סיקור מקיף

מחקר: סלמונלה הופכת אלימה יותר בחלל

חוקרים שלחו חיידקי סלמונלה למסע במעבורת החלל אטלנטיס. כשחזרו התגלה כי הם חזקים יותר וקטלניים הרבה יותר כלפי עכברי מעבדה * 167 גנים השתנו מיציאת החיידקים לחלל ועד לשובם

מדענים ביקשו לראות כיצד ישפיע מסע בחלל על חיידקים – וקיבלו תוצאות מפתיעות. לפי דיווח של סוכנות הידיעות AP, הם הכניסו תרבית חיידקי סלמונלה, המוכרים כקטלניים, למסע במעבורת חלל בספטמבר 2006 של מעבורת החלל אטנלטיס (STS-115). התוצאה – עכברים שאכלו חיידקים ששהו בחלל פיתחו את המחלה בעוצמה רבה יותר, ומתו מהר יותר מאשר עכברים שהואכלו בחיידקים שנשארו על כדור הארץ.
“לכל מקום אליו הולכים בני אדם, גם החיידקים הולכים איתם. אי אפשר לחטא בני אדם”. מזהירה פרופ' שריל ניקרסון מהמרכז למחלות מידבקות וחיסונים באוניברסיטת מדינת אריזונה.
לדברי ניקרסון, מחקר והבנה מעמיקה יותר של השינויים בחיידקים טומן בחובו את הפוטנציאל להוביל לצעדים חדשים שניתן לנקוט מול גורמי המחלות. ניקרסון דיווחה על תוצאות המחקר בגליון יום ג' של כתב העת PNAS (רשומות האקדמיה הלאומית למדעים).
החוקרים לקחו חיידקים מאותו זן, וגידלו אותם, לאחר מכן הם הכניסו למבחנה מחצית מהחיידקים והטיסו אותם במעבורת והמחצית השניה נשארה לבקרה בכדור הארץ. לאחר שובה של המעבורת, הוכנסו לפיהם של העכברים מנות בריכוזים שונים של חיידקים והם נבדקו שוב לאחר 25 ימים.

40% מהעכברים שקיבלו חיידקי סלמונלה ונשארו בכדור הארץ היו עדיין בחיים, בהשוואה ל-10% בלבד מאלו שהודבקו בסלמונלה חללית. באשר לכמויות, כדי לקטול עכבר די היה בשליש ממספר החיידקים החלליים לעומת מספר החיידקים שנשארו על כדור הארץ. החוקרים גילו כי 167 גנים השתנו בחיידקי הסלמונלה שטסו לחלל.
לניקרסון אין תשובה לשאלה מדוע התרחש השינוי ומדוע הפכו החיידקים לקטלניים יותר. יתכן שיש לכך קשר עקיף לחוסר כוח המשיכה, היא אומרת. החיידקים שרגילים להמצא בנוזל חשופים לכמות נוזלים קטנה יותר בחלל, עקב חוסר כוח המשיכה.

11 תגובות

  1. אם אתם שואלים אותי, לפני ששמחים מדי עם התוצאות של וירולנטיות גבוהה כזו צריך באמת לבדוק את זה עם זן חיידקים שאינו אלים באופן רגיל. אפשר היה לקחת חיידק אחר כמו אי.קולי שהוא קרוב משפחה רחוק של הסלמונלה ולבדוק אם הוא נעשה אלים יותר.

  2. ראשון!
    אם כן, מר ביליזובסקי יקר – אני האדם האחד והראשון בסטטיסטיקה שלך שלא מאמין באבולוציה. אני, אגב, אתאיסט גמור – במידה ואתה תוהה. האמונה באבולוציה כמוה כאמונה באלוהים ושנייהם נראים לי חסרי בסיס מדעי מספיק בשביל לתת להם קרדיט של "אני מאמין".

    חג שמח
    🙂

  3. לא מאמינה שיש עדיין מדענים מודרניים המאמינים באבולוציה מה קרה לכם שיתקתם את הפעילות המוחית שלכם או הפסקתם את הפעילות הסניפטית שם?????????

  4. תגובה ממצה מצידו של עמי בכר.
    יש לשים לב לשני דברים:-
    השינוי בחלבון HFQ ,יתכן והוא הגורם לשינוי.
    בנוסף, יש לבדוק את הערותו של עמי בכר, ששינויי התאוצה בעקר בהמראה וגם בנחיתה, הם אלה שגורמים לשנוי ולא השהיה בחלל. את הבדיקה האחרונה אפשר לעשות במכשיר צנטרפוגה.
    יש לבדוק בהקדם את השאלה אם טיסה לחלל תהיה קטלנית לטייסי החלל בגלל המוטציות בחידקים שהם נושאים בגופם. בנוסף יהיה צורך לשוב ולהכניס להסגר את טייסי החלל החוזרים לארץ כמו שהיה נהוג בטיסות החלל הראשונות.
    אין ספק שהניסוי עם חיידקי הסלמונלה הוא לא מושלם ויש לעשותו עם מבחר חיידקים ווירוסים אחרים.
    חג שמח
    סבדרמיש יהודה

  5. Space Germs Could Yield Earthly Cures
    By Phil Berardelli
    ScienceNOW Daily News
    24 September 2007

    Bacteria that have been launched into space become deadlier than their earthbound counterparts, according to a new study. The finding may provide fresh insights on how to combat bugs right here on terra firma.
    Space agencies around the world are beginning to plan missions to the moon and eventually to Mars and beyond. During those missions, astronauts will be exposed not only to external dangers such as solar radiation and micrometeorites but also to internal hazards such as bacterial infection. For that reason, researchers want to learn more about how bacteria behave in space flight. For example, does weightlessness affect microscopic organisms in the same way it does humans and other living creatures?

    To find out, researchers sent samples of Salmonella typhimurium, a common infectious bacterium used in lab studies, aboard the space shuttle Atlantis for 12 days in September 2006. They performed detailed genetic and protein-expression analyses on the Salmonella samples after the specimens returned to Earth. Reporting online this week in Proceedings of the National Academy of Sciences, the team found that after a 2-week stint in space the microbes were three times more able to kill infected mice than were control samples that remained on the ground. The flight also changed the expression of 167 of the bacterium’s genes, including one for a protein called Hfq, which could be the key molecule responsible for the increased virulence.

    Microbiologist and lead investigator Cheryl Nickerson of Arizona State University in Tempe says the Salmonella’s increased virulence is easily treated by antibiotics, but what’s important about the study is that it revealed the cause of the change: The low gravity led to a condition called low fluid shear, in which the bacterium’s liquid environment reaches a gentle but not absolutely still state, similar to what the bug encounters inside the body during infection. When the scientists duplicated low fluid shear in lab experiments on the ground, the Salmonella samples acted in many of the same ways they did aboard Atlantis. This insight should give researchers new ways to design therapies that could disrupt the Hfq protein and perhaps stop infectious agents like Salmonella dead in their tracks, says Nickerson. “We’ve [now] got a tremendous amount of data” on how low fluid shear affects bacterial responses, she says.

    Space bioscientist Lynn Harper of NASA’s Ames Research Center in Moffett Field, California, agrees that the findings hold promise. The study provides solid evidence for medically important phenomena that were only hinted at in prior research, she says: “There is increasing evidence that space can provide important new tools for learning to fight certain diseases.”

  6. מעניין. אבולוציה מואצת בתנאי חלל? הייתי מדמיין שיש בזה הגיון פנימי מסויים שהרי תנאי חוסר כבידה הם תנאים לא נורמליים לחיים שהתפתחו על כדור הארץ ועשויים להוות עקה (סטרס) עבור אורגניזם ארצי. בעקבות העקה הסלקציה מתחילה לפעול בקצב גבוה יותר לטובת מוטנטים מסויימים אשר נוצרים כל הזמן באופן טבעי.

    מה שהכתבה לא אומרת בפרוש הוא האם השינוי הזה ב-167 הגנים הוא שינוי מתרבית האם (שהוקפאה עם פיצול האוכלוסיות) או שינוי מהתרבית החללית לתרבית שנשארה על כדור הארץ? יתכן כי גם התרבית על כדור הארץ עברה מודיפיקציות כאלו או אחרות בהשוואה לתרבית האם, חודשים מספר מאז שליחת הסלמונלות לחלל, חזרתן ואנליזה של השינויים.

    זאת ועוד, על פניו לא נראה כי שהות בחלל מהווה דחף מיוחד ליצירת חיידקים אלימים – למעט ברמה האמפירית (עם עובדות לא מתווכחים). אני מניח שאחת השאלות המרכזיות היא בבנית הניסוי: עד כמה באמת כל שאר הפרמטרים זהים בין התרבית שנשארה לתרבית שיצאה לחלל? האם השהות בחלל גרמה לשינויים? אולי הייתה זו ההמראה שקטלה כמות גדולה של חיידקים עקב שינוי תאוצה (אפקט צנטרפוגה)? אם דברים מסוג זה הם שגרמו למוטנטים להיות אלימים יותר, הרי שהסלקציה כאן היא שרירותית. מעניין אם על כדור הארץ יחזרו המוטנטים להיות אלימים פחות לאחר זמן.

    מחקר מעניין מאוד שמעלה שאלות רבות.
    עמי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.