דעות/ מעבורות לירח

בשנים האחרונות נשמעת קריאה לחזור לירח. בהנחה שיאושרו לכך תקציבים , טכנולוגית אפשר יהיה להערך לכך מיידית באמצעות ייצור מחדש של חלליות אפולו כולל ייצור של טילי השיגור מדגם סטורן 5

בשנים האחרונות נשמעת קריאה לחזור לירח. בהנחה שיאושרו לכך תקציבים , טכנולוגית אפשר יהיה להערך לכך מיידית באמצעות ייצור מחדש של חלליות אפולו כולל ייצור של טילי השיגור מדגם סטורן 5.השאלה המתבקשת היא האם יהיה זה צעד בר תועלת? מה שמעורר מחשבות בדבר התבונה של חזרה לטכנולוגיות שפותחו בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא לא רק הפער הטכנולוגי בין אז להיום,אלא גם ההערכות הארוכה שבין שיגור לשיגור,תוך ייצור מחדש של טיל שיגור וחללית כל פעם לקראת השיגור הבא.רכבי שיגור אלה אין בהם שום הגיון כלכלי כיום.הגישה שיש לאמץ היא שימוש ברכב רב שימושי בעל מעמס גדול. הדוגמה הטובה לכך היא מעבורת החלל וזאת למרות אסון הקולומביה .מעבורת החלל יכולה לשאת מטען של 30 טון למסלול סביב כדור הארץ.סביר להניח שטיסה לירח תחייב שימוש במטען קטן יותר.גם אם המעבורת תוכל לשאת רק מטען של 10 טון,עצם השימוש הרב פעמי בה יוזיל את עלות השיגור.

על פניו אפשר להחליף את מנועיה של המעבורת במנועים של הסטורן 5 (שהם חזקים יותר) .זהו אמנם מבצע מורכב אך אפשרי.ואולי יש צורך לפנות לכיוון חדש,נכון יותר מבחינה הנדסית ומתקדם יותר? מהו אם כן הפתרון שיש לשאוף אליו? הכוונה היא לכלי טיס הדומה ביסודו למעבורת הנוכחית,אלא שהוא יהיה מצויד בשתי מערכות הנעה,הנעה סילונית והנעה רקטית.ההנעה הסילונית תאפשר למעבורת להמריא מכל שדה תעופה ללא הערכות לוגיסטית כבדה כפי שזה נעשה כיום.באמצעותם של מנועים אלה המעבורת תגיע לגובה של 10-15 ק"מ ואז תופעל ההנעה הרקטית שבאמצעותה מגיעים לירח.

לצורך זה יש לפתח מנועים חדשים שיאפרו פיתוח מהירות טיסה של עד 70,000-80,000 קמ"ש זאת מתוך מטרה לקצר את משך הטיסה ל-8-10 שעות.כיום זמן הטיסה לירח הוא 65 שעות.עם השיבה ארצה כאשר המעבורת נכנסת לאטמוספירה ,לאחר שהיא עוברת את תחום ההתחממות מופעלים מנועי הסילון לקראת הנחיתה היכולה להתבצע בכל שדה תעופה.השימוש במנועי הסילון בא לחסוך במיכלי החמצן הנוזלי המשמש כיום את רכבי השיגור לרבות מעבורת החלל הנוכחית.מנועי הסילון של המעבורת יכולים לינוק מהאטמוספירה את החמצן החיוני להם כמו כל מטוס סילון. במקום הנחסך אפשר לאחסן מטענים שונים.טיסה במהירות של 70,000-80,000 קמ"ש איננה דבר מהפכני שמחייב פיתוח טכנולוגיות עתידניות.אפשר להתבסס על טכנולוגיות קיימות תוך שיפור רכיבים שונים בהם.מדובר בגישה שמרנית יחסית מאחר ומדובר בכוכב ,הירח, שהמרחק אליו הוא קטן.

עם קיצור משך הטיסה לירח והמעבר לשימוש בשדות תעופה רגילים השמשתה של כל מעבורת תהיה מהירה.בהנחה שיבנה צי מעבורות אפשר יהיה לשגר כל אחת מהן בקצב מהיר יותר משזה נעשה כיום ולכך תהיה משמעות רבה למשל במקרה של תקלות שיחייבו העברה מהירה של חלפים לתיקון ציוד שניזוק, או החלפתו במקרה שניזוק בצורה בלתי הפיכה,או לפינוי מהיר של מי שיהיו על הירח.

תא מטען בעל מעמס גם של 10 טון מאפשר העברת ציוד רב לצורכי מחקר,תחזוקה,ציוד רפואי(לרבות חדרי ניתוח) ואספקה שוטפת. את תא המטען אפשר יהיה להסב במהירות להעברת נוסעים או להפך או שילוב של שניהם הכל על פי הצורך.מה שחשוב ביותר שמעבר לקונצפציה זו יאפשר הקמה מהירה של בסיסים על הירח והרי זו המטרה של השיגורים אליו.

החומרים מהם יבנו את החלליות הבאות (באתר נאס"א)

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן