לאחר 16 חודשים של הקפת הירח, החללית SMART-1 של סוכנות החלל האירופית מתכוננת לסוף שלב המחקר המדעי שלה
לאחר 16 חודשים של הקפת הירח, החללית SMART-1 של סוכנות החלל האירופית מתכוננת לסוף שלב המחקר המדעי שלה. ב-19 ביוני החלו אנשי הבקרה בסדרת של הצתות ותמרונים, במטרה לכוון את החללית להשגת מידע מדעי משופר, ככל שהיא מתקרבת לסוף הדרך.
החללית SMART-1, המשימה המוצלחת הראשונה של אירופה לירח, אמורה להתרסק על פני שטח הירח בדומה לחלליות קודמות, ב-3 בספטמבר 2006, כמעט שלוש שנים לאחר שיגורה ב-2003.
סדרת התמרונים נועדה למנוע מהחללית לפגוע בירח בזמן שאינו מתאים מנקודת מבט מדעית, ואלמלא תמרונים אלו, היתה מתרסקת ב-17 באוגוסט. במקום זאת, הארכת זמן זו מספקת למשימה הזדמנות לתצפיות מגובה נמוך שיתנו תוצאות מדעיות אופטימליות, אשר לאחריהן תתרסק החללית בהתרסקות מבוקרת על הירח.
כהכנה לסיום תפקידה של החללית, מתכוונים אנשי הבקרה ב-ESOC, מתקן הסוכנות בדארמשטאט, להתחיל בסדרת הצתות מנועים, כדי לספק “דלתא-מהירות”, או שינויים במהירות החללית של כ-12 מטרים לשניה. התהליך יעלה את הפרהיליון (הנקודה הקרובה ביותר מעל פני הירח) בכ-90 קילומטרים, וכאמור, ידחה את הפגיעה ל-3 בספטמבר.
“שינוי תאריך, זמן ומיקום הפגיעה, מאפשר גם אופטימיזציה של האפשרות לצפות במתרחש מכדור הארץ,” אומר גרהארד שווהם, מנהל תוכנית SMART-1 מטעם סוכנות החלל האירופית. “התחזיות לפי המסלול הנוכחי הראו שאם החללית נשארת במצבה הקודם, היתה פוגעת בצדו המרוחק של הירח, הרחק מקשר עין ומיכולת תצפית מכדור הארץ. האתר החדש נמצא בצד הקרוב בקווי רוחב בינוניים דרומיים.
המדענים לא יכולים היו להשתמש במנוע היונים של החללית (מנוע חשמלי) לצורך תמרוני ההצתה, מפני שיתרת החומר זנון, אשר שימש להנעה, נוצל כבר במהלך המשימה, ולכן היו צריכים לפתח אמצעי יצירתי אחר.
“אסטרטגיית התמרונים כללה סדרה של הפעלת גלגל התנופה לצורך טעינתו במשך שלוש שעות בערך, שבמרכזן נמצאת החללית בנקודת האפהליון שלה (הנקודה המרוחקת ביותר מהירח) במהלך 74 הקפות,” אומר אוקטביו קאמינו, מנהל התפעול של החללית ב-ESOC. “הטעינה כללה עצירת גלגלים מסתחררים בתוך החללית, דבר-מה שלו יש אפקט של העברת תנע זוויתי מהגלגל לחללית, שגורם לשינוי מהיר. ביצענו הפעלה לא סימטרית של מדחפי הגובה, כדי לייצר שינוי קטן במהירות בכיוון תואם לכיוון הטיסה. פעולה זו שינתה בהדרגה את המסלול,” אמר קאמינו.
“לאחר התמרונים, יחודשו המחקרים המדעיים עד למועד הפגיעה, עם “הפרעות קטנות” לצורך ביצוע שני תמרונים עדינים לשליטה טובה יותר בזמן הפגיעה, האחד לקראת סוף יולי והאחר בתחילת ספטמבר.” הוסיף.
סדרת התמרונים הנוכחית והתמרונים העדינים יאפשרו לחזות את הזמן והמקום לפגיעת החללית על פני שטח הירח, בדיוק רב יותר.
