מדענים הצליחו “למשש” קופסה וירטואלית דרך האינטרנט

זרוע מכנית מתרגמת נתונים המועברים באינטרנט לתחושה פיסית של האוחז בה

 מאת: יובל דרור 
  
הזרוע המכנית “פאנטום”. פוטנציאל מסחרי עצום

הקופסה הופיעה על המסך. היא נראתה כמו קופסה מצוירת, רגילה לגמרי. משני עברי האוקיינוס האטלנטי התיישבו שני מדענים ליד זרוע מכנית בצורת עיפרון עבה. הם אחזו בזרועה והרימו את הקופסה הווירטואלית כלפי מעלה. מאוחר יותר הם אמרו: “הקופסה לא קיימת באמת, היא וירטואלית – ובכל זאת הרגשנו כאילו היא עשויה מגומי”. את הדברים אמרו המדענים שלשום, בתום הניסוי שביקש להעביר דרך האינטרנט תחושות המורגשות בעזרת חוש המישוש. המדענים מסבירים, כי ניסוי זה עשוי לפתוח צוהר למספר רב של טכנולוגיות חדשות לשימושים שונים, בהם גם סקס וירטואלי.
לכאורה, המטרה שאליה חותרים המדענים אינה מורכבת. רשת האינטרנט היא
מדיום אינטראקטיווי המאפשר לאנשים מרוחקים לתקשר ביניהם. ואולם, עד
כה לא דווח על ניסויים רבים שהצליחו לתרגם את היכולת האינטראקטיווית
של הרשת לתחושה פיסית. הניסוי הנוכחי – חלק מפרויקט של אוניברסיטת
UCL בלונדון ואוניברסיטת MIT בארה”ב – מנסה לעשות זאת באמצעות שילוב
של טכנולוגיות חדישות ומהירות גישה גבוהה לאינטרנט. פריצת הדרך
הראשונה בתחום הושגה בניסוי פנימי דומה שנערך ב-23 במאי. הניסוי
שבוצע שלשום, הוא הניסוי הפומבי הראשון שנערך בתחום.

בניסוי השתמשו המדענים בזרוע מכנית המכונה “פאנטום”, שפותחה באמצע
שנות ה-90 במעבדות המגע של MIT וכיום נמכרת באופן מסחרי על ידי חברת
.Sensable Technologies

בניסוי הופיע על המסך תרשים של חדר תלת-ממדי שבו קופסה תלת-ממדית
ושני סמנים בצורת פלוס, המייצגים את מיקומו של כל אחד מהמדענים בחדר
הווירטואלי. המדענים הזיזו את הזרוע המכנית עד שהגיעה צמוד לקופסה
ואז ניסו להרים אותה – האחד מצד ימין והשני מצד שמאל – ולהחזיקה
באוויר. דרך הזרוע המכנית הרגישו המדענים את התנגדות “הדחיפה” של הצד
שמנגד, וכן חשו את פני המשטח שבו נגעו באופן וירטואלי.

לפני כארבע שנים הצליח הצוות של סריניוואסן להעביר תחושה בין שני
מחשבים שהיו ממוקמים בחדרים סמוכים. “ככל שאנו יודעים זו הפעם
הראשונה שתחושה שודרה למרחק כה גדול של כ-4,800 קילומטר”, אמר
פרופסור מנדיאם סריניוואסן מ-MIT בראיון לאתר .Science Daily

הבעיה בהעברה באינטרנט של אינפורמציה המדמה תחושה היא הצורך ברוחב פס
גדול מספיק, שיוכל להכיל את כל המידע שמועבר ברשת שמועבר בזרוע
המכנית. “תחושת מגע היא החלק הקשה ביותר לדימוי בסביבה וירטואלית”,
אמר פרופסור מל סלאטר מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת .UCL”אבל
הניסוי שלנו עם MIT מלמד כי המאמץ מצדיק את עצמו”.

תחום המציאות המדומה נחשב בתחילת שנות ה-90 לחדשני ומבטיח, אך טרם
פותחו אביזרים בתחום שזכו להצלחה מסחרית. ואולם, הפוטנציאל המסחרי
בתחום הוא עצום: באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן יהיה לאמן מגלי
מוקשים (לכל מוקש יש תחושה שונה); ליצור הדמיות בתחום הרפואה
הכירוגית; וכמובן לייצר אביזרים המאפשרים קיום יחסי מין וירטואלים
דרך האינטרנט. “אנחנו לא ממש יודעים מה הפוטנציאל האמיתי של
הטכנולוגיה הזו”, אמר סריניוואסן. “כפי שאלכסנדר גרהאם בל לא יכול
היה לחזות את כל היישומים שפותחו על בסיס הטלפון”.
 
Sensable Technologies