מפקד חיל האוויר האלוף אליעזר שקדי בכנס החלל ע”ש אילן רמון שערך מכון פישר עודד קשר עם התעשיה:

“השימוש הכפול בחלל הוא גורם מפתח ביכולת של הצבא לשמור על רמה גבוהה בלי להכנס לכל ההשקעות בחלל”

שימוש כפול – אזרחי וצבאי בנכסים בחלל הוא חיוני כדי לאפשר לצבא לספק ביטחון מבלי להכנס להוצאות בלתי אפשריות. כך ניתן לסכם את דבריו של מפקד חיל האוויר והחלל, האלוף אליעזר שקדי, בכנס השנתי השני לזכרו של אילן רמון של מכון פישר שנערך אתמול בבית חיל האוויר בהרצליה.

לדברי האלוף שקדי, השימוש בחלל נגזר מהצורך המבצעי הן בהיבט המודיעיני, הן בתחום השליטה בשדה הקרב והן בתחום האש. ללא יכולת שליטה בטווחים קרובים בינוניים ורחוקים המלחמחה היתה נראית אחרת לחלוטין. “היכולות שלנו הוכיחו את עצמן – פגענו פגיעות מדויקות במטרות שלגביהן היה לנו מודיעין רלוונטי.

בהמשך התייחס האלוף שקדי לאיום הנובע מניסוי שערכה סין לפני כשבועיים במהלכו השמידה לווין מזג אוויר שכבר לא היה נחוץ להם. לדברי שקדי, חייבים לקחת את הנושא בחשבון ולהבין את המשמעות שלו עבור מדינה שיש לה נכסים בחלל ושאמורה להשקיע בנכסים נוספים בחלל.

מומחה תחום הלוחמה בחלל, טל ענבר ממכון פישר, הציג את השימושים הכפולים – צבאיים ואזרחיים בלווייני תקשורת, חישה מרחוק, GPS, ואף לווייני מכ”ם. אחד השימושים הללו – של לווייני צילום הוא ל- GOOGLE EARTH.

החלל לטובת האזרח והחברה

יו”ר סוכנות החלל הישראלית, אלוף במילואים יצחק בן ישראל אמר כי הרעיון הוא לקחת את התשתית שכבר פותחה במדינת ישראל לצרכים צבאיים שהיא גם די ייחודית ולהשתמש בה לא רק לצרכי הבטחון הלאומי שלמענו היא פותחה במקור אלא גם לפיתוח התעשייה, הכלכלה, הטכנולוגיה. בקיצור לטובת האזרח והחברה.

מכל הבחינות גם האינטרסנטיות הכלכלית וגם סתם כדי לספק את יצר הסקרנות והחקריה המדעית שבלעדיהם לא היינו בחלל ואולי אפילו לא היינו מגלים את אמריקה.

בהמשך פירט בן ישראל רשימה ארוכה של צרכים שהחלל יכול לענות עליהם – בטחון, רפואה, תקשורת, ניטור סביבת כדור הארץ לשיפור איכות הסביבה, גילוי מקורות אנרגיה, חיזוי מזג אוויר – דבר אשר התרגלנו אליו. יש הכרה הולכת וגוברת בעולם שחייבים להפוך את החלל לכלי שיסייע להגנה על החיים בכדור הארץ, ההתחממות, האוזון, הקרינה. אין דרך טובה יותר להסתכל על כדור הארץ אלא מהחלל. וגם להפך, קבוצה של מדענים ישראלים, כולם עולים מחבר העמים המומחים לקרינה מהחלל, בחנו את הקרינה הקוסמית ממתקן על החרמון, מחקר שלהם שפורסם בסיינס הראה כי יש קשר בין רמת הקרינה מהחלל לבין מחירי התבואה על כדור הארץ.

לדבריו, “סוכנות החלל הישראלית הוקמה על ידי יובל נאמן כדי לרכז את פעילות החלל, במטרה לקדם את האינטרסים המדעיים, החברתים, הכלכליים והבטחוניים של ישראל. בן ישראל אמר כי הוא מקווה שבעיות המימון של לווין הונוס יפתרו, ושהלווין לא יפול קורבן לקיצוצים התקציביים הנובעים ממלחמת לבנון.”

חברת סיסקו הציגה בצד הכנס מערכת תקשורת משולבת מיידית המכונה iCOMM המחברת משדה הקרב או מאיזור האסון לתקשורת לוויינית ומספקת תקשורת VOIP וחיבור אינטרנט מיידי במקום מערכות התקשורת האחרות שקרסו.

מערכת זו, ייחודית מסוגה בעולם ואשר הופעלה גם בעיראק – הובאה במיוחד להדגמה בכנס. ד”ר קלאוס-פיטר דורפלקוס, מנהל יוזמות חלל בקבוצת ביטחון, חלל ואבטחה של סיסקו העולמית, היה מרצה אורח בכנס ) סיקור המצגת שלו בקרוב) אייל בבלי, מנהל תחום ביטחון בסיסקו ישראל, אומר כי iCOMM הנו פתרון תקשורת נייד הניתן לפריסה מהירה בזמן חירום, השבתת רשת או אירועים אחרים, כדי לספק שירותי נתונים, קול ורדיו מאובטחים. Cisco iCOMM מתבסס על טכנולוגיות ומוצרי מדף מסחריים של סיסקו סיסטמס, בשילוב עם מסוף, אנטנה ושירות לוויין של ספקי צד-ג', כדי לספק ערכת תקשורת בתצורה בנויה מראש. הפתרון מבוסס על שיתוף פעולה אסטרטגי של חברת סיסקו עם פתרונות תקשורת לוויינים של חברת גילת הישראלית.

אלון חיימוביץ', מהנדס מערכת בסיסקו שהדגים את המערכת, הראה חיבור לאינטרנט וקשר טלפוני למנויי סלולר שנעשה באמצעות חיבור ללויין עמוס. “ניתן להרחיב את הכיסוי בעזרת טכנולוגית WiMESH עד כדי עיר שלמה ברשת אלחוטית ובכך למנוע פרישת תשתיות קוויות, תוך אספקת תקשורת נתונים, קול, ווידאו.”

המערכת פועלת תוך שימוש בגנרטור נייד או מערכת אל-פסק משולבת, ואינה תלויה בזמינות של קווי חשמל מקומיים. אייל בבלי מוסיף כי פתרון Cisco iCOMM הופעל בהצלחה בתנאי שטח בעיראק, ומיושם במגוון מצבי חירום ותנאי שטח בהם אין אפשרות להשתמש בפתרונות תקשורת אחרים, ויש צורך בהעברה משולבת של נתונים, קול ורדיו מאובטחים.

בנג'מין ניומן, מהנדס בעל תפקיד בכיר במינהלת התגליות של נאס”א, האחראית על תכנון החזרה לירח אמר כי המטרה הראשונה היא להחזיר את ההתלהבות לציבור. “לפני כ-38 שנים כשאפולו 8 המריאה. הייתי ילד וראיתי את השיגור בטלוויזיה בשחור לבן, התרגשתי כי הקשבתי להסברים כיצד הם עומדים לעבור להקיף את הירח ואחר כך לחזור בזווית מדויקת כי אחרת לא יוכלו לחזור. ואז האסטרונאוטים התחילו לודבר על הירח ועל החלליות. כדי להצליח יש גם להעז ולעיתים אף להקריב. לפני 40 שנה נהרגו שלושה אסטרונאוטים במשימת אימונים על כן השיגור באפולו 1.

כשהתחלתי לעבוד בנאס”א הייתי מומחה בתחום התעופה,עבדנו על תכנון הפיכת המטוסים למהירים, יעילים יותר ופולטים פחות. נאס”א גם עוסקת בתחום התקשורת, ישנו כמובן החלק ההנדסי של תכנון החלליות אבל החלק המרתק בנאס”א הוא האגף העוסק במדעי החלל. ללא מדע היינו צריכים לשאול מדוע אנו עושים את כל המאמץ הזה. הנשיא נתן לנו מנדט לפתח חלליות ולהגיע לירח ולמאדים.

בהמשך הביא ניומן דוגמאות לתוצאות בלתי צפויות לחקר החלל, אחת מהן – לב מלאכותי המושתל כיום בליבם של כ-400 מנותחים ולאחרונה קיבל אישור להשתלה בילדים. אותו רופא, מבית חולים ביוסטון דיבר במקרה עם חבר מנאס”א והסתבר שהטכנולוגיה המשמשת למשאבות הטורבו של מנועי המעבורת מתאימים לדרישות שלו. ספין אוף אחר הם מחטי ביופסיה שנגזרו מהאבל. במקום להשתמש בקרני X יכולים להשתמש במכשירי ה-CCD הרגישים כמו של האבל.”

“אחת המטרות היא להוציא את האנושות מכדור הארץ כדי לשרוד. אנחנו מין סקרן. אנחנו לא יכולים לחיות בלי לדעת מה קורה בצד השני. גילוי אמריקה, הקוטב הצפוני, הדרומי. היום מעבר לפינה – מאדים, הירח. יש המון ידע מדעי שניתן להשיג כשנגיע לירח. הירח הוא ספריה של ההסטוריה של מערכת השמש. אותם עצמים שהפגיזו את הירח הפגיזו גם את כדור הארץ אבל הסימנים נשחקו. על הירח הם עדיין נשארו. הירח גם מופגז על ידי מטאורים. סיבה נוספת לחקור היא כיצד לחיות שם, מה נדרש כדי לשרוד על מאדים. מסע למאדים חייב לארוך 3 שנים, כיצד מסתדרים עם העניינים הרפואיים.

המרצים האחרים היום מדברים על שיתוף פעולה בינלאומי, יתרונות כלכליים ועוד אבל לדעתי הסיבה למחקר היא לגרום להתרגשות. אנחנו מתרגשים גם אם מישהו אחר עולה לחלל אנחנו נדרשים לאנשים בעלי רקע טכנולוגי, נפתור את בעיות כדור הארץ אם יהיו מהנדסים ומדענים שאוהבים לחקור.

בהמשך פירט ניומן כיצד מתכננת נאס”א לשגר בני אדם לירח; את התוכנית מלפני כחודשיים על הקמת מוצב מאויש בקרבת הקוטב הדרומי של הירח; ועל משמית LRO – חלללית שתקיף את הירח בגובה 50 ק”מ ותצלם אותו לפרטים, שתלווה גם במשימת משנה LCROSS שבמסגרתה יפגעו בקרקע הירח בזה אחר זה השלב הנושא של הטיל וחללית קטנה.

דיווחים על הרצאותיהם של שני אסטרונאוטים שהשתתפו בטיסה STS-115 יובאו בימים הקרובים לאחר פיענוח ההקלטות.