7% מהביטויים הגנטיים בדנ”א של סקוט קלי השתנו לאחר שנה בחלל

כך עולה ממסיבת עיתונאים שקיים קלי באירוע לפתיחת שבוע החלל שהתקיים בפלנתניה * לדבריו, ההגעה למאדים תלויה ברצון פוליטי שיביא עימו כסף ולא בטכנולוגיה

7% מהביטויים הגנטיים בדנ”א של האסטרונאוט לשעבר סקוט קלי השתנו לאחר ששהה שנה שלמה בתחנת החלל הבין-לאומית. כך עולה ממסיבת עיתונאים שקיים קלי באירוע שהתקיים בפלנתניה לפתיחת שבוע החלל בהשתתפות שר המדע אקוניס וראש העירייה מרים פיירברג איכר. לדבריו, השינויים הללו של הדלקת גנים וכיבוי אחרים אינם הפיכים לפחות עד כה, ואין לדעת מה תהיה ההשפעה של זה בעתיד.

“אנשים לעיתים קרובות שואלים אותי מה הוא החלק הטוב ביותר על להיות אסטרונאוט. היתה לי את החוויה המדהימה של השיגור, הנחיתה והציפה באפס כבידה, אבל בשבילי הדבר החשוב ביותר בעבודת אסטרונאוט בחלל או על הקרקע היא שאנחנו עושים דברים קשים ומאתגרים.”

“הייתה לי הזכות לטוס בחלל ארבע פעמים הטיסה הראשונה שלי הייתה משימת התיקון של טלסקופ החלל האבל ב-1999. בפעם השניה הייתי מפקד מעבורת חלל, בפעם השלישית שהיתי בתחנת החלל תקופה, והפעם האחרונה והרביעית היתה שהות של שנה בחלל יחד עם ידידי מישה.
זו הכנה טובה למשימה למאדים, משום שהטיסה לשם תארוך כ-200 ימים, אחר כך אנו הולכים לבלות שנתיים על קרקע מאדים, ועוד 200 ימים כדי לחזור.”

בתשובה לשאלת אתר הידען מה דעתו על המיזמים הפרטים למאדים, כמו זה של אילון מאסק, אמר קלי: “בהתחלה חשבתי שהוא משוגע, למשל כשאמר שינחית שלב ראשון של משגרים על אסדה בלב ים, לעגו לו, אמרו שנאס”א בדקה את הנושא וגילתה שזה לא אפשרי. אילן מאסק מאד סייע לנאס”א. יצרנו שותפויות בנושא שיגור צוותים לתחנת החלל. נתנו להם דרישות ותקציב ואמרנו ‘תביאו לנו חללית’. לדעתי יש פה שותפות גדולה. אילן מאסק הוא איש של חזון. אמרתי לעצמי בהתחלה שהאיש משוגע כי נאס”א בדקה את האפשרות להגיע למאדים לפני שנים והגיעה למסקנה שזה לא ילך. הוא חזה ועשה ואני כבר לא אומר שהוא משוגע. הוכח שטעיתי. הוא אדם מוכשר ואני חושב שייתכן והוא ייחשב לתומאס אדיסון של זמננו”.

“הגוף האנושי לא מסתדר כל כך טוב בחלל, ויש השפעות רבות, הן פיזיולוגיות והן פסיכולוגיות. למשל, הגוף מאבד אחוז אחד ממסת העצם בכל חודש של שהיה בחלל, וכך אם לא תתאמן, לא יהיו לך עצמות. יש גם השפעות על מסת השריר, הראיה, המערכת החיסונית ועוד. הקרינה שאנו חשופים לה בחלל גבוהה, ועלולה להיות לכך השפעה גנטית, ולכן הרעיון לשהות שנה בחלל נועד ללמוד דברים שיעזרו לנו להגיע למאדים יום אחד. אני מאמין גדול בירח וסבור שאנו צריכים לחזור לשם אבל מאדים היא העוגה בשנים )Pie in the Sky)

החוויה המזעזעת של השיגור

“בחודש מרץ 2015 הגעתי בפעם השניה בחיי למרכז השיגורים של רוסיה בבייקונור שבקזחסטן שבמרכז אסיה. מרכז השיגורים בבייקונור הוא הכנה טובה לשהיה בתחנת החלל הבין-לאומית, כי זה אמצע שום מקום ואתה מרגיש שאתה כבר בחצי הדרך לחלל.”

בהמשך תיאר קלי את הדומה והשונה בין מעבורת החלל לסויוז. שתיהן נבנו כדי להביא בני אדם לחלל אבל בזה מסתיים הדמיון. לדבריו, מלבד העובדה שהמעבורת היא כלי גדול ומסורבל, לעומת סויוז הקטנה, גם ההליכים שונים, בשיגורים של נאס”א איזור כן השיגור נטוש לחלוטין בזמן השיגור. בבייקונור הסתובבו אולי מאה איש, וחלקם אפילו עישנו. הייתי צריך לפלס את הדרך בהמון כדי להגיע למשגר.
הוא הוסיף כי זה חלק מהבדלי התרבות בין רוסיה לארה”ב. “אחת האמונות של הרוסים היא שאם אתה נפרד מחבר, אתה הולך ללוות אותו ככל האפשר. הם מסכנים את עצמם כי משגר עלול להתפוצץ.” עם זאת, הדגיש קלי כי הרוסים הם שותפים טובים בתחנת החלל הבין-לאומית, ובהעלאת אנשי הצוות האמריקנים בחלליות סויוז.”

לאחר שהאסטרונאוטים שוכבים בתא הצר של הסויוז כשלוש שעות מגיעה הפקודה ברוסית לשיגור ואז הסויוז מתרוממת לאט, כי אין לה מאיצים בדלק נוזלי כמו שהיו למעבורת. “אנו מגיעים לחלל בתוך תשע דקות, ומספר שעות לאחר מכן אנו כבר עוגנים בתחנת החלל, למקום ולחברים שידענו שנהיה איתם שנה שלמה.”

“עבודת צוות היא אחד הדברים החשובים ביותר בחלל. טיסה היא הספורט הקבוצתי הגדול ביותר. אנחנו לא עושים כלום בלי לעבוד עם אנשים אחרים בשיתוף פעולה.”

“כשהגעתי לתחנת החלל הכול נראה והריח אותו הדבר כמו ארבע שנים קודם לכן וזה רק היום הראשון מתוך שנה שלמה בחלל. חשבתי שזה דבר טפשי לעשותו. אי אפשר לברוח לשום מקום, אין עדיין אובר בחלל. אולי פעם יהיה. התחנה היא מתקן בגודל של מגרש כדורגל אבל בפועל הנפח הפנימי קטן בהרבה. אנו מקבלים חשמל מקולטי שמש ענקיים ויש לנו מערכות תומכות חיים מסובכות. בין היתר אנו הופכים את השתן למים ושוב שותים אותם וחוזר חלילה. בכל אופן, למרות זאת המים בחללית טובים יותר מהמים בפלורידה.”

ערך ניסויים והיה גם שפן נסיונות

במהלך השנה ביצענו 400 ניסויים מדעיים מתחומי שונים כגון כימיה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי החומרים, בעירה, תרופות. היתה לנו חבורה של עכברים על התחנה. אבל לא רק ביצענו ניסויים, היינו בעצמנו שפני הניסיון. עברתי כל הזמן בדיקות, והשווינו בין הבדיקות שלי לבין אלה של אחי התאום הזהה מארק שנשאר על הקרקע.

למשל, היתה השערה שהטלומרים, האיזורים ב-DNA המפרידים בין כרומוזומים, מתקצרים בחלל כלומר מזדקנים מהר יותר. אבל בניסוי התברר שהטלומרים שלי במצב טוב יותר משל אחי, שזה דבר מעניין כאשר יש השערה אחת והתוצאה בדיוק הפוכה.

בניסויים הגנטיים הסתבר ששבעה אחוזים מהביטויים הגנטיים ב-DNA שלי השתנו, כלומר הופעלו או נוטרלו בצורה שונה ממה שהיה קודם. איננו יודעים עדיין מה ההשלכות של תופעה זו לטווח הארוך, אך זו הסיבה שבעטיה אנו הולכים לחלל, כדי לזהות בעיות ולאחר מכן למצוא פתרונות עבורם.
לדבריו, לאחר הנחיתה הוא הרגיש לא כל כך טוב, העור שלי נהיה רגיש, רגליו נהיו רכות, והיה קשה לו לשהות בשמש. “אבל חלק מהדברים חלפו ואחרי שמונה חודשים הצלחתי לחזור לשגרה.”

לאחר שתיאר כמו אסטרונאוטים רבים (ובהם אילן רמון ז”ל) את השבריריות של כדור הארץ כפי שהדבר נראה מהחלל ואת תלאות הנחיתה הקשה בסויוז, סיכם קלי את מסעו ואמר: “השיגור, השהות בחלל והנחיתה כל אלה היו נהדרים אבל החלק הטוב בזה הוא שאני יודע שעשיתי את הדבר הכי קשה שאצטרך לעשות בחיי ואני מסוגל לחלוק את החוויה הזו עם משפחתי, חברי והציבור הרחב.”

אני מאמין גדול בלהגיע למאדים, אך אינני סבור שאנו צריכים לבנות חלליות ולשלוח את כולנו למאדים. תמיד יהיה קל יותר לטפל בכדור הארץ מאשר לעבור למקום אחר. כוכב הלכת שנראה מהחלון של תחנת החלל הוא עולם ללא גבולות פוליטיים. רואים כוכב לכת שכאשר אנו נמצאים על קרקעיתו אנו חושבים שהוא גדול, אבל כשמקיפים אותו כל תשעים דקות בחלל, הוא לא כל כך גדול, וזה נתן לי תחושה של אמפתיה לגבי מצבו של המין האנושי וההבנה שאנו צריכים לעבוד יחד כדי לפתור את הבעיות שלנו. כשנשאל מה מונע ביצוע של טיסה למאדים, הוא ציטט את אחיו מארק שאמר כי שיגור בני אדם למאדים איננו עניין של מדעי טילים אלא של מדע המדינה. צריך שיהיה רצון פוליטי.”

שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס אמר בפתיחת האירועים: “השנה אנו מציינים את שבוע החלל הישראלי ע”ש אילן רמון בסימן פטירתה הטרגי של רונה רמון. היא עשתה רבות למען פעילות חינוכית בשנים מאז איבדה את אהובה ואת בנה. באישורה של רונה, השיק משרד המדע לפני שנה מלגות ע”ש אילן ואסף. משרד המדע שם לעצמו מטרה להנגיש והשנה אנו משנים את מתכונת שבוע החלל ומקיימים מגוון פעילויות פתוחות וכבר ניתן לראות את הביקוש הגדול להשתתף בפעילויות. שבוע החלל עומד השנה בסימן אירוע לאומי עצום: בעוד כחודש החללית הישראלית הראשונה צפויה לנחות על הירח באמצע אפריל. זה אחד האירועים החשובים בתולדות המדינה. הנחיתה של “בראשית”, יוזמת ספייס איי.אל ובשיתוף משרד המדע, תהיה הוכחה נוספת לכך שאנחנו מעצמת מדע וטכנולוגיה. ישראל תהיה המדינה הרביעית בעולם שמנחיתה חללית על הירח. לפנינו עשו זאת ארה”ב, רוסיה וסין. אני גאה על כך שתעשיית החדשנות הישראלית היא חלק מהדבר הזה.”

שבוע החלל שעורכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע מתקיים השבוע, 27 עד 31 בינואר, ב-20 מוקדי פעילויות ברחבי הארץ לכל המשפחה ובחינם.  

פרטים נוספים באתר סוכנות החלל הישראלית