סיקור מקיף

התגלה לראשונה חוליתן המתרבה בטבע ברביית בתולין

דגי המסור, דגי סחוס החיים בעיקר במים רדודים בימים טרופיים ובשפכי נהרות יכולים להתרבות גם בלא צורך בשני בני זוג. עד כה זוהתה צורת רבייה זו במספר מצומצם מאד של בעלי חוליות ומעולם לא נצפתה צורת רבייה זו בטבע.

דג מסור. צילום: מועצת שימור הטבע של פלורידה
דג מסור. צילום: מועצת שימור הטבע של פלורידה

אז מי צריך זכרים? לראשונה נמצאה רביית בתולין (פרתוגנזה) בחולייתן בטבע. מסורן קצר שן (Pristis pectinata) מתרבה בדרך כלל ברבייה מינית אבל מחקר שנערך לאחרונה בשפכי נהר בפלורידה העלה שכמעט 4% מהפרטים במדגם של מין זה הם צאצאים של רבייה א-מינית. דגי מסור, קרובי משפחה של הכרישים, הם דגי סחוס החיים בעיקר במים רדודים בימים טרופיים אך גם בשפכי נהרות. דגי מסור נקראים כך על שם החרטום המשונן שלהם המשמש אותם לטריפה והגנה. כל מיני דגי המסור מצויים בסכנת הכחדה עקב אובדן בתי הגידול ודייג יתר.

היכולת להתרבות רבייה א-מינית בבעלי חיים ידועה זה מכבר אך היא מתקיימת בעיקר בחסרי חוליות בעוד שבחולייתנים יש מעט מאד עדויות ורובן ככולן הם מתנאיי שבי ולא נצפו באוכלוסיות בר עד כה. על פי ההערכה, באוכלוסיות קטנות המצויות בסכנת הכחדה יש סיכוי גדול יותר למצוא רבייה א-מינית עקב הקושי במציאת בן זוג. ברבייה א-מינית הצאצאים זהים מבחינה גנטית להורה, דבר שעשוי להוות חיסרון בסביבה משתנה ולא יציבה. רבייה מינית, לעומת זאת, מאפשרת שונות גנטית ומגדילה את הסיכוי שמישהו מהצאצאים ישרוד בתנאי סביבה משתנים.

ניקולס דולבי, אקולוג ימי באוניברסיטת סיימון פרייזר בקנדה, אמר כי הממצאים מוסיפים לעדויות לפיהם דגי סחוס הם בעלי מגוון האפשרויות הגדול ביותר לשיטות רבייה, יותר מאשר כל קבוצת חולייתנים אחרת. "זו עוד סיבה מדהימה מדוע אנו צריכים להיות מודאגים מגורלם של מינים אלה." הוסיף דולווי, המשמש כיו"ר משותף של קבוצת מומחי הכרישים באיגוד העולמי לשמירת הטבע.

מסורן קצר שן, ויקיפדיה
תקציר המאמר המדעי

לידיעה באתר NATURE

 

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. שלום מיכאל,
    אף אחד לא טען שזו רביית הבתולין הראשונה שנתגלתה בחולייתנים. בידיעה ובכותרתה נאמר בפירוש שמדובר בעדות ראשונה מהטבע ולא בתנאי שבייה שהם אינם תנאים רגילים. אתה צודק בכך שרביית הבתולין אינה הכלל לגבי דג הסחוס וזה משתמע מהעובדה שפחות מ- 4% מהדגים במדגם הם צאצאים של רביה לא מינית.
    אורי

  2. דג המסור הוא בפירוש לא החולייתן הראשון שידוע שמתרבה ברביית בתולין.
    יש סוגים של לטאות שכבר שנים רבות ידועות כמתרבות ברביית בתולין.
    מה שכנראה כן נכון הוא שמדובר בחולייתן הראשון שאצלו רביית הבתולין היא אופציה ולא הכלל (הלטאות הנדונות מתרבות רק ברביית בתולין).
    אינני מכיר מונחים מתאימים בעברית לתיאור המצב אבל רביית בתולין נקראת באנגלית Parthenogenesis בשעה שמה שאובחן בדג המסור הוא Facultative Parthenogenesis

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן