תן לי רובוט נגד שיעול

מקבץ ידיעות על חברות ביוטכנולוגיה ישראלית

תמרה טראובמן ועמי גינזבורג

ביוטכנולוגיה ישראלית

אומריקס

אומריקס מתמחה בהפקת חומרים שונים מנוזל הדם (פלסמה) – אותו
חומר נוזלי עשיר בחלבונים ומינרלים, שנשאר לאחר שמפרידים מהדם
את כדוריות הדם האדומות, הלבנות וטסיות הדם בתהליך צנטריפוגלי.
במכון הפרקציונציה (Fractionation) של החברה מופקים החומרים
השונים, ובו מבודדים את החלבונים מהפלסמה ומנקים ממנה וירוסים
וחומרים רעילים.

מוצר הדגל של אומריקס הוא דבק ביולוגי המופק מפלסמה ומסייע
בעצירת דימומים נימיים הנגרמים בעת ניתוחים. השימוש העיקרי
בדבק הוא בניתוחים של איברים בעלי רקמות רכות כמו כליות, לב,
כבד, ריאות או שרירים שונים, או בניתוחי החלפת מפרקי ברך וירך.
מקובל לשלב אותו כאמצעי נוסף לצד התפירה הכירורגית.

הדבק מופק באמצעות בידוד של מרכיבים המצויים בנוזל הדם
ואחראים לקרישתו. מרכיבים אלה נשמרים במצב נוזלי, והפגשתם מחדש
יוצרת ריאקציה כימית הגורמת להם ליהפך לחומר דביק, שקוף וגמיש,
שאינו מזיק לגוף. תהליך זה מחקה את תהליך הקרישה הטבעי של הדם.

לדבק נלווה מתקן הזרקה ייחודי בעל שני מזרקים, המאפשר ערבוב
של המרכיבים היוצרים את אפקט ההדבקה. עד כה קיבלה החברה אישור
לשיווק הדבק הביולוגי בישראל, בריטניה, דרום אפריקה ומקסיקו.
עד סוף השנה היא מקווה לקבל אישור לשווקו גם בשאר מדינות השוק
המשותף ובעתיד גם בארצות הברית.

החברה גם מפיקה מפלסמה אימונוגלובוליניים (נוגדנים) – חלבונים
המיוצרים על ידי מערכת החיסון ומגינים מפני זיהומים בקטריאליים
וויראליים שונים. אלה ניתנים במקרה של כשל חיסוני בגוף, ונמצא
כי הם יעילים לטיפול במחלות אוטואימוניות שונות, לרבות טרשת
נפוצה.

החברה מפיקה גם נוגדנים ספציפיים לדלקת כבד מסוג ,B ועוסקת
בהפקת החלבון אלבומין. חומר שמסייע בין השאר בהעלאת נפח הדם
בגוף. זו דרושה בדרך כלל לאחר מקרי טראומה – תאונה, כוויות או
פצעי מלחמה – הגורמים איבוד דם רב.

תעודת זהות:

שם חברה: אומריקס
עיסוק: הפקת חלבונים לצרכים תרופתיים מתוך נוזל הדם (פלסמה)
מספר עובדים: 150
יזם: רוברט טאוב
סה”כ גיוסי הון עד כה: 20 מיליון דולר
הכנסות ב-1999: 20 מיליון דולר
כתובת אינטרנט: www.omrix.com

מאיינדסנס

מאיינדסנס עוסקת זה כשנתיים בפיתוח של שיטה לגילוי ואבחון
מחלות נפש – דיכאון קליני (דיפרסיה), סכיזופרניה, חרדה ומאניה
– באמצעות בדיקות דם. בניגוד לשיטות הנהוגות כיום, המבוססות על
סימפטומים התנהגותיים שונים, מאיינדסנס אימצה גישה המבוססת על
תהליכים פיסיולוגיים המתחוללים בגוף ואשר נמצא קשר בינם לבין
מחלת הנפש. החברה מחפשת מתאם (קורלציה) בין מחלות הנפש השונות
לבין תהליכים פיסיולוגיים וביולוגיים בגוף, שאפשר לאתרם
באמצעות מרכיבים המצויים בדם.

כיום מפתחת מאיינדסנס סולם מדידה ספציפי, שעל פיו ייקבע אם
אדם חולה או לא, ומהי דרגת החולי שלו. על פי דרגת החולי יהיה
אפשר לדעת אם הטיפול שהוא מקבל אכן עוזר, או שיש צורך לשנותו.

הפיתוח הראשוני נעשה בטכנולוגיה שנרכשה מאוניברסיטת בן
גוריון. טכנולוגיה זו מראה כי קיים קשר בין רמת הפעילות של
מנגנון העברת האינפורמציה בתאי דם שונים לבין חומרתו של דיכאון
קליני. לצד פיתוח זה, עוסקת כיום מאיינדסנס בגילוי הקשר בין
תהליכים ביולוגיים נוספים לבין הפרעות נפשיות שונות. החברה
עושה בין השאר שימוש בכלים מתקדמים המתבססים על התקדמותו של
פרויקט גנום האדם.

תעודת זהות:

שם חברה: מאיינדסנס
עיסוק: גילוי ופיתוח סימנים ביולוגיים לאבחון קיומן וחומרתן
של מחלות נפש באמצעות דגימות דם
תחילת פעילות: 1998
יזמים: יואב אבטליון, הפרופ' גבי שרייבר
מספר עובדים: 15
סה”כ גיוסי הון עד כה: 7.5 מיליון דולר
תחילת מכירות משוערת: לא ידועה
כתובת אינטרנט: www.mindsense.com

ויז'ן קייר

ויז'ן קייר עוסקת בפיתוח שתל טלסקופי תוך-עיני זעיר, המתקן
ראייה לקויה שמקורה במחלת ,AMD המנוונת חלקים מהרשתית עם
ההזדקנות. העדשה – שקוטרה הוא שלושה מילימטרים, וגובהה 4.4
מילימטרים – מושתלת בעין באמצעות ניתוח הדומה לניתוח קטרקט,
שבו מחליפים את העדשה התוך עינית הטבעית בעדשה מלאכותית פשוטה
יחסית. העדשה של ויז'ן קייר שונה מהעדשה המוחדרת בניתוחי
קטרקט, ומטרתה לטפל בבעיות של הרשתית.

במרכז הרשתית קיים אזור עצבי מרוכז המכונה מקולה (Macula)
ותפקידו לקלוט את מרכז התמונה באיכות גבוהה. אצל מקצת בני האדם
נוטה המקולה להתנוון, ראייתם היא היקפית בלבד, והם אינם יכולים
לראות את מרכז התמונה. מעשית, אדם שסובל מראייה היקפית בלבד
מוגדר עיוור.

הפתרון העיקרי כיום לבעיה זו הוא טלסקופ חיצוני שאפשר להרכיבו
גם על המשקפיים. הטלסקופ מגדיל את התמונה, כך שהחלקים הבריאים
ברשתית יכולים לקבל די אינפורמציה ליצור תמונה מלאה.

העדשה הטלסקופית של ויז'ן קייר מבצעת פעולה דומה, אבל היא
יעילה יותר משום שהיא ממוקמת בתוך העין ויכולה לספק זוויות
ראייה טובות יותר, ולעקוב אחר התמונה בצורה דינמית. וכן, זה
פתרון אסתטי יותר. הניתוח מבוצע רק בעין אחת של החולה, כך
שהעין השנייה משלימה את התמונה באמצעות ראייה היקפית.

העדשה הטלסקופית תימכר, על פי הערכות החברה, בכ-1,500 דולר,
והעלות לחולה תכלול גם את עלות הניתוח להשתלת העדשה. עד כה
ביצעה החברה ניסויים ב-80 בני אדם וקיבלה אישור לשיווק
באירופה. כיום היא עוסקת בניסויים נוספים כדי לקבל אישורי
שיווק בארצות הברית.

תעודת זהות:

שם חברה: ויז'ן קייר
עיסוק: פיתוח שתל טלסקופי תוך עיני לטיפול בבעיות ראייה
הנובעות מהזדקנות
תחילת פעילות: 1997
יזמים: יוסי גרוס, הד”ר יצחק ליפשיץ, הד”ר דוד ליפשיץ
מספר עובדים: 17
סה”כ גיוסי הון עד כה: 7 מיליון דולר
תחילת הכנסות משוערת: 2001
כתובת אינטרנט: www.visioncare.com

די-פארם

די-פארם פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לשפר את השפעתן של תרופות
קיימות, מתוך הפחתה ניכרת של תופעות הלוואי הכרוכות בנטילתן.
הרעיון מבוסס על שינוי מבני של תרופה פעילה והפיכתה לנגזרת
(תרופה חדשה) לא פעילה.
הנגזרת מופעלת בתוך הגוף בתהליך של ריאקציה כימית, ואז היא
חוזרת למצבה הפעיל. הריאקציה הכימית מתחוללת באמצעות חומרים
שמשתחררים ברקמות תאים פתולוגיות (רקמות “חולות”). כך, החומר
הפעיל של התרופה משתחרר רק במקום בגוף שזקוק לו.

בתרופות הרגילות נהוג לשלב מינון גבוה של חומר פעיל, כדי
להבטיח שהמקום הפגוע יקבל די חומר שיטפל במחלה. יתרת החומר
מתפזרת בגוף. התרופות המוכוונות של די-פארם מאפשרות להקטין את
המינון של החומר הפעיל בלא לפגוע ביעילות התרופה ותוך מיזעור
תופעות הלוואי שלה. לטענת החוקרים בחברה, בניסויים שנעשו עד כה
בחיות מעבדה הוקטן המינון של החומר הפעיל עד פי ,100 לעומת זה
הקיים בתרופות רגילות.

הפיתוח גם עשוי להקטין במידה ניכרת את משך הזמן של פיתוח
תרופות חדשות, משום שבמקרים רבים תופעות הלוואי הן גורם מרכזי
להפסקת הניסויים הקליניים בהן.

רוב התרופות שדי-פארם מפתחת כיום מיועדות לפעול על תאים
פגועים במוח. התרופה הראשונה שתצא לשוק, כנראה בעוד כארבע
שנים, מיועדת לטיפול באפילפסיה. תרופות נוספות שהחברת שוקדת
עליהן מיועדות לטיפול בשבץ מוחי, אלצהיימר ופרקינסון.

תעודת זהות:

שם חברה: די-פארם
עיסוק: פיתוח תרופות מוכוונות ישירות לאזורים הפגועים בגוף
שנת הקמה: 1993
יזמים : הד”ר אלכס קוזאק, הד”ר יפה בק
מספר עובדים: 77
סה”כ גיוסי הון עד כה: 23 מיליון דולר
תחילת הכנסות: 2000
כתובת אינטרנט: www.dpharm.com

פרוניורון

פרוניורון הוקמה כדי למצוא פתרון לבעיות של שיתוק הנגרמות
כתוצאה מפגיעה בעמוד השדרה או חיתוכו. עמוד השדרה מכיל את
מערכת העצבים המרכזית של הגוף הנחשבת למערכת שמבודדת ממערכות
אחרות בגוף, כגון מערכת הדם ומערכת החיסון. הבידוד נועד להגן
על מערכת העצבים מפני וירוסים ולמנוע מהם להגיע אל המוח.

ואולם, הבידוד הזה נהפך לבעיה פיסיולוגית בעת פגיעה בו בשל
פציעה או מחלות כרוניות שפוגעות במערכת העצבים. במקרה כזה,
הבידוד אינו מאפשר להסתייע במערכות הגוף האחרות, כדי לשקם את
מערכת העצבים.

מחקר שעשתה הפרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן מלמד, שכאשר נוטלים
תאים ממערכת החיסון, מבודדים אותם ומזריקים אותם אל המקום
הפגוע בצורה מבוקרת, אפשר לגרום שיקום עצמי של מערכת העצבים
המרכזית. ההליך נוסה על חיות מעבדה שחוט השדרה שלהן עבר חיתוך
מלא. החיות הצליחו להשתקם משיתוק מלא וחוסר תנועה למצב של
תפקוד חלקי. באחרונה קיבלה פרוניורון אישור מרשות המזון
והתרופות האמריקאית לתחילת ניסויים בבני אדם.

בניסוי נוסף בוחנת החברה פיתוח של חיסון המסייע בריפוי אנשים
שעמוד השדרה שלהם נחבל. החיסון נדרש כדי לעצור את התפשטות הנזק
מהמקום הפגוע אל הסיבים העצביים הבריאים הסמוכים לו. אמנם קיים
בגוף מנגנון עצמי לעצירת הנזק, אך במקרה של פגיעה במערכת
העצבים, פעולת השיקום של הגוף חלשה לרוב. מטרת החיסון היא
להגביר, בצורה מבוקרת, את פעילות הריפוי הטבעית של הגוף.
החיסון נבדק כעת על חיות מעבדה. בקרוב תגיש החברה בקשה לניסוי
קליני ראשון בבני אדם, והיא מנסה לאתר נבדקים.

תעודת זהות:

שם חברה: פרוניורון
עיסוק: פיתוח הליך רפואי וחיסונים לצורך שיקום מערכת העצבים
המרכזית במקרה של פגיעה בעמוד השדרה
תחילת פעילות: 1997
יזמים: הפרופ' מיכל שוורץ וקבוצת משקיעים מארה”ב
מס' עובדים: 25
סה”כ גיוסי הון עד כה: 11 מיליון דולר
שווי חברה בגיוס הון אחרון: 25 מיליון דולר
תחילת הכנסות משוערת: בעוד שלוש שנים
כתובת אינטרנט : www.proneuron.com

תן לי רובוט נגד שיעול חלק ב'
לפעמים זה נראה כמו מדע בדיוני, אבל צוותים של מדענים בכלהעולם
עובדים עכשיו על פיתוח זן חדש וזוהר של תרופות וטיפולים. דיווח
מחזית הטכנולוגיה
מאת תמרה טראובמן, עמי
גינזבורג, איורים :ניניו

רובוטים במקום תרופות
אופן הטיפול: עודף כולסטרול, למשל, יטופל בעתיד הלא רחוק
בשיטה הבאה: מיקרו-רובוטים שיוחדרו לגוף – בזריקה, בשתייה –
יאבחנו בעזרת מערכת חיישנים את העורקים הסתומים ויפנו את
הכולסטרול.
המיקרו-רובוטים – שגודלם נמדד במיליוניות הסנטימטר – עשויים
מסיליקון וממיקרו-שבבים. החיישנים שלהם יוכלו לזהות גם תאים
סרטניים, למשל, ולסלקם מהגוף.
דרך אחת להניעם, פשוטה יחסית, היא באמצעות מגנט שיישאר מחוץ
לגוף, וידריך את כיוון תנועתם. האפשרות המתוחכמת יותר מבוססת
על ניצול חום הגוף.
המפתחים: כמה מעבדות בעולם, כבר עשר שנים.
השלב בפיתוח: אחד המפתחים, הפרופ' שמואל עינב, ראש המכון
למחקרים הנדסיים ופיסיקליים-רפואיים באוניברסיטת תל אביב, משער
שבשנתיים הקרובות יוחדרו הרובוטים הראשונים לגופם של בעלי
חיים, וכבר לפני שנת 2010 יבקרו בפעם הראשונה בגוף האדם.

כלי דם חדשים לחולי לב וסוכרת

אופן הטיפול: אצל חולי לב וסוכרת נסתמים כלי הדם על ידי רבדים
של כולסטרול. חוקרים מנסים עתה לשקם את זרימת הדם שלהם בטיפול
המבוסס על הגן ,VEGF-2 שבו כתוב מתכון לייצור חלבון החיוני
להתפתחות כלי דם חדשים ושמירה על אלה הקיימים. הזרקת החלבון
לגוף עשויה לגרום יצירת כלי דם חדשים, שישמשו “מעקפים” במקום
כלי הדם הסתומים. בניסויים אחרים מנסים להזריק את הגן עצמו.

המפתחים: הד”ר ג'פרי אייסנר מבית החולים סיינט אליזבת בבוסטון
ואחרים.

השלב בפיתוח: ניסויים ראשונים בבני אדם נעשים כעת.

חיסון לאלצהיימר

אופן החיסון: במוחות של חולי אלצהיימר מצטברים רבדים של חלבון
ושמו עמילואיד. חוקרים רבים מאמינים היום שמשקעי העמילואיד
משחקים תפקיד מרכזי בהתפתחות המחלה. החיסון הנמצא בפיתוח עשוי
מחלבון בשם בטא-עמילואיד, שקטעים שלו מרכיבים את משקעי
העמילואיד במוח. המדענים אינם יודעים בוודאות מוחלטת מהו
מנגנון הפעולה של החיסון, אבל הם מניחים שהבטא-עמילואיד גרם
התפתחות נוגדנים שפעלו במוח נגד הצטברות רובדי העמילואיד.
המפתחים: “אלן פארמצויטיקלס”, חברת ביוטכנולוגיה שבסיסה
באירלנד.

השלב בפיתוח: הושלמו ניסויי בטיחות ראשוניים במספר קטן של בני
אדם. ואולם, גם אם החיסון יתברר כמוצלח בניסויים הנוספים שעל
החברה לבצע, יעברו עוד לפחות חמש שנים עד שהתרופה תגיע לשוק,
ולא בטוח אם תוכל לסייע בכל סוגי האלצהיימר.

טיפול בפגיעות ראש

אופן הטיפול: בפגיעות ראש ניזוקים תאי העצב באזור הפגיעה.
הפרופ' חרמונה שורק בודדה גן בשם אצטיל-כולין-אסטרז, שיש לו
שני תפקידים: האחד, ייצור חלבון המעביר מסרים בין תאי העצב.
התפקיד השני מתבטא לאחר פגיעות ראש, והוא ייצור גרסה אחרת של
החלבון, הגורם להצמחת עודף שלוחות המקשרות בין תאי העצב.
כתוצאה, תאי העצב מקבלים יותר מדי מסרים, נוצר “קצר תקשורתי”,
והתאים מתים.
טיפול המכונה “אנטיסנס” מבטל את ייצור החלבון השני. שלא כמו
התרופות הנוכחיות, שמטרתן לדכא את פעולת החלבון, האנטיסנס מבטל
כליל את ייצורו ומונע תמותת תאי עצב. על אותו עיקרון מפתחים
היום גם תרופות אנטיסנס לטיפול במחלות נוספות. תרופת האנטיסנס
הראשונה אושרה בשנה שעברה, והיא מיועדת לטיפול בזיהומים
נגיפיים בעיניים.

המפתחות: הפרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים והפרופ' אסתר
שהמי מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית וחברת “אסטר
נוירוסיינס”, בתל אביב.

השלב בפיתוח: הניסויים בחיות הסתיימו.

אורז עם ויטמינים

אופן הטיפול: בשיטות של הנדסה גנטית הוחדרו לאורז שלושה גנים
האחראים על ייצור אנזימים שמייצרים בטא-קרוטן – מינרל ההופך
בגוף לוויטמין .A האורז הזהוב, עם פרו-ויטמין ,A עשוי לסייע
בהצלת מיליוני ילדים במדינות המתפתחות, העלולים ללקות בעיוורון
או בפגיעה במערכת החיסונית בשל המחסור בוויטמין.
המפתחים: הד”ר אינגו פוטריקוס מהמכון השווייצי לטכנולוגיה
והד”ר פיטר באייר מאוניברסיטת פרייבורג בגרמניה. השלב בפיתוח:
האורז נמצא כעת בשלבי פיתוח מתקדמים. החוקרים מפתחים גם אורז
המייצר ברזל. שיטות דומות עשויות לשמש בעתיד גם להעלאת כמויות
הוויטמינים בפירות וירקות ולהחליף את כמוסות הוויטמינים שאנשים
נוטלים היום.

גפיים הנעות מכוח המחשבה

אופן הטיפול: בני אדם שחוט השדרה שלהם נפגע אינם יכולים להניע
את גפיהם משום שבמקום הפגיעה נוצר נתק בין חוט השדרה למוח.
חוקרים מנסים לפתח כעת “מעקפים חשמליים”, שיעקפו את הנתק העצבי
ויעבירו את הפקודות שהמוח שולח לעצבים מלאכותיים, וכך יגרמו
לגפיים לנוע.

המפתחים: הד”ר הנטר פקהם מאוניברסיטת Case Western Reserve

השלב בפיתוח: כמה צוותי מחקר עובדים על שתלים דומים. כולם
נמצאים בשלבים ראשוניים, ויעברו שנים עד שיתחילו לשווקם בצורה
מסחרית.

חיסון לעישון

אופן הפעולה של החיסון: מונע מהניקוטין – המרכיב הממכר
בסיגריות – להשפיע על המוח. המעשן אינו מפיק הנאה מהעישון וכך
נשבר מעגל ההתמכרות.
כאשר חודר לגוף חומר זר, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים שיילחמו
בו. מכיוון שמולקולת הניקוטין קטנה מאוד, כשהיא נכנסת לגוף
מערכת החיסון לא מזהה אותה כגורם זר ולא תוקפת אותה. החוקרים
עיצבו איפוא מולקולה חדשה, הדומה למולקולת הניקוטין, שמערכת
החיסון מזהה ולכן מייצרת נוגדנים להילחם בה. הנוגדנים הללו
נקשרים גם למולקולה הסינתטית וגם למולקולת הניקוטין – ואז נוצר
גוף המורכב מהמולקולה ומהנוגדן, שגדול מכדי להיכנס למוח. כך
מאבד הניקוטין את השפעתו על המוח, הסיגריה לא מביאה לעונג
המבוקש, ומעגל ההתמכרות נשבר.

המפתחים: צוות מחברת הביוטכנולוגיה האמריקאית “נאבי”, בראשות
הד”ר עלי פאטום.

השלב בפיתוח: הניסויים בחיות הסתיימו, ניסויי בטיחות (שלב
ראשון; אחריו יבואו ניסויי יעילות) בבני אדם יחלו השנה.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~302118158~~~204&SiteName=hayadan