סיקור מקיף

תאים אנושיים מייצרי אינסולין נוצרו לראשונה מתאי עור

תאי עור הותמרו לתאי גזע המסוגלים לייצר אינסולין, ושלא ידחו על-ידי גוף המושתל. לפריצת הדרך יש סיכוי לרפא בעתיד את הלוקים בסוכרת נעורים מסוג I

אי לבלב של עכבר, המכיל תאים מייצרי-אינסולין. אינסולין בירוק, גלוקגון באדום, גרעיני התאים בכחול. (מקור: ויקיפדיה)
אי לבלב של עכבר, המכיל תאים מייצרי-אינסולין. אינסולין בירוק, גלוקגון באדום, גרעיני התאים בכחול. (מקור: ויקיפדיה)

מחלת הסוכרת היא אחת המחלות השכיחות ביותר בחברה המערבית המפותחת. בערך 24 מליון אמריקאים סובלים מהמחלה, הנגרמת מכך שגופם אינו מסוגל לייצר אינסולין או להשתמש בו כראוי. כמעט כל החולים בעלי סוכרת מסוג I, הקשה וחמורה יותר, מסתמכים על הזרקות יומיות של אינסולין לויסות רמת הסוכר בדם.

שיטה חלופית לטיפול במחלה מתבססת על השתלת תאי β של הלבלב שיוכלו לייצר אינסולין בגוף במקום התאים שנכחדו בגוף החולה. לרוע המזל, תאים אלו רגישים במיוחד לתנאי הסביבה, ובדרך כלל יש צורך בשני לבלבים שלמים, משני אנשים שונים, כדי להפיק מספיק תאים להשתלה אחת.

במקום תאי β הבוגרים והנדירים, ניסו חוקרים רבים לגרום לתאי גזע עובריים להתמיין במעבדה לתאים מייצרי אינסולין. הצרה היא שתאים אלו, במידה ויושתלו אצל חולים, יזוהו על-ידי המערכת החיסונית כזרים לגוף ויותקפו מיד.

כדי לפתור את הבעיה, לקחו על עצמם חוקרים מאוניברסיטת צפון-קרוליינה ליצור סוג חדש של תאים מייצרי אינסולין, שלא ידחו על-ידי גוף המותרם. במחקר שהתפרסם בספטמבר האחרון חשפו החוקרים את ההתקדמות בתחום, שיש הטוענים שעשויה להביא לפריצת דרך של ממש. במהלך המחקר נלקחו תאי עור אנושיים ועברו תהליך שגרם להם לאבד את תפקידם ולחזור להיות 'תאי גזע מושרים' (induced stem cells) הדומים בתכונותיהם לתאי גזע עובריים. לאחר מכן התמיינו תאי הגזע המושרים לתאים מייצרים אינסולין, בתהליך שהודגם לראשונה במעבדה.

תא β תחת מיקרוסקופ אלקטרונים חודר. הגרעין בפינה השמאלית-תחתונה. גרנולות האינסולין בפינה הימנית-עליונה. (מקור: ויקיפדיה)
תא β תחת מיקרוסקופ אלקטרונים חודר. הגרעין בפינה השמאלית-תחתונה. גרנולות האינסולין בפינה הימנית-עליונה. (מקור: ויקיפדיה)

היתרון הגדול בשיטה הוא שתאי העור יכולים להילקח מהחולה בסוכרת עצמו, ולכן לא ידחו על-ידי הגוף גם כאשר יהפכו לתאים מייצרי-אינסולין ויושתלו בגוף החולה. למרות שטכניקת ההתמרה של תאי העור לתאי גזע הומצאה כבר לפני שנתיים, זוהי ההוכחה הראשונה לכך שתאי הגזע המושרים יכולים להתמיין לתאים מייצרי-אינסולין שיסייעו בריפוי מחלת הסוכרת.

על אף שתוצאות המחקר פורסמו בגרסה המקוונת של כתב העת לכימיה ביולוגית, חוקרים אחרים מהתחום מטילים ספק בגודל ההישג, בעיקר מכיוון שהמחקר הנוכחי לא מפרט את רמת האינסולין שהצליחו תאי הגזע המותמרים לייצר. בנוסף, ידוע כי תאי β רגילים מייצרים אינסולין ברמה מווסתת בקפידה ובתגובה לרמת הגלוקוז בדם, אך תגובתם של תאי הגזע המותמרים לגלוקוז לא נאמדה היטב ולפיכך קשה להסיק מסקנות על יכולתם להכנס לקליניקה בשלב הנוכחי.

למרות הבעיות במחקר, רופאים רבים אופטימיים לגבי התוצאות. “כמובן שידרשו עוד שנים רבות של מחקרים נוספים, אך מחקר זה מספק תקווה לרפואה לכל החולים בסוכרת,” אמר ג'ון בוסה, דוקטור למדע ולרפואה, נשיא איגוד הסוכרת האמריקאי ופרופסור וראש מחלקת אנדוקרינולוגיה בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת צפון-קרוליינה.

יתכן ואף סביר להניח כי אנו בתחילתו של עידן חדש, בו גם למחלות הגנטיות והמטבוליות ימצא פתרון הולם. לא נותר אלא לקוות כי בעוד מספר שנים תגיע לבשלותה טכנולוגית תאי הגזע המושרים. טכנולוגיה זו תאפשר לאדם להתגבר לראשונה על מחלת הסוכרת, המופעלת כסלקציה אכזרית מצד הגורל העיוור, ותקדם את המין האנושי צעד נוסף בדרך לשליטה בגורלו.

להודעה באתר אוניברסיטת צפון קרוליינה

10 תגובות

  1. זיו,

    זה מאד לא סביר, מכיוון שהמחקר שהביא ליצירת תאי גזע מושרים התפרסם רק ב- 2006, ויצר סנסציה גדולה. יתכן ששרה פרבר הצליחה לגרום לתאי כבד לייצר אינסולין, אבל ספק אם הצליחה להתמיר אותם לתאי גזע.

    אם תוכל לקשר לי את המאמר בו מדובר, אוכל להגיב באופן מושכל יותר.

    שבת שלום,

    רועי.

  2. חוקרת מתל השומר בשם שרה פרבר הצליחה לפני כ-8 שנים לעשות בדיוק אותו הדבר רק עם תאי כבד ולא תאי עור

  3. מחקר אינו הפרת פטנטים.
    רק אם וכאשר ייושמו מסקנות המחקר לצרכים מסחריים יהיה בכלל מקום לדיון בנקודה זו.

  4. רועי

    מצטער על האיחור בתשובה ותודה רבה על כל התשובות.
    כתבה ממש מעניינת,זה אומר שאין צורך יותר בלשמור את הדם מחבל התבור כדי לשמור את תאי הגזע של העוברים?
    אם יש לנו יכולת גם אם מוגבלת "לשחזר" תאים כמה דורות אחורה לתאי גזע מושרים אז זה יכול להיות פתרון להרבה בעיות אחרות…לא רק לשחזור תאי בטא.

    אפשר תיאורטית לגדל כבד חדש דרך תאי גזע מושרים?
    אני חושב שקראתי איפשהוא שאפשר עם תאי גזע רגילים איכשהוא שהצליחו לגדל חלקים של כבד מחדש על פני מצע כאשר המקור היה מתאי גזע…

  5. הגלילי,

    לא הצלחתי למצוא פירוט על הפיתוח/ים של ביוג’ניקס. אני לא מאמין שיש כאן הפרת פטנטים, מכיוון שהטכנולוגיה לייצור תאי גזע מושרים הוצגה רק לפני שנתיים. ביוג’ניקס, לדבריך, פועלת בתחום עוד לפני כן.

    למיטב ידיעתי (ויתכן שאני טועה), בתחום הרפואה מתייחסים יותר לשיטות ופחות לרעיונות בתור פטנטים. כלומר, יכול להיות לי רעיון נהדר לפטנט (תאים מייצרי אינסולין במרכז פיגום המכיל אנזימים שיפרקו את הפסולת שהם יפרישו, כדי להקל עליהם את החיים), אבל עד שלא תהיה לי הוכחה מינימלית לכך שיצרתי משהו בסגנון, אין טעם לנסות להוציא על זה פטנט.

  6. חברת הזנק בשם ביוג’ניקס היושבת במשגב (חפש בגוגל) עושה בדיוק זאת כבר שנים אחדות, רק עם חלבונים חיוניים אחרים. אני סקרן לדעת אם אין כאן הפרת פטנטים שלהם!

  7. אלי,

    תאי גזע מושרים נוצרו מתוך תאי עור שנלקחו מגוף החולה במחלת הסוכרת. מכיוון שתאי העור המקוריים היו בעלי מרקרים חיסוניים שגרמו למערכת החיסון להכיר בהם כחלק מהגוף, גם תאי הגזע המושרים שנוצרו מהם יהיו בעלי מרקרים דומים. מכיוון שכך, הם לא יעוררו תגובה של מערכת החיסון במידה ויוזרקו בשנית לגוף החולה.

    תאי גזע עובריים שילקחו מהגוף הבוגר ולאחר מכן יושתלו בתוכו מחדש, לא יגרמו גם הם לתגובה חיסונית. אך לרוע המזל, אין תאי גזע עובריים בגוף הבוגר. זו הסיבה שהיה צורך להשתמש בטכניקת ההתמרה של פיברובלסטים כדי ליצור תאי גזע ‘עובריים’ מגוף החולה.

    שאלתך השלישית בהחלט במקום. במקרים רבים, מחלת הסוכרת אכן מתפתחת כתוצאה מתגובה חיסונית נגד תאי בטא בלבלב. גם במקרים אלו, הפגיעה הדרגתית (וכיום גם ידועות טכניקות למניעתה, בתנאי שמזהים את הפגיעה הראשונית בשלב מוקדם מספיק). נראה לי שאם יצליחו לייצר מספיק תאי בטא מתאי גזע מושרים, ויצליחו לסדר אותם באיים כמו בלבלב ולהשתיל אותם בהצלחה, הבעיה האוטו-אימונית תהיה יחסית קלה לפתרון.

    תודה על שאלותיך, ואני שמח שהכתבה עניינה אותך.

    רועי.

  8. מה ההבדל בין תאי גזע מושרים לבין תאי גזע עובריים מבחינה אוטואימיונית?
    למה תאי גזע מושרים לא מעוררים תגובה אוטואמיונית ותאי גזע עובריים כן מעוררים תגובה אוטואמיונית?

    עוד שאלה שיש לי לפי מה שלמדתי אחד הגורמים הראשוניים למחלת הסוכרת היא תגובה אוטואמיונית ראשונית נגד תאי בטא בלבלב (יש סוברים בגלל חומרי משמר בהמבורגרים ונקנקיות) ושבגלל זה מפיק יצור האינסולין אז במה שונים תאי הבטא החדשים מהישנים?

    ממש מעניין….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.