ידענים: לוויני עמוס | מדיניות החלל בארץ

מאת 5 בנובמבר 2009 2 תגובות

תקציר דבריו של עמיצור רוזנפלד, מנכ"ל מיקרוסאט ישראל ובעבר מנהל הפרויקט בתעשיה האווירית בכנס באוני' ת"א שעסק בשאלה החלל בישראל משבר או הזדמנות * דוברים רבים בכנס קבלו על עצירת תוכנית החלל הישראלית וקראו לממשלה לפעול לפני שהישגים של 25 שנה יירדו לטמיון

הלוויין עמוס 1 בעת בנייתו במתקני התעשיה האווירית. מתוך ויקיפדיה

הלוויין עמוס 1 בעת בנייתו במתקני התעשיה האווירית. מתוך ויקיפדיה

לוויין התקשורת עמוס 1, שכולם כבר חשבו כי הופנה לבית הקברות של לווייני התקשורת, זכה בחיים חדשים. כך מגלה האדם שאחראי על פיתוחו משלב הרעיון ועד להקמת חברת חלל תקשורת, עמיצור רוזנפלד שעמד בראש פרויקט עמוס 1 בכנס שכותרתו "החלל בישראל: משבר או הזדמנות". הכנס התקיים במסגרת סדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון ע"ש פרופ' יובל נאמן.

לדבריו, הלוויין נמכר כלוויין יד שניה לחברת אינטלסאט שמעבירה אותו מזרחה. בעוד כשלושה חודשים הוא יתייצב במקום אחר שבו יתן שירות ללקוחות אינטלסאט במזרח אסיה.

הלוויין שוגר ב-1 ביולי 1996 מבסיס החלל הצרפתי בקורו שבגואינה הצרפתית שבאמריקה הדרומית והחל לספק שירות ב-1 ביולי של אותה שנה. ב-1 ביולי 2008, בדיוק 12 שנה לאחר תחילת פעולתו הועברו אחרוני הערוצים ששודרו דרכו (בין היתר למנויי חברת יס), לטובת הלוויינים עמוס 2 ועמוס 3, והסברה היתה כי הוא יסיים את חייו במסלול המכונה "בית הקברות של לוויני התקשורת" לאחר שמפעיליו ישגרו אותו בשארית הדלק שלו אל מחוץ למסלול הקבוע של לוויני התקשורת, בגובה כ-36 אלף ק"מ שבו הם מסתובבים ביחד עם סיבוב כדור הארץ ונראים לפיכך תלויים מעל מקום אחד, כדי לפנות מקום ללווינים אחרים ברצועה היקרה הזו.

רוזנפלד, כיום מנכ"ל חברת מיקרוסאט-ישראל תיאר בהרצאתו כי הלוויין, בו השקיעה התעשיה האווירית 200 מיליון דולר מבלי שידעה אם תוכל למלא את משיביו תוכנן לפעול עשר שנים, אך שירת שנתיים נוספות, וכעת צפויות לו עוד חמש שנים פעילות של מתן שירותים.

רוזנפלד תיאר בהרצאתו את תולדותיו של הלווין משלב הרעיון ועד להעברתו מידי התעשיה האווירית לחברה בת חדשה שהוקמה לצורך שיווק משיביו – חלל תקשורת. "הייתי צריך לחזר אחרי לקוחות. מנכ"ל רשות השידור דאז, מוטי קירשנבאום, אמר לי 'איך אתה רוצה שאתכנן משהו שלוש שנים קדימה, כשאופק התכנון של מנכ"ל רשות השידור הוא רק שלושה שבועות."

רוזנפלד החמיא לאלוף מי"ל מאיר עמית שנפטר לפני כשנה, שהצלחת הפרויקט נזקפת לזכות הכריזמה שלו, כאשר התרוצץ משר לשר ודאג שהפרויקט יימשך.

בסדנה השתתפו כל בכירי תעשיית החלל הישראלית וחוקרים מהאקדמיה. רבים מהדוברים התריאו מפני משבר בתעשיית החלל הישראלית, שהתנופה האדירה בה היתה נתונה רק לפני 4-5 שנים נעצרה, וכעת יש רק שני לוויינים בלבד בשלבי בניה – לווין התצפית ונוס המשותף לישראל ולצרפת ולוויין התקשורת עמוס 4 שנבנה עבור חברת חלל תקשורת. זאת בהשוואה לתשעה לוויינים שהיו בשלבי בניה שונים לפני חמש שנים.

פרופ' יצחק בן-ישראל מאוניברסיטת ת"א התריע כי אירן הצטרפה אף היא למועדון החלל השנה וכי בשל הצורך הבטחוני, צברה ישראל נכסים בחלל, ובמיוחד למדה למזער את הלוויינים עקב האילוץ של השיגור מערבה, שבו המשגרים נאלצים להתמודד עם טיסה נגד כיוון הסיבוב של כדור הארץ. כיום מתעניינות סוכנויות חלל של מעצמות חלל נוספות בידע הזה והן מבקשות לשתף פעולה עם ישראל בבניית לוויינים זעירים כדי להחשף לידע. בין היתר דובר אף על לוויין אמריקאי שנמצא כעת בשלבי תחרות ואשר יקיף את כוכב הלכת נוגה, אך ייבנה כולו בישראל על בסיס טכנולוגית המכ"מ שפותחה עבור הלווין TECSAR.

המדען הראשיי במשרד התמ"ת ד"ר אלי אופר אמר אף הוא כי ישראל נמצאת היום בצמרת של עסקי החלל בלי שום פרופורציה לגודלה. "אם במהלך השנים הקרובות לא תקום תשתית אזרחית עסקית וטכנולוגית בתחום החלל אנחנו ניכנס לפיגור."

גם בכירים בתעשיה האווירית ובאלאופ התריעו כי אם לא יימצאו אפשרויות להמשיך לשמר את העובדים, שאין תחליף לנסיונם, תאבד ישראל את כל הנסיון שצברה ו-25 השנים בהם היתה מעצמה חללית יהיו בגדר אפיזודה חולפת.

2 תגובות ל “סיפורו המופלא של הלוויין עמוס 1 – מלידתו ועד למכירתו לאינטלסאט לאחר 12 שנות שירות מוצלחות”

  1. נחום ונגרוב

    לעומת זאת, פרוייקט מזיק, מסוכן, מיותר ובזבזני כדוגמת המאגר הביומטרי מקודם, רק בגלל שלאחראי עליו–ח"כ מאיר שטרית–יש את המרפקים הפוליטיים הנחוצים לקדם אותו, וחבל. את התקציבים ששטרית מייעד למאגר המיותר והמסוכן הזה יש לייעד לתעשיית החלל, ובכך נצוד שתי צפרים בחץ אחד.

  2. נחום ונגרוב

    הבעייה היא שלתעשיית החלל הישראלית אין מרפקים. פרופ' יצחק בן-ישראל הוא דוגמא מצויינת. הוא לא הצליח להיבחר מחדש למקום ריאלי בתנועת קדימה, משום שחסר את המרפקים הפוליטיים לדחוף את עצמו ולהתברג גבוה ברשימה. הוא עומד כיום בראש תעשיית החלל הישראלית. הוא איש מדע מצויין ומבריק אך פוליטיקאי "גרוע". סייגתי זאת במרכאות משום שהבעייה איננה בו, כי אם במערכת הפוליטית שלנו, שמקדשת את אנשי המרפקים ודוחקת החוצה אנשים איכותיים, רק בשל צניעותם וחוסר יכולתם "לשווק" את עצמם באגרסיביות הנדרשת בעידן הנוכחי שאנו חיים בו.

הוספת תגובה

  • (will not be published)