האם חיזרים הם דמויי אדם והאם יהיו בני אדם דמויי חיזרים?

ברבים מספרי המדע הבדיוני, אך במיוחד בסרטים וסדרות, החיזרים הם דמויי אדם. מאידך יש יצירות מדע בדיוני המתארות את בני האדם בעתיד הרחוק כשונים מאיתנו לאחר שעברו שינויים אבולוציוניים בעקבות מוטציות

 המאמר פורסם ב-1/11/2002 ומועלה לדף הראשי לרגל העברת ידען חיפוש חיים בחלל וידען חייזרים ועב“מים לאתר החדש.

יש סיפורי מדע בדיוני בהם לחיזרים כוח ללבוש צורת אדם, או לגרום לנו לראות אותם דמויי אנוש כדי שלא נבחין בהם או לא נפחד מהם. אבל בהרבה סיפורים הם דומים לנו “באמת”. ברור שבמדיה המצולמת – קולנוע וטלוויזיה, קל יותר להראות את החיזרים כדמויי אנוש במקום לבנות בובות או לייצר דמויות ממוחשבות. לעתים הם נראים ממש כמוני וכמוך ולעיתים מגוונים אותם באחד או יותר מהמאפיינים הבאים – אזניים מחודדות, גבות נמשכות, עור מנומר או מחוספס, או תוספת מסוג כזה או אחר באיזור הראש. לעיתים הסיפור הוא שהם דומים לנו בכל, אלא שאבריהם הפנימיים שונים, או שהרכב החלבונים שלהם (כולל הדם כמובן) שונה.

עד כאן מדע בדיוני. אך מה קורה באמת? האם החיזרים הם דמויי אדם? האם הם יכולים להיות בצורת אדם או לפחות דומים לו?

מפגשים מהסוג השלישי

יש הרבה אנשים בעולם שיכולים לענות על כך תשובה חיובית. אלה הם אותם אנשים אשר פגשו לדבריהם חייזרים אשר ביקרו בחצר שלהם או בחדר שלהם בשעת לילה, או שהם נחטפו על ידי חיזרים, טסו קצת בספינת החלל שלהם או עברו טיפולים שונים על ידם. תיאור אופייני של אותם חיזרים כפי שמדווח על ידי אלה ש”פגשו” בהם הוא צורה כללית של אדם, אך בדרך כלל נמוך יותר, מחוסר שיער, צבע עור לבן, אפור או כסוף, ראש ענק עם מצח רחב (צורת משולש), עיניים ענקיות, היעדר אף או אף קטן ביותר, פה קטן וללא אברי מין (אם אינם לבושים וניתן לראות).

זה אמנם הגיוני מבחינה פונקציונלית (ולפיכך גם מבחינה אבולוציונית) שחייזרים נבונים הם בעלי אברי חישה בקדמת גופם (ראש) ובעלי אברי תנועה (רגליים) ואברי מניפולציה (ידיים), אך מכאן ועד להנחה שהם נראים כמונו, הדרך רחוקה. בעולמנו ידועים למעלה ממיליון מינים של יצורים חיים (ויש אולי עוד 30 מיליון מינים בלתי ידועים – רובם פרוקי רגליים – חרקים ודומיהם – וחסרי חוליות אחרים). המגוון הצורני שלהם מדהים ובעבר אוכלס כדור הארץ ביצורים שנכחדו בכמות של יותר ממיליארד מינים שונים! ביניהם כאלה שאינם דומים בכלל ליצורים הקיימים כיום. עד כמה אנו דומים לסרטן לתמנון או לדינוזאור ומה הסיכוי שנהיה דומים ליצורים שהתפתחו בפלנטה אחרת?

דומים למרות שאינם קרובים

אנו קרובים לכל יצור בפלנטה שלנו – כולל צמחים – יותר ממה שנוכל להיות קרובים לכל חיזר, כיוון שאבני הבניין של החלבונים של כל היצורים בכדור הארץ זהות (לכל היצורים יש אב קדמון משותף). לעומת זאת, אבני הבניין של חיים שהתפתחו בפלנטה אחרת הן שונות לגמרי, מסיבות של הסתברות. דמיון מסוים ייתכן – מסיבות תפקודיות וסביבתיות. דבר זה מכונה התכנסות אבולוציונית והוא שמסביר למשל את הדמיון הצורני בין דגים ליונקים ימיים מסוימים (לווייתנים ודולפינים) וכן לזוחל הימי הקדמון איכטיוזאור שנראה די דומה לדג. כמו כן גם כושר התעופה אצל מחלקות שונות של בעלי חיים (חרקים, עופות, עטלפים ו…פטרודקטילים) מוסבר על ידי התכנסות אבולוציונית, מה שמרמז שלחיזרים עשויות להיות תכונות דומות לשלנו מעבר לדמיון צורני. לסיכום – יתכן דמיון בינינו לחיזרים ברמה של משהו דמוי ראש ודמוי גפיים (ברמת הדמיון שלנו לשאר הרב-תאיים, כלומר כמו דמיון בינינו לחרקים, ראה למשל “גברים בחלל”), אך לא כפי שמתוארים החיזרים בדיווחים של האנשים ש”פגשו” בהם ולא כפי שמתוארים החיזרים דמויי האנוש בהרבה סרטים וסדרות.

מסעות בזמן

ואגב, מה דעתכם שכל אותם מקרים שאנשים מדווחים שזכו לביקור חיזרים או שנחטפו על ידם – בעצם מדובר לא בחיזרים, אלא במבקרים מן העתיד? (זאת בהנחה הקלושה שאין זה דמיון או הזיה). הרבה יצירות מדע בדיוני מספרות על מבקרים מן העתיד, אך כאלה הנראים ממש כמונו. ה”מבקרים” שאנשים מדווחים עליהם היום ושאת תיאורם הזכרנו קודם, נראים קצת שונים מאתנו. אז אולי הסיפור הוא שאלה הם צאצאי המין האנושי מתקופה של עשרות או מאות אלפי שנים בעתיד ושעברו שינוי אבולוציוני. הם מבקרים אותנו מסיבות השמורות איתם. מי שרוצה למצוא סיבה יכול למצוא דוגמאות בשפע בספרים ובמספר סרטים מן השנים האחרונות.

כל בני האדם שווים

בואו ונבדוק האם ייתכן שהאדם יעבור שינוי אבולוציוני מהותי כך שהוא נראה קצת אחרת – כמו בסרטי מדע בדיוני אחדים משנות החמישים, או כמו ה”מבקרים”?
אבותיהם של הילידים ביבשת אמריקה – האינדיאנים למיניהם, בני המאיה והאצטקים – הגיעו לשם לפני למעלה מעשרת אלפים שנים ומאז לא היה כל קשר איתם עד לפני 500 שנה. אבות האבוריז'נים – הילידים של אוסטרליה, הגיעו לשם לפני כחמישים אלף שנה והקשר שלהם עם האיים מצפון היה רופף ביותר, אם בכלל. אבות הטסמנים הגיעו מאוסטרליה לטסמניה לפני כעשרת אלפים שנה ומאז לא היה כל קשר בינם לבין היבשת (עד אשר חוסלו, ע”י המתיישבים הלבנים, עד האחרון שבהם).

אוכלוסיות קטנות ומבודדות מהוות את אחד הגורמים לשינויים אבולוציוניים. מסתבר שעשרות אלפי שנות בידוד, אינן מספיקות ליצירת שינויים אבולוציוניים והיום, לאחר מסעות הגילוי ובגלל אמצעי התחבורה, מהווה כל העולם אוכלוסייה אנושית אחת – אין בידוד ויש מקרים של רבייה הדדית בין אוכלוסיות שבעבר היו מבודדות. לשם הדגמה נציין שהזמן שעבר בין קיומו של מין קופי האדם שהיה אב משותף לנו לשימפנזה ולגורילה, הוא חמש עד שמונה מיליון שנה וראשית הופעתו של האדם המודרני, הייתה לפני לא יותר ממאתיים אלף שנים. אבל אז היו האוכלוסיות מבודדות דבר שאפשר יצירת מינים חדשים כתוצאה ממוטציות; אך היום, הדבר לא ייתכן כי כל אוכלוסיות וגזעי האדם מקושרים ביניהם.

מוטציות אנושיות

אבל יתכן מצב שלאחר קטסטרופה שתפקוד את כדור הארץ, כמו פגיעת מטאור מסיבי, או כמו שואה גרעינית שבעקבותיהם תהיה השמדה מסיבית של יצורים בכדור הארץ, כולל בני אדם. אם תיוותר אוכלוסיה קטנה של בני אדם, או מספר אוכלוסיות מבודדות, מוטציות אקראיות שייווצרו (ואם תהיה זו שואה גרעינית, יש לצפות למוטציות כתוצאה מהקרינה), יוכלו לגרום להיווצרות מין חדש של בני אדם שיהיה שונה מעט בצורתו ובתכונותיו מהמין שלנו. כאן המקום להדגיש שרוב המוטציות אינן מצליחות ליצור מינים חדשים – המוטנטים אינם מצליחים לשרוד או להתרבות ולפיכך המוטציה נכחדת. אך במקרים מועטים האנשים בעלי הגנים שעברו מוטציה, כושרם לשרוד או להתרבות אינו נפגם ואולי התכונה עליה אחראי הגן שעבר שינוי, יש בה תועלת בסביבה החדשה שנוצרה. במקרה כזה הגן המוטנט, או כמה כאלה, מתפשטים תוך מספר דורות באוכלוסייה ובכך נוצר מין חדש.

בהחלט ייתכן שבעוד עשרות אלפי שנים ייווצר מין חדש מתוך המין האנושי שהשינוי בצורתו החיצונית יהיה באותה רמת שינוי של החיזרים ש”מבקרים” אותנו ואת תיאורם הזכרנו קודם (אך חשוב להדגיש שלא יתכן שיהיו חסרי מין או חסרי אברי מין). עם זאת הסיכוי לכך אינו גדול במיוחד – האפשרות הסבירה יותר היא שהמין האנושי על פני כדור הארץ יושמד לחלוטין ולא יצמח ממנו מין חדש. לכן יש חשיבות גדולה לתוכניות שמדברים עליהן לאחרונה – מושבות חלל, בתחנות חלל או בפלנטות וירחים במערכת השמש שלנו, או ספינות נושאות מושבות שיתורו את הגלקסיה. רק בצורה כזו ימשיך המין האנושי להתקיים במקרה של קטסטרופה בכדור הארץ. ובמקרים כאלה, אוכלוסיות בני אנו ש שתהיינה מבודדות משך עשרות ומאות אלפי שנים בחלל ובסביבות אחרות, ייתפתחו לזנים ואף למינים שונים מאתנו.