על עלילותיה של גילדת המדענים בעולם הוירטואלי World of Warcraft
בעודו בדרכו לכנס המדעי, אתרע מזלו של וויין לותרס, מדען מחשבים מאוניברסיטת מרילנד שבבלטימור, להיתקל בלהקת צבועים אגרסיבית. האירוע הקשה נמשך שניות ספורות בלבד – הצבועים שיסעו לגזרים את החוקר חסר-הישע. למרבה המזל, לותרס חזר לחיים לאחר דקות ספורות והמשיך בדרכו כשחכמת הנסיון לצידו. הוא הצליח לבסוף להגיע לאתר הכנס לאחר שהתחמק מצבועים מורעבים, פלמינגואים ורודים אכזריים וטי-רקסים בעלי שיני-חרב.
כך החל הכנס המדעי הראשון במשחק המחשב הוירטואלי – World of Warcraft (WoW). השחקנים בעולם המקוון שולטים בדמויות ממוחשבות היכולות לתקשר, לראות ולהגיב זו עם זו דרך הרשת. העולם עתיר הגרפיקה שמסביב לדמויות נבנה על-ידי המחשב, אך יחודו האמיתי של WoW הוא במספר האנשים הלוקחים בו חלק. נכון להיום משתתפים כ- 10 מליון שחקנים ברחבי העולם במשחק הוירטואלי. השחקנים משוטטים באזרות' (Azeroth), עולם המשחק, לבד או לחוד, קוטלים מפלצות, משלימים משימות ובאופן כללי נלחמים לקידום הטוב והצדק הוירטואלי.
המשחק משך את תשומת לבם של סוציולוגים, כלכלנים וחוקרים מתחומים אחרים, אשר מאמינים כי ניתן להפיק ממנו לקחים לגבי התנהגותם של אנשים בעולם האמיתי. הכלכלן אדוארד קסטרונובה הראה כי ניתן להשוות בין תוצאות ממחקרים כלכליים שנערכו בעולמות וירטואליים שונים, בדומה לתוצאות שהופקו ממחקרים דומים שנעשו על מדינות בכדור-הארץ. דוקטור רן באליצר, מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בארץ, הציע ב- 2007 כי ניתן להשתמש בעולמות הוירטואליים ככלי לחקר מגיפות. באליצר קיבל את הרעיון ממגיפה וירטואלית לא-מתוכננת שהתפשטה ב- Wow ב- 2005 וקטלה דמויות וירטואליות במליוניהן. מגיפות במשחקים המקוונים מאלצות אלפי ומליוני בני-אדם להגיע להחלטות בזמן אמת, וניטור קפדני אחריהן עשוי להפיק מודלים בעלי רמת אמינות גבוהה יחסית.
הרעיון לארגון הכנס עלה בשיחה בין ג'ון בואנון, עיתונאי בכתב-העת היוקרתי Science, לבין פרופסור ויליאם סימס ביינברידג' מהמכון הלאומי למדע של ארצות-הברית. ביינברידג' חוקר את המרחב הוירטואלי מזה מספר שנים ויכול להתגאות ב- 2,100 שעות של מחקר אתנוגרפי באזרות', כמו גם מאמר סקירה בנושא ב- Science ב- 2007. השניים החליטו לארגן ביחד את הכנס המקוון הראשון ב- World of Warcraft והחלו בהפצת ההודעה לחוקרים העוסקים בתחום. באי-מייל, כמובן.
הכנס עצמו נערך במאי האחרון, בהשתתפות 200-300 חוקרים ומדענים מהעולם כולו. במקום לשלם הון עתק על ההגעה לכנס, המשתתפים היו מחוייבים לרכוש מנוי למשחק ב- 15 דולאר בלבד, עובדה שבוודאי תשמח מנחים לחוקרים צעירים רבים. המדענים השתתפו בכנס כדמויות מכל הגזעים – אנשי-פרה מינוטאורים, אלפים, אל-מתים, טרולים ואורקים, והשתתפו בדיונים ובמושבים השונים בהתכתבות פתוחה בזמן-אמת. הדיונים נקטעו מדי פעם, כאשר מדענים מתחומים שונים פתחו בדו-קרב עד המוות בין הדמויות שלהם, אך רוב הקרבות נבלמו לפני שטיפת הדם הגרפית הראשונה נשפכה.
הכנס המלא נמשך כשלושה ימים ועסק בקשר בין החיים האמיתיים לחיים הוירטואליים ועל השיטות השונות למחקר בעולם הוירטואלי. האם הדמות שעל מסך המחשב משקפת בהתנהגותה את האדם שמול המקלדת? האם הוא מקבל עבורה את אותן ההחלטות שהיה עושה בחיים האמיתיים? האם אנשים נוטים לשקר יותר או פחות כשהם נבדלים דרך מסך המחשב? שאלות אלו ורבות אחרות נענו על-ידי טובי המומחים בתחום – אורקים, טרולים ואחרים.
פרופסור ביינברידג' אירח את הדיון האחרון – “עתידם של העולמות הוירטואליים”, שהיה פתוח לקהל הרחב. הדיון עסק באפשרויות שהעולמות הוירטואלים עשויים לפתוח עבור בני-האדם – החל מחיים חלופיים עבור נכים ומשותקים וכלה באפשרות להנציח בני-אדם כישויות ממוחשבות. כבר כיום קיימות בעולם המשחק דמויות מתוכנתות-מראש, המניחות פרחים על קבריהם של מתכנתים שנפטרו. סביר להניח כי חלק מאותן מצבות ציבוריות זוכות למספר מבקרים גדול יותר מרוב המצבות בעולם האמיתי. וגם אם הנחת פרחים על מצבה עשויה שלא להרשים את רוב האנשים, ניכר כי הקווים שבין העולמות הולכים ומטשטשים. כאשר אנו רואים את הקצב המסחרר בו המחשבים מתפתחים, יש מקום לתהות האם אכן יגיע היום בו אינטיליגנציה מלאכותית מתוחכמת תוכל להנציח את דמותנו הוירטואלית לאחר מותנו.
לסיום הכנס הכריזו המארגנים על אירוע חגיגי – התקפה כוללת על מבצר מאוייש באויבים וירטואליים. כלל המדענים הסתערו על החומות בקריאת הקרב היחידה שנראתה מתאימה, “For Science!”. מגיני המבצר, נטולי ידע מדעי כפי שהיו, נפלו שדודים לרגליהם, אך לאנשי המדע לא היה זמן רב להתענג על נצחונם. המגינים הזעיקו תגבורות, ותוך זמן קצר נקטלו כל המשתתפים בכנס. המפגש המדעי הראשון באזרות' הגיע לקיצו.
רועי צזנה, Galewind, דרואיד, דרגה 70
לפרטים נוספים
20 תגובות
אם אני נוגע למשך ננושנייה אחרי הלוגין בMMORPG יקח לי שנה להגמל אחרי זה או מינימום יום אבוד מהחיים ……………….
בינתיים לא…. זה לא עולמות ורטואליים וסקנד לייף מגעיל.
איתכם בשעותיכם הקשות.,,בערך.
נקודה טובה.
האמת היא שחשבתי על זה גם כן, ולכן אני משתדל לכנות את ‘העולם האמיתי’ בשם ‘העולם הפיזי’. אבל מדי-פעם יש מעידות…
תודה על התיקון!
"החיים האמיתיים", מה זה?
האם העולם המערבי של היום שבו הנייר המכונה על שם יסוד מתכתי, "כסף", ובשבילו הורגים, נהרגים, ומקריבים את שעות חיינו המועטות על מזבח העבודה (זרה?), ראוי לכינוי "חיים אמיתיים"? נראה לי כשימוש קלוקל בשפה.
ועדיין אנו חיים.
היי חנן,
אהבתי את הסרטון של זיו. ההבדלים בין העולם הוירטואלי לעולם האמיתי אכן הולכים ומתמעטים, וניתן להפיק לקחים רבים מהאינטראקציות הוירטואליות. לפני שנתיים נתתי הרצאה בנושא באייקון, ומאז רק הולכים ומתווספים המחקרים המקצועיים.
האם הוצאתם מאמרים מדעיים בנושא? אשמח לקבל הפנייה.
שלך,
רועי.
רועי היי,
כותרת סוף וסיקור סבבה.
אני עוסק בחקר הנושא המרתק והמורכב הזה של התנהגות בעולמות וירטואליים כבר למעלה מעשר שנים. [וואו -הזמן].
כדי להבין מה בכלל רוצים למדוד, איך מודדים תהליכים, מהם הכלים הטכנולוגיים ומגבלותיהם חייבים "להמציא" כל פעם את הגלגל אך בו בזמן להשען על הבסיס התיאורתי של מדעי הלמידה, הקוגניציה והנוירופיזיולוגיה.
לדוגמה, זיו לביא ואנוכי חוקרים את התפתחות המנהיגות וניהול משברים בקרב מנהלי גילדות במשחקי תפקידים מרובי משתתפים WOW כמקרה מבחן לניהול בארגונים. ראה בקליפ כאן :
http://www.youtube.com/watch?v=j65SAYwDbKs
כלי המחקר שבהם אנו משתמשים מגוונים כמו מגוון הגזעים, ואני מגזים !-)
GAME-ON!
ד"ר חנן גזית | מנכ"ל מטאוורסנס
http://www.metaversense.com
בוודאי 🙂
עניין התלת מימד מתייחס לכך כמובן
עופר:
אני מקווה ששמת לב לכך שיש שם שני מאמרים המתנגדים זה לזה.
מאמר מעניין מאד, מן הראוי שגב’ סוזן תקרא קצת ניטשה, ספציפית את זראטוסטרה.
הלא שאיפותיו של האדם הן לעבור משלב האריה לשלב הילד, החווה את העולם ללא דעה קדומה. אז היא תבין שבדבריה שלה היא סותרת את עצמה.
כמעצב אני יכול לספר שתפיסה תלת מימדית היא דבר שמתפתח מאד לאט, במשך שנים, העבודה עם תוכנת תלת מימד אותה למדתי עוד כנער, עזרה לי לקבל יתרון אדיר על כל המתחרים שלי.
כיום התהליך הוא דמיון, תלת מימד, יצור תעשייתי.
כמי שמלמד תלת מימד גם בציור וגם בתוכנה, אין לי ספק שאותו איזור במוח מתפתח רק בקצב שונה.
אך בכל מקרה אין תחליף ליצירתיות. מי שלא מדמיין לא ייצור ולא משנה מה הכלי שבידיו.
אור ורועי:
זה בטח יעניין אתכם
אור,
זה נושא מרתק בפני עצמו, ולמרות שאיני יודע מה היה סדר היום המלא של באי הכנס, אני משוכנע שהיו דיונים גם בנושא ההתמכרויות וההשפעות השליליות למיניהן.
קשה שלא לחשוב על ההקבלה בין wow לרעיון של גלגולי נשמות המתקיימים במקביל. התפיסה שלכל אחד מאיתנו יש overself כפי שמאמינים הטיבטים, אשר חווה את העולם דרך מספר "נשמות" אינדיווידואליות במקביל ובזמנים שונים, שכן הוא מתקיים במישור המנותק מציר הזמן כפי שאנו מכירים אותו, דומה מאד אלי. אני כעופר מחזיק כעשר דמויות ברמת התפתחות שונה חלקן הורד חלקן אליינס, הן מתקיימות לפעמים ביקומים מקבילים (סרבר pvp או pve) והידע שנצבר אצלי עוזר לפתח ישויות חדשות ואינו נעלם. לעיתים דמות יכולה להיות בקומה של חודש בעוד אני מפתח דמות אחרת.
אם אני לוקח בחשבון את הקצב בו יכולת החישוב עולה היום לא מן הנמנע שאנו חיים בהדמייה מאד מורכבת, ואולי אף מחזיקים דמויות מחברות יריבות על מנת להבין את הצדדים מנקודת ראיה "אלוהית".
כך שההתמכרות לסביבה וירטואלית תקפה לא פחות מההתמכרות לחיים האלה "האמיתים".
שני דברים חבל לי עליהם:
1. הסרבר של כדור הארץ עמוס מדי ונהיה משעמם, שיצא כבר אקסטנשין עם חייזרים או משהו.
2. שאינני יכול למחוק את הזכרונות מאזרוט ולהנות מהחוויה באופן ראשוני שוב.
מה לגבי ההשלכות השליליות של התמכרות למשחקי מחשב וירטואליים? האם אין זה נושא ראוי למחקר אנתרופולוגי?
אני וירטואל משמע אני קיים 😕
אני עדיין סובל מסינדרום הגמילה מ-WOW 🙁
משחק מעולה.
rain
רן,
אני שמח שאתה אוהב את הכותרת!
מיכאל,
הדרגה הגבוהה ביותר היא דרגה 80, אך אז רק מתחיל המשחק האמיתי, כאשר עשרות אנשים משתפים פעולה בצורה הדורשת תיאום ותכנון מדויק מראש, כדי להשלים משימות קשות במיוחד. התקופה שבה שיחקתי באופן רציני בעולם הוירטואלי היתה אחת מהמעניינות ביותר שחוויתי, ואני מאמין שלמדתי הרבה על שיתוף-פעולה, על ניהול עצמי ואחרים ועל טבעם של בני-אדם. קצת כמו צבא, אבל עם דרקונים.
רועי:
מברוק על הקידום.
עד לאיזו דרגה ניתן להגיע?
כותרת גאונית!!…. 🙂
נראה שמישהו בדק את העולם הזה לעומק… 🙂
עכשיו כבר דרגה 79.