זה עדיין לא רשמי, אך הסימנים מצביעים יותר ויותר כי הנחתת סקיפארלי של סוכנות החלל האירופאית קרסה על פני השטח של מאדים. במסיבת עיתונאים הבוקר מסרו נציגי הסוכנות כי הנחתת ביצעה בהצלחה את השלבים הראשונים של הכניסה לאטמוספירה והנחיתה, אך המצנח שלה ניתק מוקדם מהצפוי והמנועים הרקטיים שלה פעלו זמן קצר מאד, לפני שאבד הקשר עימה.
האם הנחתת סקיאפרלי נכשלה בנחיתה וקרסה על פני כוכב הלכת? לסוכנות החלל האירופאית אין עדיין תשובה רשמית והיא בוחנת את המידע שיש ברשותה, אך הסימנים אינם מעודדים כלל.
הנחתת הקטנה סקיאפרלי הייתה אמורה לשמש מדגים טכנולוגי ליכולת של אירופה לנחות על פני כוכב הלכת האדום, ולסייע בביצוע נחיתה מוצלחת למשימה הבאה של פרויקט אקסו-מארס שמובל על ידי אירופה בשיתוף פעולה עם רוסיה – הרובר אקסו-מארס שמתוכנן לשיגור בשנת 2020. הנחתת שוגרה במרץ השנה על גבי הגשושית TGO ונפרדה ממנה ב-16 באוקטובר בדרכה אל תוך האטמוספירה של מאדים.
במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר בדרמשטאט, גרמניה, נציגי סוכנות החלל האירפואית מסרו כי מהמידע שהתקבל מהנחתת לפני אובדן הקשר עימה, מתברר כי היא השלבים הראשונים של הנחיתה בוצעו בהצלחה. אחרי שנכנסה אתמול לאטמוספירה כמתוכנן, מגן החום של סקיאפרלי פעל כמצופה וביצע את ההאטה הראשונית של המהירות העצומה של הנחתת (21,000 קמ”ש). בהמשך נפתח גם המצנח במהירות ובגובה הנכון.
הנתונים השתנו מהמצופה החל מסיום שלב המצנח, כאשר המצנח נותק מהנחתת מוקדם מהצפוי. לאחר מכן הנתונים הראו שהמנועים הרקטיים של הגשושית הופעלו לזמן קצר מאד של 3-4 שניות, במקום ל-30 שניות כפי שתוכנן. כמו כן, הם החלו לפעול בגובה רב יותר מהצפוי. לאחר שהמנועים חדלו מלפעול, הקשר עם הנחתת המשיך ל-19 שניות נוספות, ואז נעלם.
נציגי סוכנות החלל האירופאית מסרו כי ייקח זמן, בין ימים לשבועות, עד שאפשר יהיה להגיע למסקנה סופית מה קרה לנחתת, בהתבסס על הנתונים שנשלחו ממנה ובשילוב עם מודלים המבוססים על האטמוספירה של מאדים. אך הנתונים הקיימים, יחד עם העובדה שעדיין לא נוצר קשר עם הנחתת, לא נראים מעודדים, וייתכן מאד שלאחר שהמנועים חדלו מלפעול, הנחתת נפלה והתרסקה על הקרקע.
בין אם הנחתת הצליחה בסופו של דבר לנחות בצורה כזו או אחרת או התרסקה, נציגי סוכנות החלל האירופאית, ובראשם ראש הסוכנות יאן ורנר, הדגישו את אופייה הניסויי של משימת הנחתת. “היעד המרכזי של סקיאפרלי היה לבחון טכנולוגיות נחיתה אירופאיות. תיעוד הנתונים במהלך הנחיתה היה חלק מכך, וזה חשוב שאנחנו יכולים ללמוד מה קרה, כדי להתכונן לעתיד”, אמר ורנר.
“יש לנו נתונים שיאפשרו לנו להבין באופן מלא את השלבים שקרו, ומדוע לא קרתה נחיתה רכה”, אמר דיוויד פרקר, מנהל חטיבת הטיסות המאוישות והמחקר הרובוטי של הסוכנות. הוא הוסיף ש”מנקודת מבט הנדסית, זה מה שאנחנו רוצים מניסוי, ויש לנו מידע חיוני ביותר לעבוד איתו. תהייה לנו ועדת חקירה כדי לבדוק יותר לעומק את הנתונים ואנחנו לא יכולים לשער מעבר לכך בשלב זה”.
לעומת כישלונה המסתמן של סקיאפרלי, אנשי הסוכנות הדגישו את הצלחתה של גשושית האם שלה TGO, ראשי תיבות של Trace Gas Orbiter, או “מקפת שיירי הגז” בתרגום לעברית. המקפת, הם הדגישו, היא המרכיב המרכזי של המשימה והיא צפויה לספק את עיקר התוצאות המדעיות מהשלב הראשון של פרויקט אקסו מארס, בניגוד לסקיאפרלי, שכאמור מהווה בעיקר מדגים טכנולוגי, והכילה מכשור מדעי מצומצם בלבד.
הגשושית ביצעה בעירה רקטית באותו זמן שהנחתת החלה את שלבי הכניסה לאטמוספירה והנחיתה, ונכנסה בהצלחה למסלול ראשוני סביב מאדים. הגשושית תחל את משימתה המדעית אחרי שתיכנס למסלול מבצעי בנובמבר 2017 בגובה של 400 ק”מ. הכניסה למסלול המבצעי תתבצע באופן הדרגתי, ותעשה באמצעות חיכוך עם מעלה האמוספירה של מאדים, במקום באמצעות שימוש במנוע רקטי.
במהלך המשימה המדעית שלה, TGO תחפש, בין היתר, אחר עדויות לקיום מתאן בכמות זעירה באטמוספירה של מאדים. מתאן עשוי להצביע על פעילות ביולוגית על פני מאדים, מכיוון שהוא אינו יציב לאורך זמן באטומוספירה, ולכן מקור כלשהו צריך לחדש אותו. מקור זה יכול להיות ביולוגי כמו בכדור הארץ, שבו רוב המתאן מיוצר על ידי יצורים חיים, או ממקור גאולוגי אחר שלא מערב פעילות ביולוגית. עד כה המדידות שנערכו מגשושיות אחרות ומתצפיות טלסקופיות השאירו את השאלה לקיומו של מתאן באטמוספירה המאדימית פתוחה.
סוכנות החלל האירופאית קיוותה שסקיאפרלי תהייה הנחתת המוצלחת הראשונה שלה, אחרי הכישלון של ביגל 2 משנת 2003. ביגל 2 דווקא נחתה בהצלחה, אך לא הצליחה לפרוס בהצלחה את הלוחות הסולאריים שלה שהסתירו את האנטנה שלה ומנעו ממנה ליצור קשר עם כדור הארץ.
אולם הכישלון המסתמן של הנחיתה עשוי להוות יותר ממכה סימבולית בלבד לסוכנות. לפרויקט חסרים 300 מיליון דולר עבור החלק השני שלו שמתוכנן לשיגור ב-2020 וכולל רובר אירופאי ופלטפורמה רוסית שתשמש כתחנת מחקר נייחת על פני הקרקע. בדצמבר אמורים להתכנס שרי האיחוד האירופאי בשוויץ ולהחליט בין היתר על עתיד הפרויקט. עם הכישלון של הנחתת, ייתכן שיהיה קשה יותר לשכנע אותם לאשר את המשך התוכנית.
פרויקט אקסו מארס עבר תהפוכות רבות מאז שהוכרז בשנת 2002. הפרויקט תוכנן בעבר להתבצע בשיתוף פעולה עם נאס”א, אך זו פרשה ממנו ב-2012 עקב בעיות תקציביות שהיו קשורות למימון פיתוח טלסקופ החלל ג’יימס ווב. הפרויקט עשוי היה להתבטל לחלוטין, אלמלא רוסיה הצטרפה אליו והצילה אותו.
תגובה אחת
זה כשלון שלישי בסדרת כשלונות להנחית גישושיות על ידי תעשיית החלל האירןפאית.
נסיון מקודם כשלון הנחתה של גשושית על מאדים או גרם שמיימי דומה (הגשושית שניכשלה שמה בייגל למי שרוצה לברר דרך גוגל פרטים נוספים).
נסיון שני של הנחתת גשושית ארופאיות היא הנחתת פילאה על שביט מספינת החלל ששמה רוזטה. את הכשלון הזה ניסו להסתיר מספר חודשים בהם טענו שאולי פילאה הצליחה לנחות, זו טענת כזב מלכתחילה (פילאה קיפצצה מספר פעמים בטרם נעלמה וצילומים ממנה הרו שהיא שכובה על צידה).
הניסו הנוכחי הוא הכשלון השלישי.
אין ספק: האירופאים לא מסוגלים להנחית גשושעות, חבל על הכסף שהם מוציאים למטרה זו.