הוא יאמץ את המשמעות שאני נתתי לביטוי.
    משמעות זו לקוחה, כאמור, מן הספר בשם זה.
    בספר זה, כמו גם בדברי, אין קשר בין האליטות לבין האריסטוקרטיה.
    להפך – אורטגה קובל על כך ששפכו את התינוק עם מי האמבטיה: מתוך הצורך המוצדק להשתחרר מאחיזת האריסטוקרטיה והאליטות השלטוניות – ביטלו את ערכן של אליטות המדע, המוסר והאמת.
    יצרו, כפי שאמרתי, חברה שבה דברי דארווין אינם מוערכים יותר מדברי הקוף.
    אינני מפרש את הדמוקרטיה אחרת ממך וכל הוויכוח נובע מכך שלא הבנת למה התכוונתי כשכתבתי "מרד ההמונים".
    אגב – היטלר – לדוגמה – אחד שמסמל את שחיתות השלטון יותר מכל אדם – אינו מנהיג שצמח מן האליטות. הוא מנהיג שמרד ההמונים **יצר**

  5. אני מזהה כאן פרשנות שונה למונח "מרד ההמונים". אתה מדבר על פירוש מסויים של הוגה מסויים, ואני מרחיב את השדה לכלל ההתמרדות של הציבור הרחב כנגד האליטות השולטות. והגדרה זו חלה בעיני על טווח רחב של ארועים ועימותים.

    וגם יש לנו כאן כנראה פערי פרשנות למונח דמוקרטיה. אז אציג את פרשנותי: הדמוקרטיה בעיני היא האמצעי המגן על הציבור מפני שרירות ליבו של שלטון בעל סמכויות נרחבות, עד לכדי אבסולוטיות, כגון מונרכיות ועריצויות. זה גם בא לידי ביטוי בזוטות, כגון היכולת לחשוף שחיתויות ולהעמיד לדין את נציגי השלטון, כמו בניזרי וליצמן שמרצים כעת את עונשם, אולמרט וקצב שנמצאים בקנה. ללא אותה דמוקרטיה, האריסטוקרטיה לעיתים עלולה לגלוש לקלפטוקרטיה.

  6. עובר אורח:
    העובדה היא שמרד ההמונים נחזה על ידי חוזה אורטגה אי גאסט שכתב בשנת 1932 ספר בשם זה עוד הרבה לפני ה"כישלונות" שאתה מייחס לאליטות.
    הוא הסביר שזו תוצאה הכרחית של הפירוש המשוגע שאנשים נותנים לדמוקרטיה – פירוש שעל פיו לדבריו של איינשטיין אין יותר ערך מלדבריו של אריך פון דנקן.

    הוא צדק – והאשמת האליטות בכך אינה אלא חלק מאותו מרד.

  7. ואולי אותו "מרד המונים" הוא תגובה לכשלון האליטות המוסריות בניהול נכון ומוסרי את ענייני המדינה, לא רק בישראל אלא בעוד מקומות בעולם? אותה אליטה מוסרית ואינטליגנטית היא מה שגם מכונה אריסטוקרטיה אם אני לא טועה, שלטון הטובים. אם זכרוני אינו מטעני, צורת הממשל הזו נכשלה בכמה וכמה מדינות, ומרידות המונים שונות שמו לה קץ והקימו שיטות ממשל חלופיות, כמו הדמוקרטיה.

    טענות פוסט מודרניסטיות כמו "אין אמת" גם הן קמו כתגובה לחשיפת מה שנתפס כהונאה בעיני אותם המונים מורדים. כמו למשל שהמדע והרציונאליזם יביאו עושר ואושר לכולם. אך יחד איתם, הם הביאו גם נשק הרסני יותר שאיפשר מלחמות קטלניות יותר (שהן אגב הרבה יותר אלימות מדוגמאות האלימות שהביא מחבר המאמר), זיהום סביבתי, שיעבוד האדם הקטן אל עבודה משמימה ומעגל צריכה אינסופי שמבזבז משאבים ומגדיל את הזיהום.

    ואם כבר בהגדרת אלימות עסקינן, מה דינה של הונאה פיננסית, כמו זו אדירת המימדים שנחשפה בכלכלה האמריקאית, עם פרוץ משבר הסאב-פריים? ואני לא מדבר רק על פרשת מיידוף, אלא בכלל על כל המניפולציה הפיננסית של כל המגזר הפיננסי. תרגילים מסוג זה שגורמים לאנשים לאבד חסכונותיהם, את בתיהם ומשרתם הינם בעיני הרבה יותר אלימים והרסניים, ולאור זאת הרבה פחות מוסריים מאותם מקרי אלימות רחוב שעלו לכותרות לאחרונה.

  8. גם אני מאד מתחבר לדברים.
    אני עדיין זוכר את התכנית פופוליטיקה שבמסווה של דיון בענייני היום נתנה ביטוי נרחב לחלק גדול מן החוליים עליהם אתה מדבר.
    בזמנו ניסיתי לעניין את ערוץ 8 (בידי שליח) לערוך כתבה שתנתח את אחת התכניות כאירוע אנתרופולוגי כדי שאנשים יבינו כמה חייתית התנהגותנו.
    לפני מספר ימים נהלנו גיסתי ואני דיון בדיוק על נושא זה.
    היא טענה שמקור החוליים הללו הוא במקום המרכזי שממלא הצבא בחיינו.
    אני לא ממש הסכמתי והבאתי לה – כהפרכה לטענתה – את התנהגותם האלימה, הרועשת, המזהמת והבלתי מתחשבת של החרדים (שאצלם הצבא אינו משחק כל תפקיד ולמעשה דווקא השתמטותם מן הצבא היא חלק מן האלימות).
    במחשבה נוספת הרחקתי לכת עד כדי העלאת הטענה שחוקי המדינה המאפשרים את התבדלותם וטפילותם של החרדים – בבססם את חברתנו על חוסר צדק מובנה המרפה את ידיהם של אלה שמבקשים לבנות לעצמם השקפת עולם המושתתת על אמת, צדק והגיון – דווקא הם מקור הבעיה.
    חוקים אלה מועצמים על ידי "מרד ההמונים" השוטף את תקופתנו כשהוא מלובה על ידי טענות פוסט מודרניסטיות כמו "אין אמת" ומבטל את המעמד ויכולת ההשפעה של אליטות של מוסר ואינטליגנציה ומוליכים אותנו אל אברי פי פחת.

  9. חחח
    אני גר באשדוד
    ואם משהו חושב שזו עיר מפותחת ומתורבתת אז שלא
    למעשה אם יש משהו שלא מסכים עם הכתוב שיבא לאיפה שאני גר
    ויראה
    ומה שעוד יותר מרגיז שהיית חושב שהצרפתים והרוסים
    דוקא יהיו בשקט אבל כלל לא הם פשוט נדבקו בנגיף הפרחיידה

    אגב אני לא רואה תקווה אפילו להפך אנשים הולכים וחושבים פחות
    והראיה היא שאז התוכנית היתה פופולרית[האח הגדול] בעיקר בגלל האידיוט
    והעילג ואני אומר את זה כמעט בלי שום כבוד
    שהוא ובתו טיפשים
    והיו אנשים ששאלו האם הם נקראים גיבורי תרבות
    אמנם צריך לעשות מה שצריך לעשות

  10. דווקא בטירונות שלי המ”כ הסביר לנו על זה שצה”ל הוא המזהם הגדול במדינה
    למרות זאת במארבים כל חברי לנשק פשוט זרקו את שאריות האוכל וכלי הפלסטיק המזהמים (למרות הסכנה בחשיפת מיקום המארב בעתיד).
    לא מספיק שלכפרים אין נוהל פינוי זבל מסודר הם גם מוקפים בעטיפות של שוקו ‘שוק’
    קיצר זה לא בסדר..

    הגיע הזמן לשלש את פחי האשפה שלנו ולהוציא חוק מיחזור חובה.
    לא מזמן ראיתי תמונות משבדיה, הם ממחזרים הכל, הם אפילו מיחזרו שני מיכלי מים ענקיים לבניין מגורים

  11. צודק לגמרי!
    אנקדוטה קלה.
    לזרים, שבאים לצרכי עבודה בארץ, בעיקר היי-טק, מעבירים הדרכות מקדימות.
    מה שמוסבר להם בדרך כלל זה שויכוחים כאן מגיעים מאוד מהר לטונים גבוהים ולצעקות. מוסבר להם שין להם מה לחשוש שכן העניין הוא לא אישי, אלא פשוט זוהי התרבות.

  12. יישר כוח, אכן רואים זאת כבר מגיל הגן ועד לצבא והלאה….

    חייבים אכיפה יעילה במדינה שלנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.