מאת תמרה טראובמן
הצעת חוק חדשה שהגישה ח”כ נחמה רונן, העוסקת בניסויים בבעלי חיים, הצליחה לעורר את קהילת המדענים מרבצה. רונן מבקשת, בין השאר, לשנות את המצב הנוכחי שבו רוב האנשים בגוף המפקח על ניסויים בבעלי חיים הם בעלי עניין בהמשך הניסויים. רונן מבקשת כי בגופים אלה יהיה רוב לנציגי ציבור בלתי תלויים ונציגי ארגונים למען בעלי חיים. ההצעה אמורה לעלות להצבעה בקריאה טרומית בעוד כמה שבועות. על שולחן הכנסת מונחות כעת גם הצעת חוק שהגיש ח”כ יוסי שריד, הקוראת לאסור על ניסויים שאינם למטרת “הצלת חיים”, והצעת חוק של ח”כ איתן כבל, הקוראת לסמן מוצרים שנוסו בחיות.
בשבוע האחרון נשלחו ברשת הדואר האלקטרוני הפנימי של האוניברסיטאות הודעות בהולות הקוראות למדענים לקום ולהתגייס נגד הצעת רונן. “זה לא הזמן לעדינות”, כתב מיכה לשם, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה, והוסיף: “אני קורא לכולכם לכתוב לרונן להסיר את הצעתה”.
ועד ראשי האוניברסיטאות (ור”ה) שכר – בצעד נדיר, שקומם חלק מהמרצים – לוביסטים ממשרד יחסי ציבור חיפאי בשם “אפקטיב מדיה” לצורך שתדלנות בכנסת. המשרד נמצא בבעלותו של יאיר כחל. דוברת ור”ה אישרה את הפרטים, אך היא וכחל סירבו למסור כמה שילם הוועד בעבור שירותי המשרד. עם זאת, מוור”ה נמסר כי לטיפול בהצעות החוק בעניין הניסויים בחיות הוקצו כ-28,700 שקל. שאר הפעילויות שמארגן הוועד בנושא כמעט ואינן עולות כסף.
למעשה, חוק שאושר בכנסת לפני שש שנים מסדיר את נושא הניסויים, ומתוקפו הוקמה מועצה שתפקידה לאשר או לפסול ניסויים, ולפקח על ביצועם. החוק קובע כי במועצה ישתתפו 23 חברים, מתוכם 17 הם בעלי אינטרס בביצוע ניסויים בבעלי חיים – פרופסורים מהפקולטות השונות (כולל כאלו שאינן עוסקות בניסויים), וכן נציגי התאחדות התעשיינים, מערכת הביטחון, ומשרדי הבריאות, החינוך והמדע. כיום חברים במועצה שלושה נציגים מארגונים למען זכויות בעלי החיים.
לפי הצעת רונן, המועצה תורכב מ-21 חברים, ששליש מהם יהיו אנשי אקדמיה, שליש חברי ארגונים למען בעלי חיים ושליש אנשי ציבור, שאין להם כל זיקה לניסויים בבעלי חיים. ההיתרים לביצוע הניסויים ניתנים כיום על ידי ועדות פנימיות של האוניברסיטאות, המורכבות מאנשי סגל. הדיווח למועצה על הניסוי נעשה רק בדיעבד. לפי ההצעה החדשה, הייצוג בווועדות הפנימיות יהיה זהה לייצוג במועצה (נציג האוניברסיטה, נציג ארגונים למען בעלי חיים ונציג ציבור).
השר הממונה על עבודת המועצה, לפי הצעת רונן, יהיה השר לאיכות הסביבה, במקום שר הבריאות. ביותר מ-40 מרכזי מחקר הפזורים ברחבי הארץ עוסקים היום בניסויים בבעלי חיים. רונן ביקשה כי שבעה וטרינרים-מפקחים יצורפו לווטרינרית האחת האחראית כיום על ביקורת הניסויים בכל הארץ.
רונן מבקשת גם להטיל פיקוח חיצוני על הניסויים בבעלי חיים שמבצעת מערכת הביטחון. לפי החוק הקיים, פיקוחו של וטרינר המועצה אינו חל על מערכת הביטחון, וזאת גם אינה נדרשת לדווח על ניסוייה למועצה. לפי ההצעה החדשה, בוועדת היתרי הניסויים בבעלי חיים של מערכת הביטחון יישב גם נציג מטעם ארגוני בעלי החיים (שיקבל סיווג ביטחוני מתאים), ולמועצה יימסר מספר החיות שהשתתפו בניסויים, מינן, וכן פרטים רבים ככל הניתן על סוג הניסוי.
רונן אומרת כי אינה רוצה לעצור את המחקר המדעי והרפואי. היא מודעת לכך שהצעתה תעבור שינויים במהלך הדיונים בה, ובעיקר ישונו החלקים הנוגעים למערכת הביטחון. “ידעתי”, אמרה, “שאם אגיש הצעה מינורית, אשאר בסוף עם לא כלום. זאת ההצעה ההתחלתית שלי, הבסיס למשא ומתן”.
פרופ' אהוד זיו מהאוניברסיטה העברית, העומד בראש ועדה שהקים ור”ה להסברה ולתיאום פעולות האוניברסיטאות בסוגיית הניסויים בבעלי חיים, מעדיף שהמועצה תישאר בהרכבה הנוכחי. “ההרכב הזה נראה לי טוב ומאוזן והוכיח את עצמו. אם כבר, הייתי מוסיף שם נציגים של חולים”, אמר. זיו לא פירט מהן המגרעות של ההרכב המוצע על ידי רונן, בנימוק שההצעה טרם אושרה בקריאה טרומית.
זיו, כמו גם מדענים רבים אחרים, סבור כי החוק הקיים מספק, וגרם כבר לשינוי משמעותי במדיניות הניסויים. לדבריו, מאז שנכנס החוק לתוקפו, השקיעה האוניברסיטה יותר מ-10 מיליון שקל בשיפור תנאי אחזקת בע”ח, “וכל הזמן ממשיכים להוסיף שיפורים”, אמר. ד”ר צבי רייטר, מנהל ביה”ס הניסויי למדעי הטבע והסביבה של ביה”ס הריאלי בחיפה, אומר כי אינו מתנגד באופן גורף לניסויים בחיות, אך הוא מסתייג מהדרך בה נעשים חלקם, ומהיחס לו זוכות חיות המעבדה. כמי שסיים את עבודת הדוקטורט שלו בתחום האימונולוגיה במכון ויצמן, הוא מעיד כי “מדענים הם בסך הכל אנשים טובים, אבל במהלך העבודה הרוטינית הם מאבדים את האמפתיה לבעלי החיים”. לדבריו, הצעת החוק החדשה תוכל להוביל לדיון ציבורי פורה בסוגיית הניסויים בבעלי החיים, כמו גם “להגביר את המודעות של החוקרים”.
לדברי מנחם סגל, פרופסור במכון ויצמן ויו”ר החברה הישראלית למדעי המוח, טענת התומכים בזכויות בעלי החיים כי ועדות ההיתרים הפנימיות של האוניברסיטאות משמשות כ”חותמות גומי”, “מגוחכת וחסרת אחיזה במציאות”. הוא וכמה מדענים אחרים מספרים כי הוועדות הללו שוקלות את הבקשות בייסודיות, ובמידת הצורך מבקשות הבהרות נוספות, שתכליתן לוודא כי אכן נעשה כל שניתן כדי למזער את הסבל שתחווה החיה במהלך הניסוי. עם זאת, תוכנם של דיוני הוועדות הפנימיות נשמר בסוד, בנימוק שמסירת המידע לגורמים נוספים עלולה להוביל ל”גניבת רעיונות” ולפגיעה בתחרותיות. סגל טוען כי אם יתקבל השינוי המוצע להרכב המועצה, יהיה רוב לאנשים נטולי כלים מקצועיים לשפוט את הניסויים.
עשרות מכתבי מחאה בנושא, שהגיעו מכל האוניברסיטאות בארץ, נשלחו אל רונן, ובשבוע הבא היא צפויה להתחיל בסבב שיחות עם הפונים. הצעת החוק כוללת חלופות לניסויים חלק מהמחקר המדעי יכול להתבצע גם בחלופות לבעלי חיים, כמו תרביות תאים או מודלים ממוחשבים שפותחו בשנים האחרונות. בהצעת החוק החדשה מבקשת ח”כ נחמה רונן לעודד את פיתוח החלופות לניסויים בחיות.
רונן מבקשת כי כל מוסד מחקר יקצה לפחות %10 מתקציב המחקר שלו “לצורך פיתוח חלופות המבטלות את השימוש בבעלי חיים”. אם תתקבל הצעתה, האוניברסיטאות והחברות העורכות ניסויים בחיות ייאלצו להקדיש גם אחוז אחד מתקציב מחקרן לצורך שיקום בעלי החיים לאחר גמר הניסויים.
