/ זרעים של צמחי בר בסכנת הכחדה בגלל פיתוח מואץ נשמרים בבנק גנים חדש
מאת צפריר רינת
בשנים האחרונות מנהלים מדענים ישראלים מרדף כמעט נואש אחר זרעים של צמחי בר, שמהם פותחו צמחי תרבות. המטרה: לשמור לפחות גנים של הצמחים הללו, לפני שהפיתוח והבינוי המואצים בישראל יכחידו גם אותם. באחרונה, עם תחילת העבודות לסלילת כביש חוצה ישראל, הוגברו מאמצי ההצלה. זאת, משום שהכביש החדש יביא לפגיעה רחבה בשטחים שבהם מגוון צמחי בר.
החוקרים אוספים זרעי צמחים ומעבירים אותם למוסדות מחקר או למתקני קירור בבנק גנים לאומי, שהקימו משרד המדע ומשרד החקלאות במרכז וולקני בבית דגן. זאת, משום שבזרעי צמחי הבר הנאספים עשויים להימצא גנים, שיאפשרו לפתח עמידות נגד מזיקים ומחלות בצמחי תרבות, או גנים שמהם אפשר יהיה לפתח תרופות.
כבר לפני כ-40 שנה נאספו בישראל צמחי בר של שיבולת שועל, וגנים שלהם סייעו לאמריקאים להתגבר על מחלה שעד אז פגעה בשיבולת שועל התרבותית. שנים אחר כך, כאשר חוקרים אמריקאים הגיעו לישראל כדי לבדוק את השטח שבו נאספה בזמנו השיבולת ולחפש גנים מועילים נוספים, התברר שהשטח הפך לבנוי וחלקת שיבולת השועל נעלמה מן העולם.
אחד ממוקדי האיסוף העיקריים של זרעים של צמחי בר פועל במכון הדגנים של אוניברסיטת תל אביב תחת ניהולו של פרופ' יהושע אניקסטר ובשיתוף פעולה של חוקרים ממרכז חקר הפרחים “רותם” באוניברסיטה העברית. באחרונה הגיעו למכון שקיות עמוסות בזרעים של צמחי בר כמו: שיבולת שועל, סלק בר, חרדל שחור וצמחים נוספים, שנאספו לאורך התוואי של חוצה ישראל ובאזור מודיעין, שבו יש תנופת בנייה נרחבת.
לאחרונה החל גם שיתוף פעולה בין חוקרים מישראל לחוקרים פלשתינאים. הם כבר אספו ביחד זרעים של צמחי בר קרובי תרבות באזור בית גוברין והשומרון. “חילקנו את הזרעים באופן שוויוני בינינו”, אומר אניקסטר.
ישראל עשירה במיוחד בצמחי בר שפותחו מהם צמחי תרבות: יש בה כ-200 מינים של צמחים כאלה לעומת שלושה מינים בלבד בארצות הברית: פקאן, חמנית וחמוצית (קרנברי). גיוון זה קשור ככל הנראה לעובדה שהתרבות החקלאית האנושית החלה להתפתח במזרח התיכון.
כיום פרופ' אניקסטר חושש במיוחד לגורלו של בן החיטה השרוני, מין ייחודי של צמח בר שנמצא רק בישראל, מאחר שהוא צומח רק באזור החוף שמתפתח בקצב מהיר. “הוא לא ריחני ולא יפה במיוחד”, אומר אניקסטר, “אבל ייתכן שיש בו גנים מועילים לטיפוח תכונות מועילות בחיטה תרבותית. הבעיה היא שהוא לא יכול להתחרות עם הבנייה באזור החוף”.
אניקסטר היה רוצה לראות גורמי פיתוח – העוסקים בהקמת שכונות מגורים או בסלילת כבישים – משקיעים משאבים גדולים יותר למימון פרויקטים כמו בנק גנים, כפי שקורה במדינות אחרות. לדבריו, מדינות כמו ארצות הברית למשל מחייבות את מי שעוסק בבינוי ופיתוח להקציב כסף רב להצלת משאבי טבע ייחודיים.
הצלת המאגר הגנטי בישראל על ידי שימורם בבנק גנים מיוחד היא פרויקט המוגבל בינתיים לפרק זמן של עשרים שנה. על מנת לשמר את הגנים לתקופה ארוכה יותר (באמצעי שימור מתקדמים יותר) דרושים משאבים כספיים, שעדיין חסרים.
ד”ר מרים וולדמן, האחראית מטעם משרד המדע על פרויקט בנק הגנים, אומרת כי ישראל תהיה מעוניינת להשתלב בעתיד בפרויקט בנק הגנים של אזור הסהר הפורה. מרכז הפרויקט הוא בעיר חלב בסוריה והוא פועל בשיתוף עם איראן וירדן.
{הופיע בעיתון הארץ, 27/6/2000}
אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ עד 2002
