פרופ' רוג'ר קורנברג וכל המברכים אותו לרגל זכייתו,לרבות שר המדע, באירוע מיוחד שהתקיים אתמול באוני' העברית: העולם מתקדם – ישראל נסוגה
“התקצוב למחקר בארץ הולך ומתדרדר, ובארבע השנים הוא צנח בלא פחות מ-30 אחוזים. בהשקעה זו תלויה עתידה של ישראל והיכולת של ישראל להחזיר אליה מדענים מצטיינים לאחר פוסט דוקוטרט בחו”ל.” כך אמר חתן פרס נובל הטרי לכימיה פרופ' רוג'ר קורנברג, בשיחה לאתר הידען. לדבריו, חייבים לחזור על המסר הזה בכל הזדמנות ולדאוג שהוא ייקלט. אני מודע לכך שמשרד האוצר מקבל בקשות מתחרות לתקציבים הללו מהרבה מאוד גופים אינטרסנטיים. צריך להבהיר כי המדע הוא הדבר החשוב ביותר מיד לאחר הבטחון, כדי לשמר על מעמדה האיכותי של ישראל. בפרט, חשוב לציין כי בכל העולם מכירים בחשיבות המחקר המדעי, ומקצים לו יותר תקציבים, ואילו ישראל לא רק שאינה דורכת במקום היא נסוגה.
קורנברג אמר עוד כי לתקופות של חודשים אחדים בשנה בהם שהה באוניברסיטה העברית במקביל לעבודתו בסטנפורד, היתה תרומה לזכייתו בפרס משום שהוא ניתן על עבודתו בעשרים השנים האחרונות ובהן זכה לסיוע, מעבדה וכל הציוד הנדרש, והרצה בפני תלמידי תארים מתקדמים ואותם תלמידים כתבו מאמרים שהוא למד מהם. אחד התלמידים הללו, אבי גינת, עשה אצלו פוסט דוקטורט בסטנפורד, חלק מהדברים שחקר גינת, הם אלו שצוטטו על ידי ועדת פרס נובל. פרופ' חרמונה שורק, דיקנית הפקולטה למדעים מדויקים ומתמטיקה באוניברסיטה העברית, ציינה שאותו גינת הוא היום פרופסור באוניברסיטת מרילנד, ואין לאוניברסיטאות בארץ אפשרות להחזיר אותו.
גם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, הזהיר כי המצב הנוכחי לא יכול להמשך. הוא גם קבל על פיזור יתר של תקציבי המחקר וזליגת תקציבים מהאוניברסיטאות למכללות והביא כדוגמה את מדינת קליפורניה, שבה המדינה, שבה מתגוררים 30 מיליון תושבים, תומכת רק ב-12 אוניברסיטאות.
ראש המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, פרופ' יואב קבנצניק אמר כי המכון גאה שאחד ממוריו הבכירים קיבל את הפרס המכובד הזה. “אנחנו גאים משום שאתה חלק מאיתנו ואנחנו יודעים שאנחנו גם חלק ממך, הראת לנו את זה. הנאמנות שלך והייצוג שלנו בפורומים רבים. אני רוצה להודות לך על כמעט 20 שנה שאתה חלק מאיתנו. אני בטוח שבאביב תחזור אלינו עם יהלי, ותתן הרצאות ותמשיך במחקרים. בשם המכון, על השנים ועל הגאווה הגדולה שהבאת לנו. אנו מודים לך.
“הממשלה הנוכחית חייבת לעצור את ההתדרדרות בתקצוב המחקר באוניברסיטאות, במשרדי הממשלה ובתעשייה, ואני אלחץ בכיוון הזה ואשמש יו”ר הלובי של המדע בארץ. ” כך אומר בשיחה לאתר הידען שר המדע, התרבות והספורט, שנשא גם דברים באירוע עצמו. לדברי השר פינס חלק מהאשמה היא גם על האוניברסיטאות שהעבירו כספים שיועדו למחקר לצרכי הוראה. עם זאת, לדבריו, הקיצוץ בתקציבי המחקר זו תוצאה של ראיה קצרת טווח של ממשלות ישראל. אני מקווה שהתופעה הזו נבלמה השנה אך לא תוקנה. אנחנו גם רוצים לתקן את העיוות הזה. “אני מקווה שיהיה סדר עדיפויות שונה לתחום המחקרי. בדקתי מה הולך למחקר וזה מדאיג ומסוכן. החל מהנושא של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה שהתקצוב שלהם הוא סוג של בדיחה לא מוצלחת. אם המדען הראשי של משרד החינוך מקבל 10 מיליון שקל מתוך תקציב של 10 מיליארד שקל מישהו צריך לתת לזה הסברים, כנ”ל במשרד הבריאות ובמשרדים אחרים ואפילו משרד המדען הראשי בתמ”ת קוצץ ב-200 מיליון שקלים. חלקים גדולים מתקציבי האוניברסיטאות הולכים להוראה ולא למחקר. הדינמיקה היא דינמיקה לא חיובית והיא מתרחשת לא בגלל שאנשים לא מעריכים את חשיבות המדע אלא בגלל שקל יותר לקצץ במדע כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך, כי פחות אנשים נפגעים באופן מיידי, ראייה מסוכנת ונשענת על יסודות פוליטיים. אין מדיניות – במה מתרכזים, במה עוזבים, במה משקיעים יותר ובמה משקיעים פחות על פי סדרי עדיפויות לאומיים – אפילו לא אישיים, לא פקולטאים. אני נכנס לנישה הזו ואנסה לעשות משהו כדי לשפר, יש הרבה עבודה.” מסכם פינס.
