פרופ' מינה טייכר, מדענית ראשית ומ”מ מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה מסכמת את שנת 2005
=”פרופ' מינה טייכר (באמצע). מימין – איילין קולינס, מפקדת הדיסקוורי בטיסה 114 ומשמאל אסף אגמון – מנהל מכון פישר” width=”200″ align=”left”>;
השבוע אנחנו מציינים את יום השנה השלישי לנפילתו של אילן רמון האסטרונאוט הישראלי הראשון, אשר אבד עם עמיתיו האסטרונאוטים באסון התרסקות מעבורת החלל קולומביה, ב-1 לפברואר 2003. אילן רמון מסמל עבור רבים את הטוב והיפה בחברה הישראלית. את השילוב בין אהבת העם והמולדת לבין סקרנות מדעית, בין אהבת האדם לאהבת הטבע. הוא מסמל גם את דרכה של מדינת ישראל, אשר צמחה תוך כדי מאבק על קיומה והגיעה להישגים מדעיים וטכנולוגיים מעוררי השתאות.
משרד המדע והטכנולוגיה בחר לציין את התאריך באמצעות יום עיון אשר מוקדש לבחינת מדיניותה של ישראל בחלל תוך בחינת הצרכים המדעיים, התעשייתיים והביטחוניים – מחד, והצגת ההישגים של ישראל בתחום זה – מאידך.
למעמדה של ישראל בחלל השפעה ישירה על חוסנה הלאומי של ישראל – בטחונה וכלכלתה. המחקר המתבצע בישראל בתחום החלל – מעורר התפעלות: מאמרים מדעיים ישראלים בחקר החלל מצוטטים פי 1.5 ממאמרים של מדענים מקבילים בעולם. הישגים אלו מתורגמים לטכנולוגיות חלל, כפי שניווכח בכנס זה, עם הצגת פרויקט “ונוס” – בניית לווין ישראלי-צרפתי שעתיד להיות משוגר לחלל בשנת 2008. הפרויקט, בביצוע תעשיות משתי המדינות, מובל ע”י סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.
במהלך “כנס חלל ומדע בישראל 2006”, יכריז שר המדע והטכנולוגיה רוני בר-און על השקת “מלגות סוכנות החלל הישראלית ע”ש אל”מ אילן רמון “, אשר יחולקו בכל שנה החל מ-2006. ארבע המלגות הראשונות, בגובה של 64 אלף שקל לשנה (במשך שלוש שנים), יוענקו במימון משותף של המועדון התעשייתי-המסחרי ומטרתן לתמוך בסטודנטים מצטיינים לתואר שלישי (ומשתלמים במסגרת פוסט-דוקטורט) בתחום חקר החלל. התוכנית פתוחה בפני סטודנטים מכל התחומים השותפים בחקר החלל, דוגמת הנדסת אווירונאוטיקה, מיקרו-אלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה, פיזיקה שימושית, אסטרופיזיקה, מתמטיקה שימושית ומדעי-המחשב.
“כנס חלל ומדע בישראל 2006”, הינו מרכיב בסדרת פעולות ואירועים העוסקים במדיניות לאומית למדע וטכנולוגיה, ששיאם הוא “ועידת רחובות למדע וטכנולוגיה” אשר תתקיים בעוד מספר חודשים, זו השנה השנייה.
“ועידת רחובות למדע וטכנולוגיה” מרכזת פורום לאומי רחב לדיון במדיניות המדע של מדינת ישראל, שבו משתתפים מקבלי ההחלטות ובעלי העניין המרכזיים בתחום מדיניות המדע בישראל. מטרתה היא להגדיר מדיניות לאומית באמצעות דיאלוג בין מקבלי ההחלטות בממשל, באקדמיה, בתעשייה ובמגזר העסקי.
תפקידו העיקרי של משרד המדע והטכנולוגיה הוא לשמר ולטפח את בסיס הידע הקיים במדינת ישראל, על מנת להבטיח את עתידה בעשורים הבאים. משרד המדע והטכנולוגיה אמון על פיתוח תשתית מדעית לאומית, שהיא תנאי הכרחי לצמיחה כלכלית ולהשתלבות ישראל במרחב העולמי. המשרד מתמקד בעידוד מחקרים בסיסיים בעלי היתכנות יישומית, אשר יכולים להעניק למשק הישראלי יתרון תחרותי בעולם.
תוכנית הדגל של המשרד היא תוכנית התשתיות המדעיות: תוכנית המעודדת מחקרים בין-תחומיים, רב-תחומיים ובין-אוניברסיטאיים בעלי היתכנות גבוהה לצמיחה תעשייתית. תוכנית התשתיות מהווה גשר בין המחקר הבסיסי האקדמי לבין הפיתוח התעשייתי ומצמצמת את זמן ההבשלה של רעיונות טכנולוגיים שימושיים.
תוכנית התשתיות פועלת מזה עשור, ובמהלך הפעלתה היא תרמה רבות לפיתוח ידע ייחודי שסייע בהתפתחות התעשייה המתקדמת בישראל בתחומי המחשבים, התוכנה, האלקטרו-אופטיקה, חקר החומרים, ביוטכנולוגיה, רפואה ועוד. תוכנית התשתיות אפשרה גם הכשרה וטיפוח של כוח אדם מקצועי מעולה הנדרש בתחומי עדיפויות שנבחרו, אם באמצעות מימון מחקרים מתקדמים ואם באמצעות מלגות “אשכול” היוקרתיות. תוכנית זו עומדת בפני הרחבה תחומית וכמותית.
משרד המדע והטכנולוגיה אמון על פיתוח קשרי החוץ המדעיים והטכנולוגיים של מדינת ישראל (כולל השתלבות ישראל בתוכניות המחקר של האיחוד האירופאי), תכנון ותיאום המו”פ הממשלתי (מחקר ופיתוח מכוון לצרכים ייחודיים של המדינה), טיפוח מדע בקהילה (מרכזי מו”פ אזוריים, מלגות למגזרים מקופחים, מלגות ייעודיות לנשים במדע), חקיקה בתחומי מדע, הכנת בסיס הידע הדרוש לממשלה בפעילותה ועוד.
