המדענים, מחברת סטם-ג'ן מקליפורניה החדירו DNA של שני מבוגרים לביציות של תורמות, ולפחות אחד העוברים שנוצר היה שיבוט מושלם של אחד הגברים. החוקרים: צעד ראשון לקראת הפקת תאי גזע מותאמים אישית לחולה
מדענים בחברת סטם-ג'ן (Stemagen) חברת ביוטכנולוגיה קטנה מסן דייגו טוענים כי השתמשו בשיבוט כדי ליצור עוברי אדם מתאי גזע מעורם של שני גברים.
העבודה מסמלת צעד נוסף לקראת ההבטחה של יצירת עוברים שיהיו עותקים זהים של חולה ואשר ניתן יהיה להשתמש בהם לצרכי ריפוי. אף כי העוברים גדלו רק מספיק כדי לייצר תאי גזע עובריים בשלב מוקדם מאוד, העבודה יכולה תיאורטית להיראות כצעד לקראת יצירת תינוקות המהווים העתק גנטי של אנשים אחרים.
בהודעה שפרסמה החברה ביום חמישי אמרו המדענים שביצעו את הניסוי כי השתמשו בתאי גזע בוגרים כדי לייצר עוברים משובטים שהתפתחו עד לשלב הבלציסטה, שבו ניתן להפיק תאי גזע. ואולם החוקרים לא הפיקו את אותם תאי גזע.
קבוצת החוקרים ייצרו חמישה עוברים בעזרת 25 ביציות שנתרמו. טביעות ה-DNA הראו כי לפחות אחד מהעוברים הללו היה שיבוט של אחד האנשים שמעורם נלקחה הדוגמה. “אנו הראשונים בעולם שלקחנו תאים מבני אדם בוגרים ותיעדנו כיצד הצלחנו לשבט עוברים מהם” אמר החוקר הראשי, ד”ר סמואל ווד, בראיון לבי.בי.סי.
“מדובר בשלב חשוב לקראת המטרה הסופית של הפקת תאי גזע ספציפיים לחולים ספציפיים בשיטה של העברת גלעין ה-DNA (מילה אחרת לשיבוט)” אמר ד”ר ג'ורג' דליי, חוקר תאי גזע בהארווארד ובבית החולים לילדים בבוסטון לניו יורק טיימס
כזכור לפני כשנתיים טען מדען דרום קוריאני, הוואנג וו סוק, כי הצליח לשבט עוברי אדם ויצר מהם תאי גזע אך מאוחר יותר התברר כי זייף את תוצאות הניסוי והוא נאלץ להתפטר.
הידיעה על התפטרותו של הוואנג וו סוק
האבא של הכבשה דולי חוזר בו מתמיכתו בשיבוט טוען כי יש שיטה טובה יותר להפקת תאי גזע
חוקרים הפכו תאי עור לשקולים לתאי גזע
22 תגובות
שלום נדב,
אתה מעלה תהיה מעניינת, שכבר נדונה בעבר – וקרוב לוודאי שעוד תעלה גם בעתיד.
האמת היא שמדע הרפואה מאז ומתמיד העלה על דגל להציל חיי אנשים, מבלי קשר לגנים שיעבירו הלאה לילדיהם. יום עצוב יהיה זה כאשר הרופא יחליט שלא לטפל בחולה מכיוון שהוא עונד משקפיים, ולא כדאי שיעביר לצאצאיו את קוצר ראייתו.
מכל מקום, הייתי רוצה לעודד את השקפתך על העתיד האפשרי. ראשית כל, בעזרת טכנולוגיית האיברים החלופיים אשר תגיע ממחקר בתאי גזע ובשיבוטים, אנשים יוכלו לחיות חיים ארוכים יותר ובריאים יותר ללא קשר לגנים שירשו.
שנית, אנו כבר יודעים כמה מסוכן לנסות לחזות את העתיד. כאשר מלתוס ניסה לחזות את העתיד ב- 1800, הוא ניבא שתוך מאה שנה לא יוותר מזון לאוכלוסיית העולם. אלא שככל שהמדע התפתח נוצרו דשנים יעילים יותר וזנים איתנים יותר של צמחי מאכל. כיום יש מספיק אוכל להאכיל את כל אוכלוסיית העולם ועוד קצת.
באופן דומה, כאשר ועדה בלונדון ניסתה לחזות את העתיד, היא קבעה כי לונדון תוצף בגללי סוסים בעתיד. היא לא הצליחה לחזות את ההתפתחויות הטכנולוגיות שהביאו להתפשטות המכונית.
כך שגם אם אתה חושש מהתפוצצות אוכלוסין, אני יכול להרגיע אותך ש…
1. היא לא תגיע מתוך טכנולוגיית השיבוטים, שמיועדת לטיפול במספר זעום של אנשים בעלי בעיות בריאותיות קשות.
2. פיצוץ אוכלוסין כזה צפוי כבר מזה 200 שנה, וטרם הגיע. ההתפתחויות הטכנולוגיות עשויות להמשיך להרחיק אותו, ולא נותר לנו אלא לקוות שבבוא היום הן גם יפתחו בפנינו מקומות ישוב בחלל ובכוכבים.
משה כץ,
תודה על תגובתך. אתה מניח כי עוברים הם יצורים חיים. אני יכול להסכים לכך, אך רק משלב מסויים בהתפתחותם. בשלב הבלסטוציט – שהוא השלב ממנו נוטלים את תאי הגזע המשובטים – העובר במפורש אינו יצור אנושי לטעמי.
האם הוא עשוי להתפתח יצור אנושי?
מצד אחד, כן.
מצד שני, למה זה משנה?
איננו מסתכלים על העתיד ועל האפשרויות. גם כל אחד ממליוני תאי הזרע שאני שופך ריקם היה עשוי להתפתח ליצור אנושי – אילו רק השכלתי להשקיע את זרעי במקום הנכון.
האם אני רוצח משום שאני שופך את זרעי לשווא?
לפי עמדת הכנסיה, בהחלט כן.
לפי העמדה האובייקטיבית וההגיונית, לטעמי, במפורש לא.
נדב:
אני מקווה שברור לך שלו היינו מקבלים את הגישה הנרמזת בשאלתך היינו צריכים לבטל את הרפואה.
יש כל מיני שיטות לטיפול בבעיות רפואיות והשיטה הגנטית היא רק אחת מהן. כולן מאפשרות שרידה והתרבות לאנשים שאולי היו מתים בלעדיהן.
מבלי להתכוון שלשום דבר מעליב, אני רוצה לציין שגישתך היא בסך הכל גירסה של אאוגניקה – הגישה בה נקטו גם הנאצים – שעל פיה יש לדאוג לשיפור גנטי של המין האנושי (הנאצים היו כמובן גרועים בהרבה כי מבחינתם גם השתייכות לעם היהודי הייתה פגם גנטי וגם פעילות אקטיבית להמתת ה”נחותים” נתפסה כרצויה אבל מאז נוטים אנשים להירתע מכל מה שקשור באאוגניקה).
אינני חורץ משפט. יכול להיות שדאגה לשיפור הגנים האנושיים היא מוצדקת אבל התשובה לזה צריכה להינתן בקונטקסט יותר רחב כי בתור בני אדם אין לנו שום חובה לאמץ את הקריטריונים של הברירה הטבעית ויכול להיות שעדיף שנפעיל ברירה אחרת – הרי בהינתן האפשרות להשתכפל בדרכים המבוססות על טכנולוגיה, הפגם שבאי יכולת טבעית להשתכפלות אינו כה משמעותי. טיפשות, לעומת זאת (ושוב, אני מדגיש, אינני מרמז על שום כלום ושאף אחד לא יעז לפרש את דברי כרמז לגביו או לגבי מישהו אחר!), עלולה להיות פגם משמעותי יותר. אולי צריך להעדיף קריטריון של חכמה על קריטריון של יכולת להתרבות טבעית? תאר לך שהיינו מצליחים להשאיר את רמנוג’אן בחיים!
ושוב אני אומר – אין לי דעה בנושא אאוגניקה – אני רוצה רק שתדע שעל זה דיברת.
לרועי צזנה
שים לב שבכל הדוגמאות שהבאת מדובר על פתרון לבעיות שהתרופה או טכנולוגיה משמרת, מייצרת או משפרת חיים ללא שינוי במצב של חיים אחרים.
בשיבוט אנו למעשה מבטלים את האפשרות של חיים שנוצרו (העובר) להתפתח מה שמביא אותנו לשאלה פילוסופית מאיזה שלב העובר קרוי חיים ואו אם הפסקת התפתחות שתביא לחיים היא מוסרית גם אם כרגע זה עדיין לא חיים.
רועי,
האם אפשר לגשת לעניין מכיוון שונה?
לצורך ההקדמה אומר שאיני מאמין בישות הנקראת אלוהים (לפחות כמו שהדתות המרכזיות מציגות אותה)ואני מאמין בתהליך האבולוציה.
הזכרת את ייצור לראשונה של משקפיים, חיסון אבעבועות ועתה שימוש בתאים עובריים לביצוע תיקונים רפואיים.
ניתן לתת עוד מאות דוגמאות להתערבות האדם לא במעשה הבריאה אלא בתהליך אבולוציוני של ברירה טבעית הנמשך מאות מיליוני שנים (לפי הערכת המדענים).
ההיבט הגלוי לכולם כרגע הוא אינפלציה חסרת תקדים (ככל הנראה דומה לאקספוננציאלית) בגידול אוכלוסיית האדם (פה אנחנו נכנסים לסוגיות סביבתיות שקצרה היריעה מלפרטם).
הבעיה היא זו:
ככל שמתערבים בתהליך הברירה הטבעית גורמים לכך שיהיו הרבה יותר בני אדם (בעייתי לכשעצמו) וגורמים לכך שאנשים שתהליך הברירה היה מנפה אותם חיים ומעמידים צאצאים דוגמא קיצונית וקיימת היא שגם אנשים לא פוריים מעמידים צאצאים, ובסופו של דבר ייתכן שחלק גדול מהאוכלוסיה יעמיד צאצאים עקרים שיישענו על טכנולוגיה כדי לקיים חיים נורמליים ואפילו להתרבות.
אני מקווה שאתה מבין שיש כאן בעייתיות גדולה והשלכות מהותיות לגבי העתיד.
אשמח לתגובה
נדב
יעל,
הרשי לי לצטט אותך, בתשובה לשאלתי לגבי הבעיה האתית בשיבוט למטרות רפואיות :
“הסעיף הראשון בחוק זכויות האדם- הזכות לחיים ובטחון: אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם”.
את טוענת עכשיו שאת לא מתיימרת לקבוע מי צודק ומי לא, אבל בשורות למעלה את למעשה משווה עוברים לבני-אדם, ואומרת שאסור לפגוע בעוברים אנושיים.
והמשפט הבא…
“אין לאף-אדם, מלבד ההוא שם למעלה, זכות ליצור אדם ולהרגו.”
ולאחר שאת אומרת משפט כזה, את עוד מאשימה אותי ש -=אני=- מערב דת ואידיאולוגיה בדיון?
ואת ממשיכה ומכניסה מילים לפי ב- “האם הטכנולוגיה והקדמה קודמים לכל, אפילו לחיי אדם? נדמה לי, רועי, שהטכנולוגיה נועדה לרווחת האדם ולא להיפך שהאדם נועד לרווחת הטכנולוגיה.”
ולי לא נותר אלא לתהות – מתי טענתי אחרת?
אנסה לפשט את הדיון ולסכם את העמדה שלי בשתי הצהרות :
1. עוברים בשלב הבלסטוציט אינם בני-אדם ולכן חוקי מוסר שתקפים לבני-אדם (לא להרוג, לא לשרוף וכו’) אינם תקפים עליהם.
2. זעזוע מטכנולוגיות חדשות הוא דבר שבא ועובר בכל תקופה בהסטוריה, כפי שהראיתי במספר דוגמאות שונות. אל לנו להתנגד מיידית לטכנולוגיה רק משום שהיא חדשה, מפני שיתכן שבעוד כמה עשרות שנים אנשים יתייחסו לטכנולוגיה כמובנת מאליה וכחלק אינטגרלי מן החברה.
שילוב של שתי ההצהרות האלו מביא למסקנה הפשוטה שטכנולוגיית השיבוטים אינה לא-מוסרית, ולפיכך אין סיבה להתנגד לה גם אם היא נראית לנו מזעזעת לפי רוח התקופה בה אנו חיים (וכפי שהמשקפיים נראו בוודאי לבני התקופה בה הן הומצאו).
אשמח לשמוע את עמדתך בנושא.
רועי.
פטר:
גם אני, כפי שאת יכולה להסיק מצמחוניותי, מתנגד, למשל (עד גבול הסבירות), להפלות, כי אני חושב שחיי העובר הם בעלי ערך אבל גבול הסבירות נראה לי חשוב.
אני חושב שגבול הסבירות עובר בין המקום שבו יש פוטנציאל לחיים תבוניים לבין המקום שבו הם כבר מתקיימים.
אינני דורש הרבה תבונה בשביל להגדיר חיים כ"תבוניים" כל חיה על כדור הארץ נמצאת מבחינתי בתחום זה ואני מרשה לעצמי לאכול צמחים כי הם לא נמצאים בו.
כיום אנו כבר יודעים שלכל תא בגוף יש פוטנציאל להפוך ליצור חי ובוודאי שלא נרגיש רגשי אשמה על כך שאיננו מאפשרים לו לממש פוטנציאל זה.
גם לעובר בן כמה תאים שעדיין לא התמיינו לרקמות משמעותיות ובמיוחד לא התפתחה בו מערכת עצבים הוא עדיין בגדר פוטנציאל ולא בגדר חיים תבוניים. אם מקבלים את זה שכל תחושותינו הן תוצר של המוח אז לעובר זה אין עדיין כל תחושה.
אני חושב שהמאמץ להציל או לשפר חיים תבוניים על חשבון רקמת תאים שכל מה שיש לה הוא פוטנציאל ושהיא חסרת כל יכולת לסבול הוא בהחלט מאמץ ראוי.
תיקון
מתלהם*
רועי צזנה,
טענתי הראשונה היתה שבני אדם מזדעזעים (או לפחות אמורים להזדעזע) לשמע "חדשות" כמו: "מדענים יוצרים עוברים במעבדה כדי שיהיה לנו חלקי חילוף".
לא טענתי מה אמור להיעשות ולא התיימרתי להחליט מי צודק, אבל כן הצבעתי על העובדה שישנם מחסומים מוסריים בניסויים על בני אדם בכלל, וביצירת עוברים סתם לשם "מחקר" או לשם "חלקי חילוף", בפרט.
המחסומים המוסריים הללו אינם נוגעים לדת, אמונה ואידיאולוגיה. אתה מערב מין שאינו במינו וסתם מתלם.
בנוגע לשורת ה"צידוקים ההיסטוריים" שהעלית, לא ממש הבנתי מה אתה מנסה לטעון ואיך זה קשור לעובדה שגידול עוברים במעבדה לשם מחקר זה פשוט דבר מזעזע.
האם הטכנולוגיה והקדמה קודמים לכל, אפילו לחיי אדם? נדמה לי, רועי, שהטכנולוגיה נועדה לרווחת האדם ולא להיפך שהאדם נועד לרווחת הטכנולוגיה.
לרעיונות – כפי שכולנו יודעים – חיים משלהם.
אין אלה חיים במובן הביולוגי של המילה אבל מבחינת שיכפול ואבולוציה הם מאד דומים – אפילו נטבע מונח מיוחד – ממים – כדי לתאר את הדמיון בין רעיונות לגנים.
יתר על כן – כפי שרבים מהדיונים כאן מעידים וכפי שמעידה גם התנהגות הנזירים, המחבלים המתאבדים ולמעשה כל האנשים המיישמים בחייהם עיקרון כלשהו – אנשים מזדהים עם רעיונותיהם, לא פעם, הרבה יותר מאשר עם הגנים שלהם.
לדעתי הטענה "האדם הוא אוסף הרעיונות והדעות שלו" נכונה לא פחות ואולי אף יותר מן הטענה "האדם הוא גופו". טענה זו היא גם הבסיס לאמונות הרווחות בדבר הנשמה – אנשים מאמינים שאם נשמתם שהיא למעשה זיכרונם, רעיונותיהם, דעותיהם ושאר מאפייניהם המנטאליים ישרדו – ניתן יהיה לומר שהם עצמם שרדו.
בטענה "זכות זו או אחרת שמורה לאלוהים" אנחנו מתנים את זכותו של הרעיון האחר לחיות בהסכמתו של הרעיון (השגוי) של אלוהים.
הגיע הזמן שבמקום שנאמר "רק אלוהים הוא זה שיקבע מי יחיה ומי ימות" נאמר "רעיון האלוהים לא יקבע איזה רעיון אחר יחיה או ימות". אמירה זו, בניגוד לקודמתה, תהיה לא רק מוסרית אלא גם נכונה (כי כפי שתיאר רועי – היא מתגשמת ממילא)
דרך אגב, העניין של ה- ‘זכות’ השמורה לאלוהים בלבד הוא טיעון שהתגלגל כבר פעמים רבות במהלך ההסטוריה, והופרך פעם אחר פעם.
במאה ה- 13 נולד ממציא המשקפיים, סלווינו ארמטו. הוא נענש על השימוש במשקפיים, משום שפגע בזכותו של האל להחליט מי יהיה קצר-רואי, ומי יראה היטב. על מצבתו חקוק המשפט : “כאן שוכב סלווינו ארמטו ממציא המשקפיים. יסלח לו אלוהים על חטא זה.”
במאה ה- 18 הומצא החיסון הראשון נגד האבעבועות השחורות – מחלה שקטלה מאות אלפי אנשים בשנה. תגובת הכנסיה? זה מנוגד לזכותו של האל לקבוע מי ימות ממחלות ומי יחיה.
בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 החלו הפריות המבחנה (שהן דומות מאד לשיבוט מבחינה טכנית). והתגובה השגורה? נו, זה כבר ברור : אין לנו את הזכות לקבוע מי יחיה ומי ימות, מי יופרה ומי יפרה.
היום כולם משתמשים במשקפיים. היום אף אחד לא חולה יותר באבעבועות השחורות. היום בערך 30% מהאנשים בנורבגיה משתמשים בהפריית מבחנה (לפחות זה מה שפרופסור ארמנד לירוי סיפר לי. אני לא מצליח למצוא מקור אמין אחר).
בקיצור, לאורך ההסטוריה הסתבר שוב ושוב שמשפטים בסגנון ‘אין לנו זכות ל…’ פשוט אינם נשארים תקפים לאורך הזמנים. ברגע שהטכנולוגיה מוכיחה את עצמה, היא הופכת להיות חלק אינטגרטיבי מהחברה, והחברה מעצבת את עצמה בהתאם.
יום טוב,
רועי.
את מתכוונת לבלסטוציט, המורכב מכמה מאות תאים?
בלי ידיים
בלי רגליים
בלי איברי-מין
בלי ראש, צוואר, בטן או כל דבר שאפילו דומה לגוף
בלי עיניים, אף או פה
בלי מערכת עצבים
בלי מוח
וכל גודלו כגודל נקודה על דף.
הזהו אדם?
עריכה : הנה תמונה טובה של העובר עליו מדובר :
http://courses.washington.edu/fosep/images/blastocyst2.gif
העובר
דיי מטורף
מתי יתחילו לבצע הכלאות של חיות שונות?
אם נפליג בדמיון אפר לתאר הזמנה של שיבוט שאוכל להעביר אליו את התחושה הסוביקטיבית של "אני".
מטורף
איפה האדם בו פוגעים כאן?
כן
הסעיף הראשון בחוק זכויות האדם- הזכות לחיים ובטחון:
"אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם".
אין לאף-אדם, מלבד ההוא שם למעלה, זכות ליצור אדם ולהרגו.
פטר,
כאשר מדובר בשיבוט רפואי, הבעיה האתית היחידה שאני מסוגל לראות היא בהשגת תאי המקור. ברור שאין זה מוסרי לקחת ביציות מאשה שאינה מעוניינת לתרום אותן.
יחד עם זאת, אם ההתפתחויות החדשות במחקר תאי הגזע והשיבוטים ימשיכו בקצב הנוכחי, יתכן שעוד נגיע לזמן בו לא נצטרך בכלל ביציות כדי לייצר שיבוטים רפואיים.
האם את רואה בעיה אתית בשיבוט למטרות רפואיות?
רועי,
האם באמת אינך מסוגל לראות שום מגבלה אתית בשיבוט עוברי אדם?
….וכמובן גם "עור אחורי"
אוופס…. במקום "תאי עור"
הערה על כותרת אחד הקישורים:
כתוב "תאי אור" במקום "תאי אור"
מעבר לאסוציאציה שזה יוצר ביחס לתאים פוטו אלקטריים, זה מזכיר את האנקדוטה על אותו אדם שחטף דו"ח על כך שהפנסים האחוריים ברכבו לא פעלו.
מכיוון שהשוטר רשם בדו"ח שאין לו אור אחורי הוא הלך לרופא והשיג אישור שדווקא יש לו וזוכה.
למיטב ידיעתי, החוק בארה"ב אוסר על מימון מוסדות מצד הממשלה למחקר המערב שיבוט בני-אדם. זה הופך מחקר בתחום מצד האוניברסיטאות לכמעט בלתי-אפשרי. אבל חברה פרטית יכולה לעשות את זה.
בכל מקרה, גם בארה"ב מבינים שקיים הבדל בין שיבוט למטרת יצירת אדם שלם, לבין שיבוט למטרות רפואיות. במקרה של שיבוט למטרות רפואיות, העוברים מורשים להתפתח רק עד שלב הבלסטוציט – כדורון בגודל של נקודה על הדף, המכיל כמה מאות תאים וביניהם תאי גזע. מתאי הגזע שנלקחים מהשיבוט הזה ניתן ליצור רקמות חלופיות לשני הגברים שתרמו את תאיהם לניסוי. התרומה ששיבוטים מסוג זה יכולה להביא למדע הרפואה היא, במילה אחת, עצומה.
הסיבה שעדיין לא יצא חוק מפורש שאוסר על שיבוטים בארה"ב היא שהקונגרס לא מצליח להעביר אותו בגלל ההבנה ששיבוט למטרות רפואיות יכול להביא תועלת עצומה.
זה חוקי בקליפורניה ליצור עוברי אדם משובטים גנטית??