סיקור מקיף

מי גלש בסנובורד על מאדים?

גושים של ‘קרח יבש’ שהחליקו במדרון יצרו תצורה מלאת חריצים ישרים הדומה לחריצים שיוצרים הסנובורדים במדרונות המושלגים בכדור הארץ. ערוצים אלה נוצרים בתחילת האביב כשהקרח היבש הקפוא ממריא

תמונה זו שצולמה באמצעות המצלמה ברזולוציה גבוהה (HIRISE) בחללית MRO המקיפה את מאדים, מראה דוגמה של  "ערוצים ישרים" אותם ניתן להסביר באמצעות גושים של קרח יבש הגושים במורד דיונת חול. צילום NASA/JPL-CALTECH/UNIV. OF ARIZONA
תמונה זו שצולמה באמצעות המצלמה ברזולוציה גבוהה (HIRISE) בחללית MRO המקיפה את מאדים, מראה דוגמה של “ערוצים ישרים” אותם ניתן להסביר באמצעות גושים של קרח יבש הגושים במורד דיונת חול. צילום NASA/JPL-CALTECH/UNIV. OF ARIZONA

חוקרים של נאס”א מעריכים כי גושים קפואים של דו תחמוצת הפחמן – חומר המוכר גם כ’קרח יבש’ היו עשויים להחליק במדרונות של חוליות (דיונות) מאדימאיות כשהם מרחפים מעל החול כמו על גבי כריות אוויר מיניאטוריות. בדרכם הם חורשים תלמים בחול.

“תמיד חלמתי להגיע למאדים” אומרת סרינה דינייגה, מדענית פלנטרית במעבדה להינע סילוני של נאס”א (JPL) בפסדינה, קליפורניה והחוקרת הראשית של מאמר שהופיע במהדורה המקוונת של כתב העת איקרוס. “כעת החלום שלי הוא לגלוש בסנובורד במורד גבעת חול מאדימאית על בלוקים של קרח יבש.”

החוקרים הסיקו כי התהליך יכול להסביר את אחד הסוגים החידתיים ביותר של ערוצים הנראים בדיונות החול במאדים באמצעות בחינת תמונות שצילמה החללית NASA’S MARS RECONNAISSANCE ORBITER (MRO) וביצוע ניסויים בחוליות ביוטה ובקליפורניה.

הערוצים הישרים כפי שהם כונו בשל צורתם, היו בעלי רוחב יציב של כמה מטרים וגדות מורמות בצידיהם. שלא כמו ערוצים שנוצרים כתוצאה מזרימת מים על כדור הארץ, ויתכן שגם במקומות אחרים על מאדים, הם לא מסתיימים במניפת סחף. במקום זאת, רבים מהם מסתיימים בבורות קטנים בתחתית הגבעה.

“במקרה של זרימה רגילה, המים נושאים איתם משקעים במורד הגבעה, והחומר שנשחק למעלה נישא לקרקעית ומתפזר כמניפה” אומרת דינייגה. “בערוצים הישרים לא מועברים חומרים ממקום למקום אלא רק נוצר חריץ מתחת לקרח היבש היורד במדרון והחומר שהיה שם נדחף לצדדים.”

תמונות שצילמה המצלמה ברזולוציה גבוהה (HIRISE) הנמצאת על החללית MRO, הראו דיונות חול עם ערוצים ישירים המכוסים על ידי קרח דו תחמוצת הפחמן במהלך החורף המאדימאי. ומצאו כי הערוצים הישרים נפוצים מאוד בדיונות שבילו את החורף המאדימאי כשהן מכוסות בקרח יבש (כידוע, דו תחמוצת הפחמן היא המרכיב העיקרי באטמוספירת מאדים).
באמצעות השוואת תמונות ‘לפני’ ו’אחרי’ בעונות שונות, קבעו החוקרים כי החריצים הללו נוצרו בתחילת האביב. בכמה מהתמונות צולמו גם עצמים בהירים בערוצים.

המדענים משערים כי העצמים הבהירים הללו הם פיסות של קרח יבש שנשברו ונפלו מאיזורים גבוהים יותר. לפי ההשערה החדשה, הערוצים והבורות שבתחתיתם, נוצרו כתוצאה מגושים של קרח יבש שהמריאו והפכו ישירות לגז לאחר שהפסיקו לנוע.

“ערוצים ישרים לא נראים כמו ערוצים אחרים על כדור הארץ או אף על מאדים. תהליכים אלה לא מתרחשים בכדור הארץ, אומרת דינייגה. “בכדור הארץ לא נוצרים באופן טבעי גושים של קרח יבש. צריך לייצר אותם במפעל במיוחד.”
ואכן זה מה שעשתה קנדיס הנסן, מהמכון למדעים פלנטריים בטוסון אריזונה, שחקרה השפעות נוספות של גושי הקרח היבש העונתיים במאדים כגון תצורות דמויות עכביש שנוצרות כתוצאה מפיצוץ של גז דו תחמוצת הפחמן הלכוד מתחת לשכבה של קרח יבש כאשר החלק התחתון של השכבה מפשיר (או יותר נכון ממריא) באביב. היא חושדת כי לקרח היבש תפקיד ביצירת הערוצים הישרים. כדי לבחון זאת היא רכשה גושים של קרח יבש בסופרמרקט והחליקה אותם במורד דיונות חול. במספר ניסויי שערכה, היא ראתה כי הפחמן הדו חמצני מהקרח הממריא יצר שכבת סיכה מתחת לגוש ודחפה חול הצידה כמעין סכרים קטנים בעת שהגוש החליק למטה. התהליך חזר על עצמו במגוון מדרונות, גם במדרונות לא תלולים במיוחד.

הניסוי שנערך במדבריות מערב ארה”ב לא דימה את הטמפרטורות ולחץ האוויר במאדים, אלא רק שימש להערכת יכולת הקרח היבש לפעול באופן דומה בתחילת האביב במאדים, התקופה שבה נוצרים הערוצים הישרים.

למרות שגם קרח מים יכול להמריא ישירות למצב גזי בתנאים השוררים במאדים, הוא ישאר קפוא בטמפרטורות שבהם נוצרים הערוצים הללו, לפי חישובי החוקרים.

“החללית MRO הראתה כי מאדים הוא כוכב לכת פעיל מאוד” אמרה הנסן. “כמה מהתהליכים שאנו רואים במאדים דומים לתהליכים המתרחשים גם על כדור הארץ, כך תהליך מסויים זה הוא ייחודי למאדים.”

סרטון של JPL המראה כיצד הקרח היבש גולש במדרון ויוצר את התלמים הללו.

לידיעה באתר נאס”א

תגובה אחת

  1. נשמע כמו רעיון טוב לספורט אתגרי חדש גם כאן, בכדה”א.
    אתר סקי-חול כזה גם לא יהיה מוגבל לעונת סקי קצרה אלא יוכל לפעול כל השנה.
    כל שצריך הוא מרכז להפקת אוויר מוצק בקרבת האתר, שלדעתי זהו אינו אתגר גדול מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.