סיקור מקיף

אורינות מדעית: אסור לנו להרשות שיעור כה גדול של בורים ומאמינים באמונות הבל

ד"ר דן בן דוד, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב אומר בתגובה, כי ישראל מפגרת אחר העולם המערבי בפריון העבודה ובצמיחה, בשל הרמה הנמוכה של הידע במתמטיקה ובמדעים

ד"ר דן בן-דוד, המחלקה למדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל-אביב, ומנכ"ל מרכז טאוב
ד"ר דן בן-דוד, המחלקה למדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל-אביב, ומנכ"ל מרכז טאוב
ג'יימס נאש, אחד מעורכי InformationWeek האמריקני כותב ב-20 בינואר 2003, כי מחצית מהמבוגרים בארה"ב אינם יודעים כמה זמן לוקח לכדור הארץ להקיף את השמש. כך עולה ממחקר של הקרן הממשלתית הלאומית למדע NSF. למעשה, סקר קודם של ה-NSF משנת 2001 הראה, כי 42 אחוזים מהמבוגרים אמרו כי אינם מסוגלים להבין תחומים במדע ובטכנולוגיה – וזאת בזמן שאוריינות בשני התחומים הללו הביאה להשפעה חיובית גבוהה על רמת הבריאות ועל הכלכלה.
ג'ו שוורץ, מנהל המשרד למדע ולחברה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, אומר כי בורות ודחייה של טכנולוגיה ומדע פוגעים בהתפתחות בשני התחומים הללו.
ב-NSF אומרים כי תקשורת טובה יותר והפצה של הנושאים הללו עשויה להפוך את המגמה. מכון התקנים האמריקני אסף לאחרונה פאנל של מדענים, עיתונאים, מחנכים ואחרים כדי לאחד מאמצים של כל מי שיודעים לתקשר היטב עם אלה הנמצאים באפלה. דו"ח הפאנל פורסם לאחרונה ובו קריאה ליצור קשר דו-סתרי עם כל אפיקי המדיה, ובין היתר לקשר בתודעת הציבור בין המדע ובין השיפורים בחיי היומיום שלנו, ולעשות זאת בצורה טובה יותר מאשר סתם הטפה.
"אנשים רבים מרגישים שלא בנוח", אמר ג'סי גורדון, מנתח מערכות בכיר בחברת הייעוץ Technology Planning & Management. לדבריו, אלה העוסקים בהוראת מדע נמצאים כל כך בתוך החומר עד שהם איבדו את היכולת להעביר את הנושא בתקשורת טובה, ובדרך שבה אנשים יוכלו לעכל זאת".
גורדון אומר, כי יש צורך לבצע פופולריזציה של המדע והטכנולוגיה, אולי אפילו בדרך שבה עושה זאת סטיבן הוקינג. שוורץ, כימאי, הוא אחד הפופולריזטורים: יש לו תוכנית רדיו שבועית שבה הוא עונה על שאלות מאזינים בתחום המדע.
"למדתי שאי אפשר לתקשר עם אלה שיש להם אמונות חזקות מאוד, כמו המאמינים הכבדים באסטרולוגיה או אלה הטוענים שהנחיתה על הירח הייתה זיוף, ואולם אפשר לחנך את האנשים לפני שהם מגיעים לשלב זה. לדבריו, ילדים ומבוגרים זקוקים לאוצר מילים כדי לחשוב באופן ביקורתי.
הן שוורץ והן גורדון מעירים כי רשת האינטרנט היא המקור העיקרי למידע מוטעה, ואולם, הם אומרים, ככל שהעולם ילמד כיצד להעריך את המידע הנכון מתוך המידע הלא חשוב, האינטרנט תהיה כלי חשוב מאוד למלחמה באמונות התפלות ובדעות השגויות.
גורדון אומר כי בשיחה עם אדם כזה, יש להסביר לו את הדברים כך שיבין שאמונתו היא אבסורד. למשל אדם שטוען כי כדור הארץ שטוח, צריך לשאול, לאן נופלים אלו המגיעים לקצה?
שוורץ לא מתרגש מהעובדה שמספר האמונות החלופיות על אודות העולם הולך וגדל. לדבריו, באחוזים, שיעור הבורים באוכלוסייה היום לא שונה מזה שהיה לפני 100 שנים. אפשרויות התקשורת הוכפלו פי כמה וכמה בינתיים, וכך ניתן ליותר אנשים להשמיע את קולם.
אולי נכון הדבר, אבל השאלה היא אם במאה טכנולוגית כמו המאה העשרים, מדוע שיעור זה לא נפל באופן חד.

ביניים:בורים גם בארץ הקודש
ד"ר דן בן דוד, כלכלן בתוכנית למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, אומר כי ישראל מפגרת אחר מדינות המערב גם בכמות העובדים (כלומר, באחוז האוכלוסייה הנמצא בכוח העבודה) וגם באיכות עבודתם, כפי שזו נמדדת על ידי פריון לשעת עבודה.
ד"ר בן דוד חוקר מזה כשבע שנים את מקור אי השוויון בהכנסות והעוני בישראל ולמה הצמיחה כל כך נמוכה.
"על פני כשלושים שנה אנחנו בשיעורי צמיחה יחסית נמוכים בהשוואה למדינות המערב. להערכת,י לחינוך בתחומי 'ארגז הכלים' יש תפקיד מאוד חשוב. בהקשר הזה אנחנו קצת נופלים. זה כמובן לא ההסבר היחיד, אבל זה אחד המרכזיים שבהם. בהקשר הזה נוטים הרבה פעמים להבין מה הבעיה. אם מסתכלים על רמת האוניברסיטאות רואים שהיא במעטפת העולמית, גם מבחינת שיעור הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות אנחנו נמצאים במקום לא רע. הבעיה המרכזית היא מה לומדים אלה שלומדים ומיהם הלומדים.
"לגבי איכות ההשכלה, האיכות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, במיוחד בתחומי היסוד, היא ירודה מאוד, ואת זה אנחנו יכולים לראות בהשוואת ההישגים של ילדים ישראלים בתחומי המתמטיקה והמדע לאלה של ילדים בחו"ל. בהקשר הזה ניתנו מבחנים זהים לילדים בכיתות ד' וח', ואם אנחנו משווים את עצמנו, אם בשנות השמונים בכיתה ח' היינו במקום הראשון במתמטיקה, בסוף שנות התשעים, ישראל במקום ה-39 מתוך 53 מדינות. אם פעם היינו מעל כל המדינות המתועשות, היום אנחנו אפילו מתחת למדינות שמהן אנו מייבאים עובדים זרים, כמו רומניה ותאילנד, מתחת למלזיה. בארה"ב הממוצע האמריקני גבוה בכ-10 אחוזים מזה שבישראל.
"מבחינת פערים בהכנסות, אין ספק שהפערים בהשכלה מהווים גורם. סטיית התקן, כלומר הפערים בהישגים בין המצטיינים לחלשים – ב-49 מתוך 53 המדינות הפערים בתוצאות הרבה יותר קטנים מאשר אצלנו. גם כאן זה לא סוף הסיפור. אם נסתכל על שיעורי העוני – הם בין הגדולים בעולם והם הולכים וגדלים מאז שנות השבעים. המועמדים להיות עניים הם בין השאר התלמידים החלשים ביותר אצלנו. אם משווים את חמשת האחוזים התחתונים לעומת חמשת האחוזים התחתונים בשאר העולם – אנחנו במקום ה-46 – כלומר החלשים שלנו הם גם כמעט החלשים בעולם.
"לגבי המצטיינים – אלה שבעוד דור יובילו את המדינה – חמשת האחוזים העליונים בכיתה ח' לעומת המצטיינים במדינות אחרות – מקום 35.
"בכל המקרים אנחנו גרועים יותר מכל המדינות המתועשות ועוד הרבה מדינות לא מתועשות. מי שחושב שפה יהיה טוב עם השכלה כזאת בתחומי היסוד, שיחשוב שוב. צמיחה גבוהה לא יכולה להתקיים כאשר זו רמת ההשכלה שאנחנו נותנים ועם לא נדאג להקטנה בפערים, בהכנסות ובעוני – יהיה קשה מאוד להיות משק שמתחרה עם אותן מדינות כאשר היכולת של הילדים שלנו ירודה".
לדברי ד"ר בן דוד מחקר זה מצייר תמונה ורודה יחסית לגבי המצב בארץ, כי התלמידים החרדים לא נכללו כלל במדגם.

מה עושים?

אחד הדברים שגם התברר – שהבעיה אינה כספית. הוצאות החינוך בארץ הן בין הגבוהות בעולם המערבי, ומשכורות המורים הן בין הנמוכות. יש בעיה לכסף שהוא נעלם בדרך למורים בצורת משכורת אבל יש גם חוסר ניצול משווע של משאבים. ההדגשים שלנו הם ככל הנראה לא בכיוונים הנכונים. אנחנו מלמדים הרבה דברים אבל מעט מכל דבר. במיוחד אנחנו לא שמים הדגש על תחומי היסוד – לדעת לקרוא, לכתוב, מתמטיקה מחשבים ואנגלית. הדברים הללו מקבלים מעט יחסית. בתיכון, חלק מההורים – אלה שיש להם גם את המודעות וגם את האמצעים עוקפים את המערכת ומוציאים הון עתק כדי לתת לילדים את מה שהמורים לא נותנים להם. מי מגיע לאוניברסיטאות? רק הילדים מהקבוצה הזאת.
מעבר לכך שזו תעודת עניות לחברה הישראלית שאנחנו לא מאפשרים לכל אחד להגיע למיצוי הפוטנציאל שלו אנחנו מאבדים מאגר אדיר של יכולת שפשוט מתבטא בכך שאנחנו לא מצליחים לשמור על קצב הצמיחה של מדינות אחרות. הדבר יכול להיות רק יותר ויותר גרוע ככל שעובר הזמן וחלק הולך וגדל לא מצליח להשתלב בשוק עבודה במשק פתוח ומודרני.
לא סתם שיעורי האבטלה הולכים וגדלים במשך 30 שנה ולא סתם שיעורי העוני הולכים וגדלים וכך גם אי השוויון. חלק הולך וגדל של האוכלוסיה הישראלית אין לו את הכלים להתמודד במשק פתוח.
לאתר של ד"ר דו בן דוד העוסק במחקרים על כלכלת ישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן