הכלכלן יעקב שיינין: דרושה השקעה ממשלתית במו”פ יישומי כדי שגם בעתיד יצמחו פה חברות סטארט-אפ * המסמך הוגש אתמול לשר המדע, שגם הציג את עיקרו בישיבת ועדת המדע של הכנסת
מימין לשמאל: פרופ' מינה טייכר המדענית הראשית של משרד המדע, יעקב שיינין מנכל חברת מודלים כלכליים, השר מתן וילנאי, מנכל משרד המדע דוד לפלר. צילום: אבי בליזובסקי
ישראל צריכה להכפיל ואף לשלש את ההשקעה במו”פ יישומי, כלומר מו”פ של מחקרים באוניברסיטאות שיש להם היבטים יישומיים אך רמת אי הודאות במחקרים אלה עדיין גבוהה מכדי שקרנות הון סיכון יתעיינו בהם. כך אמר אתמול הד”ר יעקב שיינין במסיבת עיתונאים לרגל פרסום דו”ח שהכין בנושא עבור משרד המדע.”
לדבריו, כדי שתהיה “צנרת” של פרויקטים שיהפכו לחברות סטארט-אפ גם בעוד כמה שנים, יש צורך לפתח את הרעיונות בשלב שנופל באמצע הדרך בין האוניברסיטאות לבין המדען הראשי או פרויקטי החממות של התמ”ת. אומר שיינין ומוסיף כי זה המקום שאליו צריך להכנס משרד המדע. “להשקעות בתחום התפר שבין האקדמיה לתעשיה, יש תשואה כלכלית אדירה, משום שאחרת או שהידע הולך לאיבוד או שהמדענים הולכים ליישם אותו בחו”ל, ולכן הקצאת תקציבים למו”פ יישומי איננו בגדר הוצאה לממשלה אלא השקעה המניבה פירות.”
“לישראל פוטנציאל צמיחה גבוה ביותר, הגלום בענפי הטכנולוגיה המתקדמת, אשר מהווה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. ישראל נמצאת כיום בקבוצה מצומצמת של מדינות המובילות בתחום. השילוב הנדיר המתקיים בישראל בין יכולת טכנולוגית ברמה גבוהה, רמת מחקר גבוהה באקדמיה, קשרי יצוא חובקי עולם ויכולת גיוס הון נדירה הוא זה המספק את “הדלק למנועי הצמיחה”.
בתשובה לשאלת הידען האם יש כאן מעין חזרה על מודל יוזמה שהניע את כל תעשית הון הסיכון בישראל, ענה שיינין כי בניגוד לקרנות הון סיכון, התשואה, אם בכלל, ממו”פ יישומי מגיעה בטווחי זמן יותר ארוכים מאשר טווח הזמן שבו מתעניינות קרנות הון הסיכון – שנתיים שלוש. במחקר כזה, אין סיכוי שחברות פרטיות יקחו סיכון ולפיכך הממשלה היא זו שצריכה לדחוף אותו.”
השר וילנאי, שציין כי הפניה לשיינין נעשתה לפני כניסתו לתפקיד, הודיע כי יאמץ את מסקנות הדוח והציג את תוכנית העבודה שלו לתקופה הקרובה, על אף ששהותו במשרד עשויה להיות קצרה: “אנחנו נמצאים היום בשעת כושר היסטורית להעמיד את המדע וההשכלה הגבוהה במקום הראוי להם הן בגלל התקציב החדש והן בשל הרגיעה הבטחונית. צריך להביא אותם למרכז השיח הציבורי ולהבין שלא רק מדובר במשהו נחמד לקבל פרסי נובל. אלא על מנת להגדיל את ההון, ההון האנושי והצמיחה. המדע וההשכלה הם הקטר המרכזי של המשק. ישראל יכולה להיות מעצמה מספר 1 במדע והדרך להגיע לכך היא על ידי החזרת מדענים ישראלים מכל פינה בעולם שהם נמצאים שם. תחום נוסף הוא מרכזי המו”פ האיזוריים כחלק מהבאת המדע לקהילה ולא הישארותו במגדל השן ומחזקים מאוד את הקשרים המדעיים שלנו מול התוכניות האירופאיות. אני מדבר על הרמה המדינית שהקשרים שלנו מול האירופאים והאמריקאי יהיו ממוסדים. פעם ראשונה אנחנו מניעים פרויקט – לווין ונוס, הפעם הראשונה שלוויין מונע על ידי משרד המדע ולא על ידי משרד הבטחון.”
גם ועדת המדע של הכנסת דנה בישיבה חגיגית לפתיחת המושב בנושא חשיבותם של המדע והטכנולוגיה בארץ. כצפוי, כל הדוברים היו שותפים לקביעה שהמצב לא טוב וכי שנים רבות ישראל חיה על הדיבידנדים של השקעותיה בתחום המו”פ הבטחוני ובהשכלה הגבוהה.
יו”ר הועדה, ח”כ לאה נס, פתחה את הישיבה בקביעה כי למרות שהמדע הוא הסעיף שיכול לאפשר את המשך צמיחתה הכלכלית של מדינת ישראל, מתייחסים אליו כאל גורם שולי וכל הזמן מקצצים בו. המדענית הראשית של משרד המדע, ד”ר מינה טייכר הציגה אף היא את תוכנית העבודה של המשרד והבטיחה שעד ועידת רחובות הבאה שתתקיים בינואר, יקבע המשרד סדרי עדיפויות בתחומים בהם תינתן תמיכה ממשלתית במחקר.
