סיקור מקיף

כוח המוח בערב הסעודית לעומת הקיצוצים בחינוך בישראל

האם הקמת אוניברסיטה בעלות של 10 מיליארד דולר תוכל לשקם את המדע בעולם המוסלמי?

מאת צ'רלס ק' צ'ואי

מלך סעודיה עבדאללה, מתוך ויקיפדיה
מלך סעודיה עבדאללה, מתוך ויקיפדיה

על חופי ים סוף, סמוך לכפר דייגים קטן ששמו תוואל, חנך עבדאללה, מלך ערב הסעודית, אוניברסיטה שהוא שואף לעשותה למובילה עולמית במדע ובטכנולוגיה. אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה (KAUST), כפי שהיא קרויה, תזכה לאחת מעשר התמיכות הכספיות הנדיבות בעולם ותאפשר לימודים משותפים לנשים ולגברים. האתגר הגדול ביותר הניצב כעת לפני המוסד הזה, שעשוי לחולל מהפכה, הוא משיכת אנשי סגל וסטודנטים.

בעבר שגשג המדע בעולם המוסלמי, המורשת הערבית הותירה את עקבותיה במערב בשימוש בספרות הערביות ובמילים כמו "אלגברה." משתם תור הזהב של האסלאם עם פלישת המונגולים במאה ה-13, נקטעה התנופה הזאת באיבה. "כמה דוחות [של האו"ם] מכירים בכך שהעולם הערבי והמוסלמי מפגר מאחור בכל מה שנוגע למדע," אומר אחמד אל-כווייתר, הנשיא הזמני של האוניברסיטה. דוחות כאלה מסתמכים, למשל, על כמות הכסף המושקע במחקר ביחס לגודל הכלכלה של המדינה ועל מספר מאמרי המחקר שפורסמו והפטנטים שנרשמו בה.

כדי לעורר מחקר ברמה עולמית בערב הסעודית, תורם המלך עבדאללה באופן אישי 10 מיליארדי דולרים או יותר לקרן שתממן את פעילות האוניברסיטה – סכום שאינו נופל מזה של הקרן התומכת במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), אחת משש הקרנות הגדולות ביותר היום התומכות באוניברסיטה כלשהי בארה"ב. האוניברסיטה, המיועדת לתארים מתקדמים, תהיה חופשייה לגמרי מתלות בממשלת ערב הסעודית ותעניק לסטודנטים ולאנשי הסגל חופש אקדמי דומה למקובל בבאוניברסיטאות אחרות ברחבי העולם – חופש חסר תקדים בממלכה. "האוניברסיטה לא תסבול מהפרעות שעלולות להציק לאוניברסיטאות המנוהלות בידי הממשלה," אומר אל-כווייתר בתוקף.

אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה תיהנה מאוטונומיה חוקית הדומה לזאת שאפשר למצוא במובלעות אחרות בערב הסעודית המיועדות לזרים העובדים בתעשיית הנפט – נשים יורשו לנהוג, לדוגמה, ומשטרת הדת לא תורשה להיכנס לקמפוס. למרות שאל-כווייתר צופה שהחירויות האלה יעוררו התנגדות מסוימת בשאר חלקי הממלכה, הוא סבור כי "אם נצליח להראות שאנו יכולים לתרום לחברה, אני חושב שיהיה אפשר להתגבר על התנגדויות כאלה. אם לא נציג תועלת, סופה של ההתנגדות שתגביל את המחקר."

ייתכן שהאתגר הגדול ביותר שניצב לפתחו של המוסד הטרי הוא משיכת כישרונות מן המדרגה הראשונה לאוניברסיטה מבודדת מבחינה גאוגרפית וחסרת כל מוניטין. האוניברסיטה תציע אפוא, כגורם משיכה, מעבדות עם הציוד הטוב ביותר ומענקים למדענים. "החוקרים לא יאלצו לבלות 50% מזמנם במרדף אחר מימון," אומר אל-כווייתר.

כמו כן, תתאמץ האוניברסיטה לשבור את הבידוד שהחוקרים עלולים להרגיש על ידי קשר עם שאר העולם: מדענים יוכלו לקיים פגישות באוניברסיטאות אחרות, למשל, ויזכו למימון נסיעותיהם לכל כנס ברחבי העולם. בנוסף לכך, תפגין KAUST נוכחות בלתי פוסקת ברחבי העולם על ידי שיתוף פעולה עם מוסדות מובילים, כגון המכון האוקיינוגרפי וודס הול בארה"ב, ומתן מענקי מחקר למדענים באוניברסיטאות אחרות בסכום כולל שמגיע למיליארד דולר לאורך עשר שנים.

כדי למשוך סטודנטים, תציע האוניברסיטה מלגות מלאות לא רק לתלמידי מחקר אלא גם לתלמידי השנים האחרונות של התואר הראשון מעבר לים כדי לממן את סיום התואר במוסד שבו הם לומדים כעת בתמורה להתחייבות להירשם להמשך לימודים ב-KAUST. הרעיון הוא "שסטודנטים יזרמו לאוניברסיטה כבר ביום פתיחתה," קובע אל-כווייתר. המוסד יחלק את המלגות האלה לפחות במשך עשר שנותיו הראשונות.

שלא כרגיל, במקום לארגן מחקר סביב מחלקות המתמחות בתחום יחיד כפי שאפשר למצוא במרבית האוניברסיטאות, KAUST תסתמך על מרכזים בין-תחומיים שיוקדשו לאתגרים מוגדרים, הכוללים מחקר אנרגיה, זמינות מים ופיתוח בר קיימא. "מרכזים כאלו הצליחו מאוד ברחבי העולם במשיכת מדענים שרוצים לעבוד על בעיות גדולות הדורשות צוותים מתחומים רבים ושונים," אומר אל-כווייתר. המטרה הסופית של האוניברסיטה היא אוכלוסיית סטודנטים ש-40% מהם יגיעו מערב הסעודית וממדינות ערביות אחרות באזור המפרץ, 30% מארצות המשתרעות בין מצרים להודו, ו-30% משאר העולם.

"בשל השיעור הגבוה של צעירים באוכלוסיית העולם הערבי והמוסלמי, יש צורך דוחק בתכניות לימודים לתארים מתקדמים, בייחוד באיכות שאוניברסיטת המלך עבדאללה מבטיחה להציע, ובהחלט הגיע הזמן לכך," אומר אחמד ע'נאים, מהנדס מכונות מ-MIT שמייעץ לאוניברסיטה. "מצוי כאן שפע של כישרון מקומי, שאם נרתום אותו, נוכל להטביע חותם עצום הן ברמה המקומית והן ברחבי העולם."

בסופו של דבר, מבקש המלך עבדאללה להפוך את ערב הסעודית מממלכה המבוססת על נפט לחברה המבוססת יותר על ידע, מסביר אל-כווייתר. אם יעלה הדבר בידו, ייתכן שארצות אחרות בעולם הערבי והמוסלמי ילכו בעקבותיה. כפי שניסח זאת פרנק פְּרֵס, הנשיא בדימוס של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים: "יוזמה כזו יכולה לשנות אומה."

צ'רלס ק' צ'ואי כותב לעתים קרובות בסיינטיפיק אמריקן.

44 תגובות

  1. צריך הרבה יותר מעשרה מיליארד דולר כדי להתגבר על הפונדמנטליזם המוסלמי. אם מדינות המערב לא תתמוכנה, עלול החזון להתמוטט, וחבל
    האם במסגרת האוטונומיה יינתן גם לסטודנטים ישראלים להיכנס בשערי KAUST?

  2. כשיאזך הנפט או כשימצא תחליף רציני יחזרו כול הערבים להלך בשיירות גמלים בסהרה וברובע אל חלי בסעודיה

  3. בקצב הזה יום יבוא והם יעקפו אותנו
    ממה שנראה כבר בשנים האחרונות היקף ההוצאות המחקר ופרסום המאמרים של העולם הערבי כבר עובר את היקף הוצאות המחקר והמאמרים בישראל ומה גם שהחינוך בישראל הולך אחורה וכמו שזה נראה החינוך לא עומד לקבל טלטול רציני
    עם בישראל היו משקיעים חצי מהסכום ששם משקיעים האוניברסטאות הישראליות היו עוקפות גם את רוב האוניברסיטאות בארה"ב ואפילו את הגדלות שבהן – אבל פשוט אין מאיפה להביא כסף למחקר וכמה חבל על עוול שעומד להיות בכייה לדורות

  4. לצערנו בישראל, אין סיכוי לדבר כזה. במקום זה משקיעים סכומים אדירים בבטחון – ולא מבינים שההשקעה בחינוך תורמת בטטוח הארוך לבטחון הרבה יותר

  5. מיכאל:
    העלית נקודות חשובות ומעניינות.
    החומר שהפנית אליו ארוך ונוקב ואני מקווה להספיק לעבור עליו בסופ"ש.
    אשמח להעביר את הדיון ביננו לדוא"ל (ולכל מי שירצה להצטרף)
    כתובתי: [email protected]
    או לחילופין לפורום מתאים – אולי לפתוח קבוצת דיון ב: http://hydepark.hevre.co.il/forum.asp?forum_id=16820

  6. Googil:
    הסקר אינו דמגוגי.
    זו סטטיסטיקה מבוססת ואני פוגש בתוצאותיה מדי יום בקרב חוג מכרי שמהווה מדגם בפני עצמו.
    אתה מתעלם מן העובדה המרכזית שעולה מן הסקר – העובדה שלשם הוכחתה הבאתי אותו והיא שככל שההשכלה עולה פוחתת האמונה. במקום זה אתה נתפס בצורה דמגוגית לציר הזמן שבכלל לא רלבנטי לדיון.
    אם אתה מוציא – בצדק – את מקבלי פרס נובל לשלום אז אנא ממך – אל נא תיגרר לדמגוגיה של השארת מקבלי פרס נובל לספרות בפנים. אין לדתיים רוב בקבוצה המתקבלת למרות שיש להם רוב באוכלוסייה.
    יש ויש סתירה מהותית בין דת לבין מדע. הצבעתי עליה ואתה הרשית לעצמך לתקוף את המסקנה מבלי להתמודד עם הטיעון.
    קיומם שי מדענים מאמינים אינו מוכיח שאין סתירה בין הדוקטרינות אלא רק שאנשים (מסויימים) מסוגלים לחיות עם סתירות פנימיות.
    אני חוזר וטוען את הטענה שכלל לא נסית להתמודד אתה והיא שלפחד של הדתיים יש סיבה שאינה יכולה להיעלם על ידי חיבוק ושסיבה זו היא הסתירה המהותית בין הדוקטרינות.
    אני גם חוזר וטוען שכל ההתפתחויות החיוביות נובעות מן הלחץ המופעל על הדתיים וכל השליליות נובעות מכך שאינו מספיק.
    מעניין אותי איך אתה מדמיין לעצמך את המנגנון שיביא אדם שיכול להתבטל וליהנות מכספי לעבוד לפרנסתו אם אני אמשיך להרעיף עליו כספים.
    מעניין אותי איך אתה חושב שהוא יתחיל פתאום להסתכן במוות אמיתי בקרב כשיש לו את האפשרות "להמית" את עצמו מצחוק על החיילים המגנים עליו בשעה שהוא נח לו באוהלה של תורה.
    מעניין אותי מה אתה חושב שיגרום לו להפסיק לכפות עלי את דרכי התנהגותו כאשר, בתגובה לכפייה, אני רק מגיש לו את הלחי השניה (ספרו של אפריים סידון – "סיפור מוזר ומלא תימהון על האי הקטן – אי היגיון".
    אם תצליח "לחנך" אותי יהיה זה הגדול בכשלונותיך.

  7. דוגמאות:
    פרופ' קווה, פרופ' אומן, פרופ' לייבוביץ' ז"ל ועוד רבים רבים (כמדומני שיש רוב לבעלי האמונה בקרב מקבלי פרס נובל הישראלים אם לא לוקחים בחשבון את פרס נובל לשלום)
    עצם העובדה שיש אחד כזה סותרת את טענתך ומוכיחה כי אין סתירה בין אורח חיים דתי לבין השכלה ושמדובר בסטטיסטיקה מסוכנת.
    עובדה היסטורית היא שאף פעם לא הייתה מניעה ליהודים מאמינים ללמוד ולהשכיל (מהרמב"ם ועד האדמו"ר מלובביץ').
    אפילו מייסד הזרם החרדי, החת"ם סופר למד מתמטיקה ואסטרונומיה…

    מפליא אותי שאתה בכלל מחפש קשר נואל שכזה בין אמונה פרטית של אדם לבין יכולתו/רצונו להשכיל וללמוד על העולם שסביבו.

    ברי כי האמונה היא אינדפרנטית ליכולת ההשכלה של האדם.

    הקישור שהבאת בעל תוקף מדעי כמו פוסטר של יעל בר-זוהר בביקיני.
    הוא בא בקונטקסט של המלחמה (המוצדקת) נגד הכפייה הנוצרית שלא ללמד את תורת האבולוציה ודי בכך כדי לשלול את ההיקש לעדה החרדית וליכולת של אנשיה ללמוד ולהשכיל.
    הנוצרים שוללים את ההשכלה בגלל טיפשות ורשעות – החרדים שוללים אותה בגלל פחד!
    ולא הזכרתי את החסרונות (המכוונים?) של ה"סקר" הפסאודו-מדעי הזה כמו: השוואה לכלל האוכלוסיה (אם בכלל האוכלוסיה ישנה מגמה כזו, זה שומט את המסקנה), כמו בהרבה סקרים דמגוגיים אין הבחנה והכרעה בין סיבה למסובב (מי אמר ש superior knowledge, understanding, and experience הם הסיבה לאי-אמונה ולא להיפך), גודל המדגם בכל שנה, הרכב דתי של העונים (לא תשובתו של הינדואיסט לגבי חיים שלאחר המוות כתשובתו של נוצרי) ועוד.

    ושאלת השאלות: מי ערב לי שכושר השיפוט של משכילים עולה על זה של אחרים בכל הנוגע לאמונה?
    אין קשר בין אמונה למדע כמו שאין קשר בין אהבתי לאשתי ולמדע.
    יש אנשים שבחרו לקיים תורה ומצוות ארכאיות ויש אנשים שבחרו לעגוב אחר בלונדיוניות.
    ועדיין – שערי ההשכלה פתוחים בפני כ-ו-ל-ם

    קטונתי (במניין ובבניין) מלחנך אותך מכובדי, אך אני חוזר ומתריע: הגישה של להקניט ולעלוב באנשים דתיים רק תרחיק אותם!
    זה מה שאתה רוצה?
    ליצור מעמד נחשל שלעולם לא יתקדם ויתפתח?
    תכבד את אמונתם הפרטית, תראה להם ש"העולם המדעי" לא שונא אותם ושאין לנו דעות קדומות עליהם, שאין להם ממה לפחד.

    אל תשלוף סקרים דמגוגיים.
    כל זב חוטם יכול לשלוף "סקר" פסאודו-מדעי על מנת המשכל של כהי-עור ואתה יודע שיש כאלה!
    שווה בנפשך מה תהיה תשובתו של צעיר אתיופי בן 14 לסקר הזה!
    זו בדיוק התגובה של צעיר חרדי שישוטט ויגיע לקישור שהבאת! זה ירתיע אותו וירחיק אותו!

  8. ואגב, דווקא כן חסרות דוגמאות של שומרי תורה ומצוות משכילים ואין זה מפליא לאור הסתירה שתיארתי.
    להלן קישור מעניין שאמנם אינו מדבר על היהדות בפרט אבל אין לי ספק שהוא רלבנטי גם עבורה:
    http://www.stephenjaygould.org/ctrl/news/file002.html

  9. Googil:
    המגמות החיוביות עליהן דברת אכן קיימות אבל לדעתי הן ברובן תוצאה של הלחצים המופעלים על הקהילה החרדית ולא תוצאה של קבלתה.
    אחד הגורמים שבוודאי סייעו הייתה זריחתה הקצרה של מפלגת שינוי.
    בצד המגמות החיוביות קיים גם סחף בכיוון ההפוך הנובע מכך ששינוי לא הצליחה לעשות כל מה שהייתה צריכה לעשות:
    1. הדמוגרפיה ממשיכה לעבוד – הן על ידי ריבוי טבעי והן על ידי מוסדות לבערות גבוהה – שניהם ממומנים מכספי משלם המיסים,
    2. חקיקה מבוססת הלכה מוצאת את דרכה למערכת המשפט באמצעות לחצים פוליטיים שהופכים זמינים יותר ויותר עקב המשוב החיובי של ההתרבות.

    החרדים, אם יושארו לנפשם, יפעלו בדיוק על פי הפחדים שלהם אותם היטבת לתאר.
    הסיבה לפחדים היא, עם זאת, עמוקה ממה שמתואר בדבריך: יש סתירה מהותית בין אמונה שהיא בסיס הדת (כל דת) לבין החשיבה הביקורתית שהיא בסיס הרציונאליות והמדע.
    אין זה מקרה שלאורך כל ההיסטוריה (וימינו אנו בכלל זה) נובעת כל ההתנגדות למדע ממקורות ומניעים דתיים.
    לכן, לדעתי, רק לחץ (ורצוי כזה שיש לו ביטוי פוליטי) יעזור (אם בכלל יש משהו שיעזור. האמת היא שאינני אופטימי כלל וכלל).
    בימינו די מניחים לחרדים לפעול על פי חרדותיהם (כר נולד, למשל, חוק נהרי) ולכן הסחף באופן כללי הוא לכיוון התחרדות כדור הארץ.

  10. מיכאל:
    המסגרת בה השתמשת מעניינת: תחילה הבאת מסקנה ואחר כך הבאת תימוכין וטענות בעדה.
    אני אנסה לפעול ההיפך, קרי, להביא טענות ונתונים ורק מהם לגזור מסקנה.

    במונחים היסטוריים ההשכלה היא תופעה חדשה שרוב אוכלוסיית העולם עדיין לא יישרה איתה קו.
    לפני שתי דורות לא היו כמעט בעלי השכלה, לפני דור תעודת בגרות הייתה הישג, והיום תואר ראשון הוא סטנדרט.
    העם היהודי ברובו הגדול הוא משכיל כמו שאר העמים המערביים.
    מסקנת ביניים: יש לבחון את חדירת ההשכלה והצלחתה בסרגל היסטורי, על פני הרבה שנים, לזהות את המגמה (צמיחה או נסיגה) ואת מידת חדירתה לכמה שיותר רבדי אוכלוסייה.

    לדעתי יש שלוש שאלות המצריכות בירור:
    1. האם ישנה תמורה כלשהי של ההשכלה על העדה החרדית?
    2. מה המגמה העתידית של היחס החרדי להשכלה?
    3. מהי הדרך הטובה ביותר להשפיע על מהלכים שיקרבו את העדה החרדית להשכלה?

    והתשובות (שמהן נקל לגזור את המסקנה):
    1. העדה החרדית מ-פ-ח-ד-ת מההשכלה (היסטורית, נושאי הדגל של ההשכלה היו לוחמים אקטיביים בדת) היא לא קדמה להשכלה אלא נוצרה כתגובת נגד לה. החרדים הם מוטציה של היהדות שנוצרה כתגובה פחדנית לתמורות היסטוריות ותרבותיות (פחד-חרדה / פחדנים-חרדים. לא כגנאי אלא כתגובה טבעית ואנושית לשינויים).
    2. בצד מאפיינים שליליים כמו ריבוי טבעי והקצנה דתית של יהדות ספרד ישנם יותר מאפיינים חיוביים (גידול ביציאה לעבודה, שילוב חלקי בצה"ל) והבולט שבהם הוא השכלה נרחבת לבנות ולימוד מקצועות מתקדמים. ניכר גם גיוון של מקצועות למידה בעיקר לגיל הצעיר (חשבון ואנגלית ברמה בסיסית).
    3. לדעתי מלחמת חורמה לא תעזור כאן. יש לשאוף להפגת הפחדים של החרדים. לא חסרים דוגמאות של שומרי תורה ומצוות משכילים (כולל חתני פרס נובל) – אני לא מומחה דתי או סוציולוגי, אבל צריך לבדוק מה הפרמטרים הנדרשים על מנת שהחרדים יפסיקו לפחד וישתלבו יותר בחברה שלנו.
    אולי אם נעליב אותם פחות ונכבד אותם קצת יותר ייטב לכולם.

  11. Googil:
    הטענה שבמערכת החינוך החרדית הבערות נמוכה יותר היא אחד הדברים הרחוקים ביותר מן המציאות שניתן לתאר.
    אנשים יודעים אמנם לקרואט אבל חוץ מזה אין הם יודעים כל דבר בעל ערך.
    אם ללימוד בעל פה של ספרי הארי פוטר אתה קורא השכלה אז אין בסיס לוויכוח אבל אם אתה מסכים אתי שהשכלה צריכה להיות רלבנטית לחיים יצרניים אתה חייב להסכים אתי גם בכך שמערכת החינוך החרדית אינה מקנה כל השכלה

  12. למיכאל:
    הבעיה יותר קשה ממה שאתה מתאר. במערכת החינוך החרדית פועלים אקטיבית (ולא רק פאסיבית) על מנת לחנך לאי כיבוד / ציות למדינה וחוקיה.
    ואף על פי כן במערכת החינוך הזו הבערות (ובעיקר אנאלפבתיות) נמוכה יותר מזו שברוב העולם!
    באשר לשאלתך האחרונה – הכותרת היא סימפטום לחשיבה לאומנית-גזענית (גם אם לא מודעת) שחודרת גם למקומות באמת טובים דוגמת הסיינטיפיק אמריקן בעברית – יש לשרש תופעה זו ולכן אני לא חושב ש "חבל על הזמן".

    לחן:
    אכן שכר המורים נמוך (גילוי נאות – אשתי מורה).
    יחד עם זאת אין טעם לתת עוד כסף עד שהמערכת תתייעל (המשלתי זאת לילד שמחזיק ארטיק בידו ומבקש עוד ארטיק).
    ובאשר לתקציב ההשכלה הגבוהה בארץ – "הטעמים האידאולוגיים" שעשויים לדרבן ממשלה לממן מחקר עלולים להפוך בקלות לחרב פיפיות שתקבע את אופי המחקר. ממשלה שתיתן כסף למחקר מטעמים לאומניים גם תדרוש מחקרים בעלי אופי מסויים (כנראה שהמכון בנס-ציונה יועדף על פני המכון ברחובות ודל"ב) ולכן במקום להיות חלוצים בפיתוח אזרחי, כנראה שנמשיך להוביל/לקרטע בפיתוח צבאי.
    המודל הכלכלי לפיו מתנהלות רוב האוניברסיטאות בארץ הוא ארכאי!
    הקשיים הכלכליים הם בעיקר במקומות בהם הניהול הוא מיושן וכושל (ת"א), במקומות בהם הניהול מתקדם ונשען על מודלים חדשניים (או"פ) ישנה פריחה.
    אחוז ההשתתפות הממשלתית בעוגת התקציב של ההשכלה הגבוהה בירידה מתמדת והוא בדרך להפוך ללא משמעותי.
    אני מאמין שאבולוציית השוק תעשה את שלה, האוניברסיטאות יתנתקו מהפרוטות של ממשלת ישראל, וישתפו פעולה בפרוייקטים בינלאומיים עם אוניברסיטאות בחו"ל שנהנים מתקציבים של גופים בינ"ל.

    מיכאל יתחיל להאמין במשיח רק כשהמשיח כבר יגיע ואני מעדיף לא להיות כאן כשזה יקרה…
    בכל מקרה אני מאחל למיכאל אריכות ימים בצד בריאות איתנה וצלילות הדעת.

  13. Googil:
    דברי על מערכת האילוף החרדית אינם השתלחות – הם תיאור נאמן של המציאות. מדובר המערכת המתבססת על תקציבי החינוך ומסרבת להעביר את תכנית הליבה. מעבר לכך שזה גורם לבערות ולחוסר יכולת של הקרבנות להפוך לאזרחים יצרניים זה גם מדגים להם כיצד מוריהם מורדים בסמכות המדינה ומכשיר אותם להיות דור חדש של טפילים המזלזלים בחוק.
    על ניסוח הכותרת אתה יכול להמשיך להתווכח ואני אמשיך לחשוב שאתה סתם מתווכח עם דבר שאיש לא ניסה לומר. האם אתה רוצה לומר לי שמעולם לא נתקלת בביטויים כמו "החינוך הגבוה" או "החינוך האקדמי"? האם אתה רוצה לטעון ששימוש במילה "חינוך" כאשר מדובר בחינוך הגבוה מתייחס לבית ספר יסודי? ברצינות?! לא חבל על הזמן?

  14. ל-googil:
    את זה שהדג מסריח מהראש אנחנו כבר יודעים.
    התקציב לא מנוצל ו/או לא מנוצל כראוי ממניעים שאינם עיניינים כלל ולא מעודף כסף (כי אם מעודף טיפשות ובירוקרטיה).
    עדיין משכורת של מורה בארץ היא נמוכה בהשוואה לשאר העולם (יחסית לשאר אוכלוסיה כמובן). עדיין עדיף להיות מרצה באוניברסיטה כמעט נידחת בחו"ל מאשר מרצה בארץ (אפילו בהשוואה לסגל בכיר).
    זה שיש עודף תקציב לא אומר דבר מלבד חוסר תכנון וגישה "ישראלית" טיפוסית שאומרת שתמיד צריך לבקש יותר ממה שצריך (בצבא זה תמיד עובד).
    בנוסף, אם הכותרת נשמעת גיזענית או לוחמנית בעינך אז טוב שכך, אנמק: מאחר ואנו עדיין חיים בעימות/קונפליקט מסויים עם העולם הערבי (עובדתית בלבד) אם הכותרת המדוברת תדרבן מקבלי החלטות להגדיל את תקציב החינוך וההשכלה מטעמים אידיאולוגים (או כל טעמים אחרים) כך יטב (אם כי הדבר בלתי סביר). הרי אין לנו כל עניין או תחרות מול קמצ'טקה אלא בשכנינו וגם זה טיפוסי.
    לצערי נראה שאין לנו כיום את היכולת לנתק את תקציב ההשכלה הגבוהה מתקציב ממשלתי ולכן נראה כי האוטופיה שעליה דברת תגיע לפחות כשמיכאל יתחיל לחכות למשיח.

  15. מיכאל:
    הכותרת דיברה על "קיצוצים בחינוך בישראל" ולא על קיצוצים בתקציב להשכלה גבוהה.
    ושים לב להבדל הגדול והמוצדק שחורג מסמנטיקה בלבד – כשמדברים על אקדמיה משתמשים במונח "השכלה" ("תקציב להשכלה גבוהה").
    כשמדברים על יסודי-תיכוני משתמשים במונח "חינוך" ("תקציב החינוך").
    (וגם פרופ' גליל השתמש במינוח תקציה ההשכלה הגבוהה ומעולם לא במילה חינוך…)

    צר לי לראות את ההשתלחות המילולית במערכת החינוך החרדית.
    כאיש אוהב מדע הייתי מצפה שתבחן את העובדות בכלים מדעיים ואם יש לך ביקורת ניתן לעשות אותה בצורה יותר מכובדת (לאו דווקא כזו שתכבד אותם אלא כזו שתכבד אותך).

    ועדיין הבעיה לא הייתה מעולם בעיה של תקציב – כמו שאמרתי, כבר שנים שמשרד החינוך מסיים כל שנה עם סכומים גדולים של תקציב לא מנוצל!

  16. Googil:
    כשמדברים על תקציב החינוך בהקשר של האוניברסיטאות מדברים על החינוך הגבוה – בדיוק זה שעליו דיבר צבי גליל.
    אגב, בחינוך היסודי והתיכוני חל, לכאורה גידול, רק בגלל אינפלציה של המילה חינוך המאפשרת לכנות בשם זה גם את האילוף החרדי.

  17. לא טענתי שהמאמר דן באוניברסיטאות ואם תדייק בדבריי תמצא שעשיתי הבחנה בנושא. ציטוט "עניין האוניברסיטאות שונה בתכלית מסוגיית החינוך היסודית והתיכונית"…
    את הקישור בין תקציב החינוך לבין האוניברסיטאות כפתה הכותרת לכתבה.

    ומכיוון שהתייחסותי הייתה לרישא של הכותרת, קרי, לתקציב החינוך, וביקשת מקור לדברי – אל לך להלין על מה שקיבלת 🙂

    אם המאמר שקראת תואם את דעתך, אני יכול רק לשמוח על כך.

    לסיכום – כל כוונתי הייתה להצביע על כותרת אומללה שחוטאת בדמגוגיה ויוצרת קישור בין תקציב החינוך בישראל לבין הקמת אוניברסיטה בחו"ל – קישור שנודף ממנו ריח פוליטי שלא לומר גזעני (על הקמת אוניברסיטה עתירת תקציב בקמצ'טקה לא היינו זוכים לכותרת כזו ודל"ב).

  18. Googil:
    טוב.
    עכשיו קראתי את המאמר וראיתי שכלל אינו דן באוניברסיטאות ותכניו דווקא תואמים את דעתי במידה רבה.
    לכן אני חייב לומר שעדיין לא ברור לי על מה מבוססים דבריך (אלא אם כלל לא התכוונת להתייחס למאמר)

  19. אוי מיכאל מיכאל

    עניין האוניברסיטאות שונה בתכלית מסוגיית החינוך היסודית והתיכונית שהוא הקריטי בעיניי – אבל זה נושא לדיון אחר.
    ברמה האידיאולוגית אני בעד עצמאות תקציבית מלאה של מחקרי האוניברסיטה ללא תלות במדינה – אבל גם זה נושא לדיון אחר.
    אגב הייתי שמח לנהל דיון בנושאים אלו ולפתח אותם אבל טוקבקים הם לא הפלטפורמה הכי נוחה…

    אבל פטור בלא כלום אי אפשר ולכן אומר שבשדה המחקר הבינלאומי אין זכות קיום לאוניברסיטה או מכון מחקר שמתקיים על תקציבים ממשלתיים של מדינות בסדר גודל כמו ישראל.
    הפיתרון הוא מתקציבים בינלאומיים כמו מהאיחוד האירופי (ומצבם של האוניברסיטאות בישראל כלל לא רע בעוגת התקציבים הזו)
    ברור שדיקנים (כמו פרופ' חרמונה הנכבדת) תמיד יירצו יותר כסף (גם מהממשלה, גם מהסטודנטים, גם מתורמים וגם מכל גורם אחר) זה אחד מתפקידיהם.
    לממשלה ולקובעי המדיניות הכלכלית יש תפקיד אחר וטוב שכך.

    בכלל, גם מקריאת הכתבה הזו וגם מהקישורים שהעלת עולה בי תחושה לא נוחה שקשה לי להסביר אותה במילים.
    האידיאל מבחינתי הוא שאונבירסיטאות ומכוני מחקר לא יהיו מתויגים על פי מפתח לאומי אלא יהיו נחלת כלל האנושות וכל בני האדם יהיו שותפים במחקר ובעלויות המחקר.
    זה לא חזון לאחרית הימים – זה הבסיס לחזון!
    כבר קיים שיתוף במידע (אינטרנט).
    השלב הבא צריך להיות שיתוף במדע (בינאום מוסדות הלימוד).
    אני מאמין שזה יהיה הקטר שיצעיד את האנושות לעתיד טוב יותר.

  20. Googil
    אני מודה שעדיין לא קראתי את הקישור אבל יש קשר הדוק בין כמות לאיכות של המשאבים.
    למשל השחיקה המתמדת בשכר המורים הביאה לכך שכיום יש במערכת מורים שזה השכר שמגיע להם.
    העלאת השכר לא יכולה לפתור את הבעיה באופן מיידי, כמובן, אבל לאורך זמן היא תשפיע. כמובן שאם תמצאנה דרכים להחלפה מהירה יותר של המורים זה יהיה טוב יותר אבל בלי כסף לא יעזור כלום.
    חוץ מזה, אם מה שנקרא "תקציבים לחינוך" כולל גם את התקציבים לחינוך התורני אז הכל ברור.

  21. לא מדובר בתזה, והעבודה טרם הוגשה.
    כמו כן לא הייתי ממליץ על העבודה הספציפית הזו כיוון שהיא מתמקדת בעיקר באספקט הצר של איכות הת"לות (תכניות לימודים) לתלמידי כיתות א'-ב'
    אם אכן אתה מעוניין בעבודת מחקר אקדמית בנושא הייתי ממליץ להתחיל עם עבודתו של ד"ר דן בן-דוד מאוניברסיטת ת"א.
    http://www.tau.ac.il/~danib/israel/ELA-Dovrat.pdf

    כמו כן, תוכל להתרשם מהנתנים באתר הלמ"ס, משרד האוצר ומשרד החינוך לגבי תקציבי החינוך, התפלגותם והשימוש בהם.

    לסיכום, הבעיה היא לא כמות המשאבים (כסף, כיתות) הבעיה היא איכות המשאבים (ההון האנושי, איכות הת"לות, ורמת הניהול והבקרה).

  22. למה להרחיק עד סעודיה
    מדעני עזה פיתחו צינורות מעופפים שהורגים פוצעים והורסים בדרום הארץ
    כבר 7 שנים!!!
    ולמערכת הטכנולוגית צבאית פוליטית אין מענה בושה וחרפה

  23. למיכאל
    בין אם שאלתך היא צינית ובין אם לאו – התשובה היא כן.
    בדקתי את התקציב ואופן ניצולו כחלק ממחקר לתואר שני.
    אגב, כולם (משרד האוצר, משרד החינוך, המורים, ומכוני מחקר בינלאומיים) תמימי דעים בכך שתקציב החינוך בארץ הוא בין הגבוהים בעולם אם לא הגבוה שבהם ואף על פי כן אופן ניצולו או אם תרצה התוצר המופק ממנו – נמוך!

    נ.ב. לא הזכרתי את העובדה שלמשרד החינוך יש באופן מסורתי סכום לא מבוטל של תקציב לא מנוצל… כמו שאשתי אומרת "תגמור את הארטיק, תקבל עוד"
    במקרה שלנו לא רק שמערכת החינוך לא גומרת את הארטיק, היא נותנת לו לטפטף על הריצפה.

  24. Googil:
    אתה בטח בדקת את אופן ניצול התקציב על ידי המוסדות לפני שכתבת מה שכתבת, נכון?

  25. לגבי הכותרת-
    למה להטעות?
    אין קיצוצים בתקציב החינוך. התקציב של משרד החינוך הוא לא צומצם אלא הורחב!
    האם זה מספיק? זו כבר שאלה אחרת.
    לדעתי אין הצדקה להרחיב עוד את התקציב לפני שמוסדות החינוך יראו התייעלות שמצדיקה את המשך הזרמת הכספים.

    ולגבי האוניברסיטה החדשה של הסעודים – בהצלחה ואינשאללה שיירבו כמוה.
    גאולת האדם עוברת גם דרך השכלתו וככל שיירבו משכילים כך ייטב לכולם.
    הייתי מצפה לכותרת יותר מפרגנת לסעודים מבלי ההשוואה המטעה והמיותרת לישראל.

  26. ואצלינו שרת ה"חינוך" עסוקה בהמשך עבודתם של קודמיה – הרס שיטתי של החינוך החל מבתי הספר וכלה בהשכלה הגבוהה הרי יותר קל לשלוט בעדר של מטומטמים חסרי השכלה, תרבות וידע.

  27. שאלה טכנית
    אי אפשר למחוק הודעות כך שלא יופיעו פה?
    כדוגמת זו שמעלי (תגובה מספר 8)
    הודעה כזו לא תורמת שום דבר לשום דבר
    והיא מזכירה את מה שרושמים תוקבקיסטים מתלהמים באתרי החדשות.
    (ושמה יש סינון, תחשבו מה לא מפרסמים…)

  28. אני אישית לא מטעמים אישיים, אידואולוגיים וכו' וכו'. אבל בדיוק מאותם טעמים אך בצורה הניגודית שלהם וכמובן גם מטעמים אחרים – אני מכיר הרבה אנשי אקדמיה ישראלים וסטודנטים שהיו הולכים ללמד וללמוד שם. גם אם לא מדובר באלפי אלפים… עדיין יש כמה שהיו מוכנים לבלות שם כמה שנים.
    מעבר לזה, אני בטוח שישנם יהודים תושבי חו"ל (לא ישראלים) שהיו
    מוכנים לעבור ללמוד וללמד שם.
    אבל כמו שכתבתי בהתחלה, אני אישית – לא.

  29. אם הם באמת רוצים להפוך את האונ' למובילה עולמית כדאי שיאפשרו ויעודדו כניסה של מרצים וסטודנטים יהודים בכלל וישראלים בפרט..

  30. אלירון:
    מעניין כמה ההשקעות בחינוך תוצאנה ממך – יא גזען.

  31. גם 100 מיליארד דולר לא יצליחו להוציא מהמוחות הערביים /מוסלמים אפילו לא אדוארד טלר אחד, פרוייד, אופנהיימר,או איזה איינשטיין , הם פשוט הולכים לגייס מדענים שיבזבזו להם כסף

  32. יש להעלות את הנושא הזה לדיון ציבורי.
    ליזום כתבות בתקשורת.
    שיתחילו להזיז משהו בחורבות שלנו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן