רוזטה מתקרבת לשביט יוצא דופן

יתכן שהשביט הוא למעשה שביט כפול המורכב משני שביטים נפרדים או משני חלקים של שביט גדול יותר שהתפרק, כאשר שני השברים נדבקו במהלך התנגשות במהירות נמוכה.

השביט Comet 67P/C-G כפי שצולם ב-14 ביולי 2014 מהחללית רוזטה ממרחק של כ-12 אלף ק"מ. צילום:Credits: ESA/Rosetta/MPS  עבור צוות   OSIRIS
השביט Comet 67P/C-G כפי שצולם ב-14 ביולי 2014 מהחללית רוזטה ממרחק של כ-12 אלף ק"מ. צילום:Credits: ESA/Rosetta/MPS עבור צוות OSIRIS

הסרטון הקצר שבתחתית כתבה זו, המורכב מ-36 תמונות מעובדות של השביט Comet 67P/C-G, מראה את צורתו המורכבת של השביט כאשר החללית רוזטה מתקרבת אל מטרתה. יש הטוענים כי הוא נראה כמו ברווז, אחרים משווים אותו לרגל של תינוק. התמונות המקוריות ששימשו לאנימציה היו הרבה יותר מטושטשות, אך טכניקה המכונה “sub-sampling by interpolation” שימשה להחליק את הפיקסלים ולתת לתמונה מראה יותר טבעי.

איש אינו יודע כיצד נוצרה צורה מוזרה זו מלכתחילה. יתכן שהשביט הוא למעשה שביט כפול המורכב משני שביטים נפרדים או משני חלקים של שביט גדול יותר שהתפרק, כאשר שני השברים נדבקו במהלך התנגשות במהירות נמוכה. יתכן שהדבר התרחש לפני למעלה מ-4 מיליארד שנה כאשר אבני הבניין של כוכבי הלכת והשביטים היו רבים וההתנגשויות היו הרבה יותר תכופות מאשר כיום. שביטים כפולים הנוגעים זה בזה הם תופעה די נפוצה, כמו גם אסטרואידים.
אפשרות נוספת היא שהשביט היה פעם עצם הרבה יותר כדורי אך לאחר מסעות רבים בקרבת השמש התבלה לצורה אסימטרית לאחר התאיידות הקרח והגז.

אפשרויות נוספות הן כי התנגשות עצומה גרמה לקריעת נתח ניכר מקרח השביט, או שהעצם חווה משיכה חזקה במהלך התקרבות לכוכב לכת גדול כמו צדק או שבתאי שמשכו אותו וגרמו לצורתו המוזרה. עוד אפשרות היא שהתפרצות גדולה החלישה את האזור על פני השטח שמאוחר יותר התפרק לאיטו.

"אנו נידרש לבצע ניתוח ומידול מפורטים של צורת השביט כדי לקבוע את הדרך הטובה ביותר לטוס סביב עצם בעל צורה ייחודית זו, לטובת בקרי הטיסה והאסטרו-דינאמיקה, והרכיבים הקשורים לנחיתה כגון ניתוח אתר נחיתה ושדה הראיה בין הנחתת למקפת" אמר מנהל משימת רוזטה פרד ינסן, "אך נצטרך לעשות זאת רק אחרי שהחללית תתקרב לכיוון השביט למרחק של פחות מ-10,000 ק"מ – לא לפני ה-6 באוגוסט".

עם התקרבה למרחק שיאפשר צילום ברור יותר, תקיף החללית את השביט במשך חודשיים וב-11 בנובמבר היא אמורה להנחית נחיתה רכה את רכב החלל פיליי. זו תהיה הנחיתה הרכה הראשונה המתוכננת על שביט. בהינתן הכבידה הנמוכה של גלעין שביט שקוטרו כ-4 קילומטרים תידרש פיליי להשתמש במברגי קרח וצלצלים כדי לעצור אותה מלעוף בחזרה לחלל לאחר המגע בקרקע.

 הסרטון הקצר שבתחתית כתבה זו, המורכב מ-36 תמונות מעובדות של השביט Comet 67P/C-G, מראה את צורתו המורכבת של השביט באמצעות 36 תמונות שעובדו כדי שייראו חלקות יותר
הסרטון הקצר שבתחתית כתבה זו, המורכב מ-36 תמונות מעובדות של השביט Comet 67P/C-G, מראה את צורתו המורכבת של השביט באמצעות 36 תמונות שעובדו כדי שייראו חלקות יותר


לידיעה באתר יוניברס טודיי

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. בתיה
    ככל הידוע לי- יש מכשירים כאלו. הם פועלים על סמך גלי קול.
    מכשירים אלו יודעים למפות את תוואי השטח.
    מדוע לא משתמשים בהם במבצע 'צוק איתן' – אני לא יודע.
    מצד שני, יכול להיות שכן משתמשים במכשירים אלו (ואולי אף משוכללים מהם), אבל אנחנו לא יודעים על כך. )

  2. שאלה ששאל אותי הדור הצעיר במשפחה (לא קשורה לנושא המאמר) ואולי למישהו פה יש תשובה: איך זה שאין מכשירים שאפשר לבדוק איתם מה קורה מתחת לאדמה, שאפשר לפחות לראות אם יש מנהרה או לא. לדבריו הוא ראה משהו בסרט על חקר מערות שאפשר לדעת שיש חלל ריק, אז למה לא משתמשים בזה בצבא?
    אודה לכל מי שייתן תשובה נבונה או שיפנה אותי למאמר בנושא (אפשר גם באנגלית).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן