הכנסת ציינה את יום המדע עם נתונים מדאיגים; משרד המדע מציין שנה לממשלה הנוכחית וחושף את תוכניותיו ל-2014

יו”ר אינטל ישראל וסגן נשיא אינטל העולמית מולי אדם: מספר הזכאים הקטן לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה – דגל אדום לישראל

יו”ר הכנסת, שר החינוך, שר המדע והטכנולוגיה ויו”ר ועדת מדע וטכנולוגיה עצרו כולם את פעילותם השוטפת במהלך יום רווי מתחים ויצרים פוליטיים כדי להשתתף ביום המדע והטכנולוגיה הלאומי שהתקיים היום (שלישי) ביוזמת ועדת המדע והטכנולוגיה. השרים וחברי הכנסת ביקשו במהלך האירוע להוקיר תודה ולהביע הערכה לרשימה ארוכה של מדענים צעירים שהגיעו לאירוע במסגרת גמר התחרות למדענים ומפתחים צעירים.

סגן נשיא “אינטל” העולמי, מולי עדן, התייחס בדבריו למצוקת המדע בישראל בדגש על המחסור בבני נוער הלומדים לחמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה. לדבריו בשבע השנים האחרונות מספר הזכאים לתעודת בתעודת בגרות עם חמש יחידות במתמטיקה ובפיזיקה ירד ב 30 אחוז. מבחינתי זה הוא דגל אדום.

יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח”כ משה גפני (יהדות התורה) ביקש לנצל את ההזדמנות כדי לקרוא לממשלת ישראל להגדיל משמעותית את התקציב המופנה להשקעה במדע והטכנולוגיה. ח”כ גפני ציין כי כל השקעה כספית בנושא לעולם תשתלם לטווח ארוך כשהיא תחזיר את עצמה ועוד יש בה כדי להניב רווחים.

יו”ר הכנסת, ח”כ יולי (יואל) אדלשטיין (הליכוד ביתנו) בירך את המשתתפים הצעירים ואמר כי לא ניתן ולא נכון לעצור את התפתחות המדע הגם שהיו כאלו שהשתמשו בו לרעה. עוד הוסיף יו”ר הכנסת כי לאחר שהוא נחשף לפיתוחים השונים של המדענים הצעירים שהגיעו לגמר התחרות הוא בטוח כי לא מדובר במדענים שישבו בעתיד במגדל השן ומכאן שפיתוחים העתידיים שלהם יהיו במטרה לקדם את האנושות.

שר החינוך, ח”כ שי פירון (יש עתיד) התייחס בדבריו למרכזיותו של המדע והמחקר והצורך הקיומי להמשיך לשאול שאלות כדי להתפתח ולהגיע לחקר האמת. “אני מקווה ומאמין”, הוסיף שר החינוך “כי בין היושבים באולם ישנם גם חתני פרס נובל לעתיד”.
בסופה של האירוע הוכרז שני צוותים מנצחים: אבי דובובסקי, רועי שפרן ותאמר חמוד שפיתחו יחד מערכת לטיפול מיידי בדליפות נפט ממיכליות. יחד עם השלושה זכתה גם ירדן ליכטמן על עבודתה בנושא האידיאולוגיה הכנענית בעבודת התרגום של יונתן רטוש.

פעילות משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בשנת 2013 ופעילויות מתוכננות לשנת 2014
להלן סקירה על פעילות המשרד בשנת 2013:
1. קידום מחקרים בתחומי עדיפות
המשרד קידם 75 מחקרים חדשים בתחומי העדיפות שנקבעו, בהם: חלל, מחשוב מתקדם וסייבר, מדעי המח, מחלות יתומות, מדעי הים, מדעי החברה, תשתית פיזית ואנושית בכימיה, הנדסה, אנרגיה חלופית, היערכות האוכלוסייה לרעידות אדמה ועוד. סך התקציב שהוקצה לכל המחקרים עמד על סך של כ-90 מיליון ₪.
2. מתן מלגות מחקר ופרסים בתחומי עדיפות
המשרד העניק 135 מלגות בתחומי העדיפות שנקבעו, ובהן: מלגות רמון בתחום החלל, מלגות בתחום מחשוב מתקדם וסייבר, מלגות ע”ש לוי אשכול בתחום מדעי המח ומדעי הים, מלגות בתחום האנרגיה החלופית, מלגות בתחום מדעי הטבע ומדעים מדויקים בשילוב תחומים הומאניים, מלגות ייעודיות לנשים בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים, מלגות ייעודיות למיעוטים ומלגות נסיעה לכנסים מדעיים בינלאומיים. סך התקציב שהוקצה לכל המלגות עמד על סך של כ-6.4 מיליון ₪.
3. תמיכה במרכזי ידע ורכישת ציוד מדעי
המשרד תמך בהקמה ו/או בפעילות (כולל רכישת ציוד מדעי) של 4 מרכזי ידע – בהם: בנק רקמות בבתי החולים הגדולים, מרכזי ננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות ובטכניון, המרכז לאוספי טבע בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב והמרכז למדעי המח בבית החולים הדסה. סך התקציב של המשרד שהוקצה לתמיכה במרכזי הידע עמד על סך של כ-11 מיליון ₪.
4. קידום קשרים בין-לאומיים בתחום המדע
מדינת ישראל (באמצעות המשרד) קשורה ב-17 הסכמי מחקר דו-לאומיים עם 13 מדינות שונות – בהן: גרמניה, צרפת, איטליה, רוסיה, צ’כיה, אוקראינה, בריטניה, סין, הודו, יפן, דרום קוריאה, טייוואן ואוסטרליה. בנוסף, מדינת ישראל פעילה ב-6 ארגונים מדעיים בינלאומיים – בהם: FP7 – תכנית המסגרת למו”פ של האיחוד האירופי, EMBL- המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית, ELIXIR – בניית תשתית בת קיימא לשימור מאגרי מידע ביולוגיים (אירופה), CERN – הארגון האירופי למחקר גרעיני, OECD/GSF – הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי ו-SESAME – פרויקט אזורי להקמת מאיץ חלקיקים אלקטרוניים בירדן.

במסגרת הסכמי המחקר הדו-לאומיים, המשרד ומקביליו במדינות השונות קידמו 80 מחקרים משותפים בתחומים שנקבעו יחד עם המדינות השונות – בהם: חקר האטמוספירה ומדעי החיים, סרטן, טכנולוגיות מים, חומרים מתקדמים, אבטחת מזון ומים ועמידות לפתוגנים, מחשוב מתקדם, מדעי הים, בינה מלאכותית מדעי העצב ומדעי החיים.
סך התקציב שהוקצה לכל המחקרים הדו-לאומיים עמד על סך של כ-43 מיליון ₪. בעוד שמתוך הסכום האמור העמידה מדינת ישראל כ-9.5 מיליון ₪, החלק שהוקצה לטובת החוקרים הישראלים עמד על כ-21 מיליון ₪.
כמו כן, למשרד היו מספר הישגים בולטים בשנת 2013 להרחבת הקשרים הבינלאומיים של מדינת ישראל ובהם: הצטרפות מדינת ישראל ל”הורייזן 2020″, הצטרפות מדינת ישראל כחברה מלאה ב-“CERN”, הכפלת התכנית המשותפת עם סין ל-2 מיליון דולר לשנתיים, הרחבת הפעילות עם יפן ל- 5.4 מיליון דולר ל-3 שנים, פתיחת תכנית מחקרים משותפת עם אוקראינה, חתימת מזכר הבנות עם פולין והסכמה על תכנית משותפת עם קנדה בתחום המחקר הרפואי, בשיתוף הקרן הלאומית למדע.
5. קידום תחום החלל האזרחי
במשרד פועלת סוכנות החלל הישראלית אשר ממונה על קידום ופיתוח החלל במדינת ישראל בתחום האזרחי, ובתוך כך היא יוזמת ומבצעת פרויקטים בתחומי החלל המבוססים על שיתופי פעולה בין-לאומיים של קהיליית החלל במוסדות האקדמאיים ובתעשיית החלל במדינת ישראל.
בשנים 2013 ו-2014 הוקצב לתכנית החלל סך של כ-189 מיליון ₪, כאשר כ-65 מיליון ₪ מתוכם מיועדים לחיזוק המחקר והפיתוח בשיתוף עם התעשייה וכ-90 מיליון ₪ מתוכם מיועדים לפרויקטים בינלאומיים משותפים בתחום החלל עם מדינות וסוכנויות חלל שונות ובהם: בניית לווינים מסוגים שונים ובעלי יכולות שונות ושיגורם לחלל, פיתוח חיישנים ייעודיים לחלל, פיתוח מערכות ניווט והנעה חשמלית ללוויינים, פיתוח רכיבי מחשב חללי ועוד. בשנת 2013 ביצעה או החלה סוכנות החלל פרוייקטים בהיקף כולל כ-85 מיליון ₪.
לסוכנות החלל היו מספר הישגים בולטים בשנת 2013 ובהם: שיגור לוויין התקשורת “עמוס 4”, מפגש תעשיות חלל איטליה-ישראל, כינוס החלל השנתי ע”ש אילן רמון ושבוע החלל הישראלי, הצבת דגם הלוויין הישראלי בבניין האו”ם בווינה, אוסטריה ובחירת ירושלים כמארחת את כינוס החלל העולמי 2015.
6. קידום המחקר והפיתוח בפריפריה
המשרד תמך ב-8 מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים הפזורים ברחבי הארץ – מקרית שמונה והגולן בצפון ועד הערבה בדרום, בהם פועלים כ-300 עובדי מחקר מתוכם כ-80 חוקרים במשרה מלאה. סך התמיכה של המשרד בכל מרכזי המחקר והפיתוח בשנת 2013 עמדה על כ-25 מיליון ₪. בנוסף, הוענקו לחוקרים במרכזי המחקר מענקי מחקר כ-50 מענקי מחקר בסך כולל של כ-15 מיליון ₪.
7. חשיפת המדע לקהילה
במסגרת הגברת החשיפה של המדע לקהילה פעל המשרד בשני מישורים: המישור הראשון עניינו בהנגשת המדע לבני נוער. במישור זה, הפעיל המשרד יוזמות שונות בהן: חוגי מדע, קייטנות מדע, פרויקטי חונכות, הפעלת מרכזי מחשוב ופרויקט “מדעניות העתיד” הכולל מתן ליווי במשך כ-3 שנים לתלמידות מצטיינות שבחרו מסלול לימודי מדעי. בכל היוזמות הנ”ל השתתפו כ-6,000 בני נוער ובמעל ל-100 ישובים והתקציב הכולל שהועמד לטובתן עמד על כ-8 מיליון ₪. המישור השני עניינו בהנגשת המדע לכלל הציבור הרחב. במישור זה, התקיימו מספר פעילויות – בהן: ליל המדענים, שבוע החלל הבינ”ל, כנס רמון, שבוע החלל הישראלי, יום המדע הלאומי ושידור חי מתחנת החלל, בהן השתתפו מעל ל-100,000 איש ובתקציב כולל שהעמיד המשרד בסך של כ-1.5 מיליון ₪.
להלן הפעולות המרכזיות אותן מתעתד המשרד לבצע במהלך שנת 2014:
1. סיכום תכנית רב שנתית להגדלת היקפי ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח
2. הקמת הקרן הלאומית למחקר מדעי-יישומי והנדסי והפעלתה
3. הגדלת מספר ההסכמים הפעילים של שיתוף פעולה מדעי דו לאומי
4. הגדלת מספר הפרויקטים/מוצרים שבפתוח בתחום החלל במימון המשרד
5. הגדלת מספר הישובים בפריפריה בהם מתקיימת פעילות בתחומי מדע וטכנולוגיה, במימון של המשרד
6. בחינת הקמתם של שני מכוני מחקר יישומי, כפיילוט, בכדי לגשר על הפער בין המחקר הבסיסי באקדמיה למחקר התעשייתי.

הכתבה מבוססת על הודעות לעיתונות של ועדת המדע של הכנסת ושל משרד המדע.