בית המשפט האמריקני עשוי להכריע מהי משמעות המילים “לחזור על תוצאות מדעיות”
מחלוקות בעולם המדע הסוער והקשוח מיושבות עם הזמן, כשמצטברות ראיות המכריעות לטובת אחת ההשערות. עד עכשיו.
ב-10 באפריל 2006 הגיש הכלכלן ג'ון ר' לוט הבן, לשעבר במכון האמריקני ליוזמה, תביעה על הוצאת לשון הרע נגד הכלכלן סטיבן ד' לוויט מאוניברסיטת שיקגו ונגד בית ההוצאה הרפר-קולינס שהוציא לאור ב-2005 את ספרו של לוויט “פריקונומיקס”. במרכז הדיון עומדת כוונתו של לוויט כשכתב שמדענים אחרים לא הצליחו “לחזור על תוצאות מחקריו*” של לוט שהופיעו בספרו מ-1998 “יותר אקדחים, פחות פשע”. לוט השתמש בניתוח סטטיסטי מתוחכם לניתוח ההבדלים בין חוקי נשיאת נשק במדינות שונות בארה”ב. הוא מצא שבמדינות שהתירו בחוק לאזרחיהן לשאת כלי נשק מוצנעים חלה ירידה מובהקת מבחינה סטטיסטית בשיעורי השוד, האונס והרצח בהשוואה למדינות שלא חוקקו חוקים מתירים כאלה.
כרגיל במחקרים כגון זה, הטעונים מבחינה פוליטית התעוררה מחלוקת סוערת בעקבות פרסום ספרו של לוט. במהלך מהומת ההרצאות והמאמרים המדעיים שפורסמו בנושא, הוצגו מחקרים שחזרו על תוצאותיו של לוט ומחקרים אחרים שלא הצליחו בכך. לדוגמה, לוט התעמת עם מבקריו לגבי התוצאות בסדרה של מאמרים בכתב העת למשפט של אוניברסיטת סטנפורד (המאמרים זמינים באינטרנט בכתובת: http://papers.ssrn.com).
בספרו “פריקונומיקס” מציע לוויט הסבר משלו לצניחה בשיעורי הפשע בארה”ב בשנות ה-90 – פסק הדין במשפט “רוֹ נגד וֵייד” שהתיר ביצוע הפלות. לדברי לוויט, רבים הסיכויים שילדים הנולדים במשפחה ענייה ובסביבה עוינת יגיעו לכלא בבגרותם. לאחר פסק הדין, מיליוני נשים רווקות ועניות עברו הפלה ולא ילדו פושעים לעתיד לבוא. מקץ 20 שנה מספר העבריינים בכוח הצטמצם ואתו שיעור הפשע. לוויט השתמש בניתוח סטטיסטי השוואתי כדי להראות שבחמש המדינות שהתירו את ההפלות לפחות שנתיים לפני פסק הדין, ירדו שיעורי הפשע לפני שירדו ב-45 המדינות האחרות. יותר מכך, במדינות ששיעורי ההפלה בהן בשנות ה-70 היו הגבוהים ביותר, הן גם המדינות שבהן צנח גם הפשע במידה הגדולה ביותר בשנות ה-90.
אחד ההסברים שלוויט פטר כלאחר יד היה הסברו של לוט. בפסקה יחידה, באמצע פרק של 30 עמודים כותב לוויט: “ההשערה המעניינת של לוט אינה נכונה. מדענים אחרים שניסו לחזור על תוצאות מחקריו הגיעו למסקנה שחוקים המתירים נשיאת כלי נשק אינם מצמצמים את היקף הפשיעה.”
על פי כתב התביעה “יש למונח 'לחזור על תוצאות' משמעות אובייקטיבית ועובדתית” והיא “שחוקרים אחרים ניתחו את אותם הנתונים בדיוק שבהם השתמש לוט וניתחו אותם בדיוק באותה דרך שבה עשה לוט כדי לבדוק אם הם מגיעים לאותה מסקנה.” וכשלוויט כתב שהם לא הצליחו הוא למעשה “האשים את לוט בזיוף תוצאותיו.”
שאלתי את לוויט מה הייתה כוונתו במילים “לחזור על התוצאות”, והוא ענה: “השתמשתי במונח באותו אופן שבו משתמשים בו רוב המדענים – לאמת תוצאות.” לאמת, לא לחזור. האם התכוון לרמוז שלוט זייף את תוצאותיו? “לא, לא התכוונתי לכך.” למעשה, אחרים כן האשימו את לוט בזיוף הנתונים שלו ולכן שאלתי אל לוט מדוע הוא תובע דווקא את לוויט. ” כשכמה אנשים אנונימיים שלא שמעתי עליהם קודם לכן כותבים האשמות באינטרנט – זה דבר אחד,” אמר לוט. “אבל האשמות המופיעות בדפוס, בספרו של פרופסור לכלכלה, שיצא מבית הוצאה לאור מכובדת, ושהמכירות שלו כבר מעל מיליון עותקים – זה משהו אחר לגמרי. בנוסף, לוויט הוא אדם מפורסם ולצערי לטענותיו יש השפעה. אנשים רבים שאלו אותי לאחר שקראו את פריקונומיקס, אם אכן נכונה הטענה שאחרים לא הצליחו לחזור על תוצאות המחקר שלי.”
לפועל “לחזור” משמעות התלויה בכוונת המשפט. “חזרה על שיטת המחקר” הוא ביטוי שעשוי להתאים למשמעות שאליה מכוון לוט, אבל משמעות הביטוי “לחזור על תוצאות” היא בדיקת המסקנות שעלו משיטת המחקר, ובמקרה זה שהימצאותם של כלי נשק בחברה מביאה לצמצום הפשיעה. הבעיה היא שניתוח כזה הוא כה מסובך, עד שסביר להניח שכישלון בחזרה על התוצאות מורה על טעויות בדגימה שנעשו במהלך המחקר המקורי או במחקרים המאמתים ולאו דווקא על זיוף.
מר לוט: הרוֹס בבקשה את החומה המשפטית שבנית ותן לנו לחזור ולעסוק במדע בלי עורכי דין. חזרה על תוצאות נועדה לבחון השערות – לא סתם להעתיק שיטות – ועמוד התווך הזה של המדע יכול לעמוד רק באווירה של בקרת עמיתים פתוחה.
