סיקור מקיף

קולומביה תחיה לנצח – בזכות הפרויקטים שבוצעו עליה והסרטים שצולמו בה

רק עתה מתחילים להעריך את מימדי התרומה הגדולה למדע הטהור, של מסעות מעבורת "קולומביה". בזכותה אנו יודעיםאת מקומנו בחלל

 
 
הגלקסיה ngc4631 שצולמה בידי צ'אנדרה – הטלסקופ שעלה לחלל ב-1999 בידי קולומביה

הארווי טננבאום ראה גלקסיות מתנגשות, צפה חומר נבלע בחורים שחורים וכן היה עד לאיתור החומרים שהיוו את הגרעין לחיים על כדור הארץ. מצפה קרני ה-X צ'אנדרה מספק לו את כל הדברים הללו. היתה זו מעבורת החלל קולומביה שהעלתה את צ'אנדרה לחלל בשנת .1999

"אנו רואים כיום דברים באיכות בלתי תתואר ובפרטים שלא יכולנו להגיע אליהם לפני צ'אנדרה, אומר טננבאום, מנהל מרכז הארווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה.

לאחר שחברת IMAX הוציאה את הסרט "תחי קולומביה" שבה תיעדה את משימת המעבורת הראשונה בשנת ,1981 הזמינה נאס"א פעמיים את מצלמות החברה, להתלוות לקולומביה בחלל. התוצאה – הסרטים "כוכב הלכת הכחול" (1990) ו"היעד – החלל" (1994). למעלה מ-70 מיליון בני אדם מסביב לעולם ראו את הסרטים הללו על מסכי ענק.
"זו הדרך היחידה שבה נאס"א יכלה להראות לעולם באמת איך זה לחיות בחלל", אמר גרים פרגוסון, ממיסדי " .IMAX זה היה ממש תחליף לחווית השהות בחלל."

קשה להאמין כמה גדולה תרומתה למדע של מעבורת החלל "קולומביה", שהתפרקה באויר ב-1 בפברואר, דקות מעטות לפני נחיתתה, בשובה מ-16 ימי מסע ומחקר שהסתיימו בטרגדיה גדולה. רק עתה מתחילים להעריך טוב יותר, במה הועילה "ספינת הדגל הקשישה" הזאת של צי המעבורות, למדענים רבים כל-כך, בתחומים מגוונים
כל-כך.

במהלך השנים ביצעו אסטרונאוטים בקולומביה ניסויים בגידול גבישים וצמחים. הם ניסו מערכות שאחר כך הורכבו בלווינים, וביצעו את התיקון האחרון בטלסקופ החלל האבל. הם הציעו את גופם הם למעבדות כדי לבחון את השפעת חוסר כוח המשיכה על צפיפות העצם והשרירים. במידה מסוימת, קולומביה היתה משאית המטען העסוקה ביותר בעולם.

ב-22 שנותיה וב-28 משימות-חלל שביצעה – וזוהי מורשתה – איפשרה "קולומביה", למדעני האסטרופיסיקה לצפות בהתנגשויות גלקסיות, בחורים שחורים, בהתמוטטות כוכבים רחוקים שזרקו לחלל יסודות של חומרים המוגדרים כ"זרעי החיים" על כדור הארץ. כל זאת, משום שב-,1999 הציבה בחלל את המצפה המוטס בתחום קרינת X-ה: טלסקופ "צ'נדרה".

ב-1993 הציבה "קולומביה" בחלל את "לאגיאוס– "2 לויין לייזר גיאודינמי, עשוי מעטפת אלומיניום מצוחצחת, החג בגובה 6000 ק"מ מעל כדור הארץ. הוא משדר נתוני-מחשב לתחנות קליטה ברחבי הגלובוס, מודד ומתריע על רעידות-אדמה, מודד את שדה הכבידה ומחשב תנודות-רטט של כדור הארץ, הנע על צירו וגם מחשב במדוייק את אורך היום שלנו. הנתונים נאספים במרכז מחשבים מיוחד באוניברסיטת טקסס, באוסטין.

תוד ות ל"לאגיאוס" ובזכות קולומביה, אומרים עתה מדענים, "אנחנו יודעים עכשיו טוב יותר היכן מקומנו בחלל". "לאגיאוס-"2 סיפק עדות ישירה ראשונה לתופעה שניבא אלברט איינשטיין לפני 80 שנה בתיאוריית היחסות הכללית (שכדור הארץ 'גורר' חלל וזמן סביבו, כשהוא נע על צירו). "לאגיאוס" מיועד לשרוד בחלל 50 שנה והוא פועל ללא דופי עשור אחד.

ברוב מסעותיה וגם באחרון, שבו ניספו שבעה אנשי צוות וביניהם הישראלי אל"מ אילן רמון ז"ל, שימשה קולומביה "מעבדה מחקרית": גידלו בה גבישים וגבישי חלבונים, עקבו אחר התנהגות בעלי-חיים (עכברים, עכבישים, נמלים), נבגים וצמחים בתנאי מיני-כבידה. האסטרונאוטים העמידו גופם, ממש כך, לרשות הרפואה, הפיזיולוגיה והביולוגיה: דגמו יום-יום שתן, רוק, דם (אלקטרוליטים); מדדו לחץ-דם, פעימות לב, תכולת ריאות; עצמות שלד; ניסו הגבשת חלבון גאמא-אינטרפרון D1(דמוי קולגן); מדדו שרירים, הורמונים (אינסולין) בלוטות אנדוקריניות, עיניים, עצבים; ניסו תגובת החיטה לטיסה בחלל (חוסר-כבידה מעכב את הפוטוסינתזה וגדילת החיטה מואטת); ניסוי של המערכת החיסונית, הסובלת דיכוי בחוסר-כבידה. ניסו מתכות, חומרים חדישים, מ מברנות פולימיריות, נוזלים. בחנו מערכות מתוחכמות ללכידת לויינים "סוררים" (באמצעות זרועות טלסקופיות רובוטיות).

לפני שנה, ב-3 במארס ,2002 ערכה קולומביה את משימת התיקון האחרונה לטלסקופ החלל "האבל" וצוותה החליף מראה פגומה, מצלמות ורכיבים אחרים שאיפשו את המשך פעילותו התקינה.

בטיסתה האחרונה בוצעו לא רק ניסויי אוניברסיטת תל-אביב שזכו לפירסום נרחב (צילום סופות-אבק ופלומות אבק מהסהרה; זיהומי אויר; עשן דליקות-יער המדכא ענני-גשם בברזיל; הבזקי-ברקים) – גם ניסוי של אוניברסיטת מישיגן בדבר התנהגות להבת-אש בחלל, כיצד נוצר פיח בחוסר-כבידה – ניסויים שאינם אפשריים על הארץ ויסייעו לפיתח מנועי-דלק למכוניות שיפלטו פחות עשן לסביבה.

קולומביה העניקה ליותר מ-70 מיליון בני-אדם בעולם להכיר טוב יותר את החלל -באמצעות סרטי קולנוע שצולמו במעבורת: "יחי קולומביה" (בטכנולוגיית IMAX התלת-מימדית) מטיסת הבכורה שלה ב-1981 וסרטי ההמשך "הפלאנטה הכחולה" (1990)
ו"יעוד בחלל" , 1994(Destiny in Space).

ככל שמתארכת חקירת אסון ההתרסקות, עולה שאלת עתידו של צי המעבורות ונאס"א עצמה. נראה שתתגבש החלטה שרק שתי מעבורות יפעלו והשלישית תשמש לגיבוי בלבד. לא תיבנה מעבורת חדשה, במקום קולומביה. השלוש שנותרו ישופצו להארכת חייהן, עד שנת 2020.

סוכנות החלל תידרש למקד פעילותה במשימות לא-מאויישות כשהשליטה בלויינים ובכלי-רכב חלליים תיעשה בשלט-רחוק. המערכות שיונחתו על כוכבי-לכת רחוקים ינועו כרובוטים.

משימות נאס"א, לשנה הקרובה יהיו: שיגור לויין חקר-מאדים ונחתת שתשוטט על כוכב-הלכת וכן הצבת טלסקופ אינפרה-אדום; פיתוח מערכת הינע סילוני מתקדמת לשיגור חלליות-רובוטיות, לטווחים גדולים יותר ולמעמקי החלל. בכל המעבורות יותקנו תאי-מילוט למצבי-חירום – נושא בעייתי (הוספת משקל ניכר).

יוכרע כיצד ימשך פרוייקט תחנת החלל הבין-לאומית, איושה, לו"ז רכבי-האספקה שיפקדוה. בשבוע שעבר זכתה נאס"א לאור ירוק מהקונגרס להמשיך בהכנותיה להקמת מכון מחקר לניהול פעילות מדע בתחנה.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן