גל ההלם של המטאור שפגע ברוסיה בפברואר הקיף את כדור הארץ פעמיים בתוך שלושה ימים

מהנתונים שסיפקו 20 התחנות ברשת הניטור הבינלאומית (IMS) עולה כי גל ההדף נע במהירות של כ-340 מטרים בשניה (1,224 קמ"ש). האיתור האחרון של גל ההלם התקבל כמעט שלושה ימים לאחר שכדור האש התפוצץ מעל העיר שבהרי אורל, וכך הצליחו החוקרים לחשב את המרחק שעבר כל ההדף.

עוד זוית ראיה של המטאור שפגע ברוסיה ביום שישי, 15/2/2013, מתוך סרטון ביוטיוב
עוד זוית ראיה של המטאור שפגע ברוסיה ביום שישי, 15/2/2013, מתוך סרטון ביוטיוב

גל ההלם שנוצר בהתפוצצות המטאוריט מעל הער צ'ליאבינסק ברוסיה היה כה חזק עד שהוא עשה דרך של 85 אלף קילומטרים, והקיף את כדור הארץ פעמיים במהלך שלושה ימים. כך עולה ממחקר חדש של מדענים רוסיים.

ההשפעה של האירוע התגלתה באמצעות רשת של תחנות תת קוליות, המופעלות במסגרת רשת עולמית של הארגון למניעת עריכת ניסויים גרעיניים, ושנועדה לאתר עדויות להתפוצצויות גרעיניות באטמוספירה.

מהנתונים שסיפקו 20 התחנות ברשת הניטור הבינלאומית (IMS) עולה כי גל ההדף נע במהירות של כ-340 מטרים בשניה (1,224 קמ"ש). האיתור האחרון של גל ההלם התקבל כמעט שלושה ימים לאחר שכדור האש התפוצץ מעל העיר שבהרי אורל, וכך הצליחו החוקרים לחשב את המרחק שעבר כל ההדף.

המדענים מעריכים כי ההתפוצצות היתה בעוצמה שוות ערך ל-460 קילוטון TNT, שווה בעוצמתה לראש נפץ תרמו גרעיני מדגם W88 הנישא על גבי טיל טריידנט 2.

במחקר שהתפרסם בכתב העת Geophysical Research Letters אומרים החוקרים כי אירוע צ'ליאבינסק סיפק נתונים רבי ערך של הפצת תת קול באטמוספירת כדור הארץ והוא גם יאפשר כיול טוב יותר של ביצועי רשת ה-IMS
תחנות גלי התת קול הוקמו כהכנה לרגע שבו תיכנס האמנה למניעת ניסויים גרעיניים לתוקפה אך היא מעולם לא נאלצה לנסות את יכולתיה לאתר התפוצצויות גרעיניות באטמוספירה משום שמאז הקמתה בוצעו רק ניסויים גרעיניים תת קרקעיים. ההסכם עצמו נכנס לתוקף רק בשנה שעברה.

ההתפוצצות בפברואר 2013 ארעה בגובה של 30-40 קילומטרים באטמוספירה, ולמזלם של תושבי העיר היא גרמה רק נזק בינוני, אם כי להרבה בניינים – בעיקר ניפוץ זגוגיות. רופאים טיפלו ב-1,613 פצועים בעקבות האירוע ולא דווח על הרוגים.

תשומת הלב העולמית לכדור האש הוסבה כאשר מספר רב של צלמים חובבים החלו להעלות את הסרטים שצילמו לאינטרנט. אחד הסרטים הנצפים ביותר היה הסרט שערכה רשת הטלויזיה הרוסית RT, מתצלומי החובבים – בעיקר אלו של המצלמות הקדמיות של מכוניות, ואשר זכה ללמעלה מ-38 מיליון צפיות.

מדובר באירוע חזק פי 10 מאירוע דומה שהתרחש מעל אינדונזיה ב-2009. זו ההתפוצצות האווירית החזקה ביותר מאז התפוצצות המטאור מעל טונגסקה שבסיביר ב-1908, שעוצמתה נאמדת בין 3 ל-5 מגהטון TNT. אירוע כדורי אש בסדרי גודל של 500 קילוטון TNT מתרחשים בממוצע אחת ל-75 שנים.
http://www.youtube.com/watch?v=90Omh7_I8vI

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. גל הלם מתפשט תמיד במהירות גבוהה ממהירות הקול.

    כאשר בוחנים את השפעתן של הפרעות קטנות בלחץ, מקבלים כי הפרעות אלו מתפשטות במהירות קבועה וזו מוגדרת בתור מהירות הקול. בהלם, מדובר בהגדרה על הפרעות חזקות (כלומר כשהלחץ של ההפרעה גדול מאד מהלחץ האטמוספרי) במקרה זה המהירות של הגל המתפשט גדולה תמיד ממהירות הקול ועבור הלמים חזקים מאד המהירות פרופורציונלית לשורש הלחץ של גל ההלם ולכן תיאורטית היא אינה חסומה (כמובן, עבור מהירויות קטנות מאד ממהירות האור). לפרטים ראו משוואה 15 בקישור http://en.wikipedia.org/wiki/Rankine%E2%80%93Hugoniot_conditions כאשר:
    c_1 מסמן את מהירות הקול בתווך בו מתפשט הגל (אוויר במקרה זה)
    u_1 מסמן את מהירות הקול בתווך בו מתפשט הגל (0 במקרה שלנו).
    וגמא מציין את האינדקס האדיאבטי של החומר ועבור אוויר הוא קרוב מאד ל-1.4.

    אז למה כאן יוצאת המהירות קרובה מאד למהירות הקול?
    כי אמנם בהתחלה ההפרעה מהאסטורואיד הייתה גל הלם שהתפשט במהירות גבוהה מאד, אך מהר מאד היא נחלשה, מהירותה הואטה ולבסוף גודלה של ההפרעה בלחץ נעשה קטן בהרבה מהלחץ האטומוספרי (בדיוק כמו גל קול) ולכן התפשטה במהירות הקול.

  2. א.א.
    אם נדייק – אז מהירות הקול אינה תלויה ישירות בגובה. מהירות הקול, בקירוב, תלויה אך ורק בטמפרטורה של הגז. זה עקרוני, כי בגובה רב הטמפרטורה עולה עם הגובה (בעקרון, מעל 36 אלף רגל). בגובה פני הים מהירות הקול 340 מטר לשניה, והוא יורד עד ל-295 מטר לשניה בגבהים 10-20 קמ. אחרי זה מהירות הקול עולה, ושוב יורד מעל גובה של 50 קמ בקירוב.

  3. זאת מהירות הקול ולא במקרה.
    מהירות גל ההדף/הלם היא מהירות הקול בהגדרה.
    מהירות גל ההדף תשתנה בהתאם לשינוי במהירות הקול (יקרה כאשר צפיפות האוויר תשתנה – גבהים שונים, טמפרטורה שונה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן