סיקור מקיף

שר המדע פרי סיכם עם מקבילו הבריטי: הגדלת תקציב שיתוף הפעולה המדעי ומאבק בחרמות נגד ישראל בתוך האוניברסיטאות

"הסביבה האקדמית הפכה לסביבה פוליטית- הגדלת תקציב שיתוף הפעולה היא תשובה הולמת"

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי בפתיחת כנס ChipEx 2013. צילום: קובי קנטור
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי בפתיחת כנס ChipEx 2013. צילום: קובי קנטור

שר המדע יעקב פרי נפגש בלונדון עם רה"מ בריטניה, דיוויד קמרון ושר המדע הבריטי מר דיוויד ווילטס ונשא דברים במסגרת ביקורו בבית הלורדים הבריטי לציון הישגיה של תכנית "BIRAX" לשיתוף פעולה מדעי בין ישראל ובריטניה.
השר פרי נפגש עם ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון במשכנו, שם הדליקו יחד נר ראשון של חנוכה. משם המשיכו השניים לבית הלורדים, לציון הישגי ישראל בריטניה בתחום המדע . השר פרי שנאם בבית הלורדים קרא לממשלה הבריטית לשים קץ לפרובוקציות המתנהלות באקדמיה נגד חוקרים ישראלים: "המדע הישראלי הוא גאווה ישראלית, אל תתנו לפרובוקציות לנהל את שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לבריטניה".

במהלך הפגישה של השר פרי עם שר המדע הבריטי הסכימו השניים על הרחבת והגדלת תקציב שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לבריטניה. "הסכם שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל ובריטניה הוא התגובה ההולמת ביותר לקריאות בבריטניה להחרים את ישראל", ציין השר פרי.

בשל הקריאות לחרמות על חוקרים ומוצרים ישראלים ביקש השר פרי משר המדע הבריטי לפעול ביתר שאת אל מול התופעה , "חוקרים ונציגים ישראלים עוברים חרמות ופרובוקציות בתוך האוניברסיטאות, דבר שהופך את הסביבה האקדמית לסביבה פוליטית גרידא, עלינו למגר תופעות אלה"

שר המדע הבריטי דיוויד ווילטס פירט את מגוון פעולות הממשל הבריטי לריסון תופעות אלה וציין כי בימים האחרונים הוציא ארגון הגג האקדמי הבריטי חוברת הנחיות בנוגע להזמנת מרצים חיצוניים, אשר מנחה את המוסדות לכבד את חופש הביטוי ולאפשר השמעתן של מגוון דעות, תוך איזון, בין היתר, עם החובה החוקית שלא לאפשר הבעת תמיכה בטרור או עידוד לאלימות.
רקע קרן (BIRAX) British-Israeli Research Academic Exchange

היעד העיקרי של היוזמה לקידום שיתוף הפעולה בין שתי המדינות היה לתת מענה לקריאות שנשמעות מדי פעם בבריטניה להטיל חרם על אקדמאים מישראל. לשם כך הציעה המועצה הבריטית ב- 2008 ובהובלת משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי, תכנית לשיתוף פעולה מדעי הכוללת אפשרויות של מחקרים משותפים לתקופות קצרות ולמפגשים בין מדענים ישראלים ובריטים לשם קידום קשרי המדע בין שתי המדינות – תכנית BIRAX (British-Israeli Research and Academic Research). תקציב הקרן המשותפת עומד כעת על 45 מיליון שקל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. יוסי
    אז מה אתה טוען? שהכל פוליטיקה??
    אגב, שר החוץ מתאושש, מסתלבט עם שריו ובתקווה יחזור לפעילות מיניסטריאלית בקרוב.

  2. אפילו אובמה, שייתכן ודי שנוא על הציבור בארץ (אולי אני טועה) מממן את מערכות ההגנה הרב שכבתיות של ישראל, לא מתוך רצון להציל את ישראל חלילה, אלא משום שהן היחידות שעובדות, ומשום שיש להן ביקוש עצום.
    את חץ 2 רצו לקנות 3 מדינות והוטל ווטו, ואת כיפת ברזל רצו 6 מדינות ובכללן נאטו. ואת שרביט קסמים אני בטוח שגם ירצו. אין לנו מסה קריטית של אוכלוסיה. אנחנו לא 65 מיליון כמו איראן. אנחנו רק 5 מיליון יהודים ועוד 3 מליון לא יהודים.

  3. נקודת מבט שונה מאלה שהוצגו כאן מהמגיבים: עבודתם של שרים שאינם שרי חוץ, ללא מעורבות כלל של משרד החוץ, כדוגמת שר המדע ושרת המשפטים, ורוה"מ הימני – היא שהביאה להצלת התקציב האירופי.
    באירופה נדמה לי שבאופן מוחלט, כלומר לא מנורמל לכמות האוכלוסיה ישראל עדיין במקום 2 במדע, ללא תקדים. כאשר נדרשת הישרדות מעשית (של המדע) דמגוגיה לא עובדת. כאשר נזקקים לצעדים מעשיים, האנשים שמופקדים מיניסטריאלית על המשימה אינם שם. התיאוריות שלהם יפות להצהרות. טוב שיש לנו את יעקוב פרי, למרות היותו אופורטוניסט, את נתניהו שלמרות הצהרותיו מכיר בחיוניות הסיוע, ואת ציפי ליבני שאחרים קוראים לה ציפיטפוט. לא ניתן לשרוף את כל הגפרורים בחבילה שנקראת מדינת ישראל. אירופה וארה"ב נאבקות בחוסר היכולת להתפרנס, והגיעו להסכם עם איראן בגלל הממון. העולם שאנו צועדים אליו קשה הרבה יותר לישראל. המדע הוא התקווה היחידה כרגע להשרדות ישראל מהפן הכלכלי. איפה שר החוץ כשצריך אותו?

  4. הפלסטינים האלו הורסים לנו את החיים אם ב 1948 היינו יותר קשוחים אז כולם היו מקבלים את מדינת ישראל כעובדה אתה לא רואה אף אחד עושה חרם על האמריקאים בטענה שהם גנבו את האדמות של האינדיאנים

  5. פרי הוא השר לענייני כלום.

    המיניסטריון למדע הוקם רק מסיבות קואליציוניות: היו צריכים לתת למפלגת יש עתיד מיניסטריון ,על פי מספר הבוחרים בה, לכן שימרו עבורה את המיניסטריון הזה. מי שמחליט על תיקצובים בארץ הם גופים במשרד האוצר בהתייעצות עם גופים אחרים: כגון משרד החינוך, משרדי הכלכלה, גופים אקדמיים שונים וכולי. גם את ענייני החרם סוגרים בבריטניה עם ראש הממשלה שם, לא עם משרד מדע שם (אם יש בכלל משרד כזה בבריטניה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן