אווירת הנכאים שאפפה את נאס”א בשנתיים מאז התרסקות המעבורת פינתה את מקומה להתרגשות: שני רכיבים טכנולוגיים חדשים מעידים יותר מכל על כך שחידוש הטיסות המאויישות לחלל קרוב. “לעולם לא נשכח, אבל כשיש בידינו כלים כאלה, זה מחזיר בנו התלהבות וגאווה, וממקד אותנו בעתיד. אנו עושים את זה בשביל החברים שלנו. זה מה שהם היו רוצים שנעשה”
שנתיים אחרי אסון התרסקות מעבורת החלל קולומביה, את נאס”א אופפת בימים אלה התרגשות לקראת חידושן הקרוב של הטיסות המאויישות לחלל, והיא תופסת את מקומה של אווירת הנכאים שריחפה מעל סוכנות החלל מאז התאונה.
המקור להתרגשות נראה לכאורה שגרתי. הגעתם של שני רכיבים טכנולוגיים. אבל בעיני צוות המהנדסים מהווה המשלוח האחרון עדות מוחשית לכך שחידוש הטיסות נמצא “ממש מעבר לפינה”.
הרכיב הראשון הוא כלי בדיקה מיוחד, שיאפשר למהנדסים לבצע בדיקות לייזר של גוף המעבורת ומגיני החום שלה בעודה במסלול סביב כדור הארץ. הרכיב השני הוא מיכל דלק חדיש שפותח במיוחד כך שיצמצם את הסיכוי לפגיעה בגוף המעבורת כתוצאה מהיפרדות של פיסות בידוד מציפוי המגן החיצוני שלו. שני הרכיבים הם לקחים ישירים של מסקנות ועדת החקירה שהוקמה לאחר אסון ההתרסקות ב-1 בפברואר 2003.
“זה ראוי וחשוב ששני הפריטים החשובים ביותר שיבטיחו את חזרתן של מעבורות החלל לטיסות סדירות הגיעו למרכז החלל על שם קנדי בדיוק כאשר מציינים שנתיים לאסון”, אמרו העובדים. “אנו לעולם לא נשכח, אבל כשיש בידינו כלים כאלה זה מעניק לנו התלהבות וגאווה, וממקד אותנו במבט לעתיד”, אמר אחד ממנהלי תוכנית המעבורות, דייויד שוברט.
הטיסה הראשונה של מעבורת חלל אחרי אסון הקולומביה מתוכננת למאי הקרוב. המעבורת דיסקברי צפויה להטיס שני אנשי צוות לתחנת החלל הבינלאומית ולהעביר אליה גם ציוד טכני ואספקה הזקוקה שם בדחיפות. רק לאחרונה ירדו רמות האספקה על סיפון התחנה ל”קו אדום” למשך כמה ימים, וסוכנות החלל הרוסית מיהרה לשגר בדחיפות לתחנה חללית אספקה.
לרבים בנאס”א, השיגור הקרוב הוא הרבה מעבר למשימה שגרתית. “אנו רוצים לעשות זאת לזכרם של החברים שלנו”, אמר סטנלי קולמן, אחד ממנהלי הסוכנות. “אנו עושים את זה בשבילם. זה מה שהם היו רוצים שנעשה. הם ידעו על הסיכונים. אם הדברים היו הפוכים, הם היו עושים את זה בשבילנו”.
בנאס”א בטוחים שאחרי שנתיים של בדיקות מקיפות ותיכנון מחודש של רכיבים במעבורת, התקלות שגרמו להתרסקותה של קולומביה לא ישנו.
בפעם הקודמת גרם קרח שהצטבר על מיכל הדלק לנזק במעטה המיגון שעוטף אותו. בעת השיגור התנתק קצף המיגון המוקשה ופגע בכנף המעבורת. הפגיעה גרמה להינתקות של מספר אריחי בידוד מהכנף.
האריחים נועדו להגן על גוף המעבורת מהתחממות יתר כתוצאה מהחיכוך הרב שנוצר כשהמעבורת נכנסת מחדש לאטמוספירה בדרך הביתה. כל עוד הייתה המעבורת בחלל, לנזק לא הייתה משמעות מיוחדת. כשהחלה המעבורת לחדור לאטמוספירה, חלק הכנף שנותר ללא ציפוי מגן התחמם יתר על המידה ונמס. האש שרפה את הכנף וגרמה לקריסתה.
המעבורת אמורה להיכנס לאטמוספירה בזווית מדוייקת ומדודה. קריסת הכנף גרמה למעבורת לסטות ממסלולה ולהתפרק לגורמים 16 דקות בלבד לפני נחיתתה המיועדת על הקרקע.
מפקדת דיסקברי, איילין קולינס, נשמעה מלאה ביטחון: “אם זה לא היה בטוח, לא הייתי עולה על הכלי”, אמרה. “בשונה מהצוות של קולומביה, יש לנו הרבה מאוד כלים שעובדים לטובתנו”, אמר סגנהּ, טייס המשנה ג'יימס קלי. “כשאתה על כלי טיס, בין אם מדובר במטוס או מעבורת חלל, כשאתה יודע מה מצב הכלי שלך אתה יכול לקבל את ההחלטות הדרושות”, אמר.
צוין יום שנה השני למותו של אל”מ אילן רמון * נאס”א מתאוששת
יום רביעי, 2 בפברואר 2005
בטקס האזכרה, שהתקיים בבית העלמין בנהלל, נכחו שר הביטחון, שגריר ארה”ב בישראל ונציג מסוכנות החלל נאס”א. במסגרת יום השנה למותו נערך כנס לעידוד ופיתוח מנהיגות בקרב דור העתיד
ביום שלישי, 1/2/2005 צויין יום השנה השני למותו של אל”מ אילן רמון, בהתרסקות מעבורת החלל “קולומביה”, בטקס אזכרה שהתקיים בבית העלמין בנהלל, בו קבור רמון.
בקיבוץ יפעת נערך כנס שכותרתו – “ציון דמותו של אילן רמון כמנהיג וכפורץ דרך”. בכנס השתתפו, מלבד בני המשפחה, גם שר הביטחון, שאול מופז, השגריר האמריקאי, דן קרצר, מפקד חיל האויר, האלוף אליעזר שקדי, ונציג נאס”א – האסטרונאוט הד”ר מייק מסמינו.
לדברי המארגנים, “הכנס מהווה אבן דרך ראשונה בבניית תוכנית לעידוד ופיתוח מנהיגות ומצויינות בקרב דור העתיד”.
