הלוויין הרובוטי Pluto-Quiper Express יישלח לירחו של פלוטו, לאחר השלמת פיתוחן של טכנולוגיות רובוטיות חדשות. על פי הערכת נאס”א, המחקר ייארך כעשור השוק של ויז'ן קונטרולס עשוי להיות משונה: חלקו האחד צעצועים רובוטיים לילדים וחלקו האחר – חלליות רובוטיות.
אבי שמול
לא במקרה יצאו בחודשים האחרונים לשוק רובוטי צעצוע חדשים, החל בכלב המתכתי של סוני וכלה בתינוק בעל פני האדם של אייסר. תעשיית הצעצועים, במקרה הזה, ממהרת לאמץ טכנולוגיות חדשות הנמצאות בניסויים על ידי מוסדות מחקר מדעיים כמו המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), סוכנות החלל האמריקאית (NASA) וחברות כמו יבמ ומוטורולה.
אחד מהפרויקטים המתרתקים ביותר מתנהל כיום ב-MIT, שם מנסים החוקרים לפתח רובוט דמוי אדם, המתנהג כאדם, מגיב כאדם ויכול לנוע ולהתמצא במרחב כמו אדם – לפחות כמעט.
כחלק ממאמצי הפיתוח של הרובוט החדשני (COG), מפתחים החוקרים אפילו סט של הבעות פנים לצורך בניית יחסי גומלין אינטואיטיווית בין האדם לרובוט.
מחקרים אלה כוללים בניית מודלים מתימטיים של התנהגות תינוקות בני אדם, וניסיון לשחזרם באמצעות פני מתכת. בכמה סרטי וידיאו שפירסמו לאחרונה, טוענים החוקרים כי פני התינוק (“Kismet” שמו, “גורל”), מזכירה לחלוטין את הבעות האדם.
גם סוכנות החלל האמריקאית כמו סוכנות החלל האירופית, החליטה להטיל את יהבה על טכנולוגיות רובוטיות במטרה להוזיל את עלות מבצעי החלל. כך למשל, במסגרת תוכנית המסגרת הגדולה שלה, Deep Space, הסוכנות מפתחת טכנולוגיות חדשות, החל ממנועים חלליים לא רקטיים וכלה במערכות רובוטיות מלאות, אשר ישמשו תשתית לחקר החלל בשנים הבאות.
תוכנית המחקר של חארון, אחד מירחי פלוטו, כוכב הלכת התשיעי במערכת השמש שלנו, תתבסס כולה על מערכות רובוטיות. נאס”א מתכננת לשלוח לחלל לוויין שיפעל באופן עצמאי לחלוטין. להערכת הסוכנות, פיתוח הטכנולוגיות החדשות יימשך לפחות 10 שנים, ולכן תוכנית השיגור של הלוויין הרובוטי מתוכננת לשנת 2010, “לאחר סיום פיתוח המערכות הרובוטיות הדרושות”.
בחברת ויז'ן קונטרולס (Vision Controls) הישראלית מכוונים בדיוק אל שווקים אלה כאשר מדברים על תוכנת הניווט שהם מפתחים. החברה הוקמה ב-98' והיא פעלה עד לאחרונה מהרצליה, שם פיתחה תוכנת בינה מלאכותית המיועדת לסייע לרובוטים לנווט באזורים בלתי מוכרים. התוכנה החדשה מבוססת על מה שנקרא “לוגיקה מעורפלת” (Fuzzy Logics).
מדובר באלגוריתמים מתימטיים אשר מסוגלים לקבל מידע חלקי על תנאי השטח, דרך חיישנים שונים לבצע ניחושים והערכות, ולאפשר לרובוט למצוא את דרכו גם מבלי שתהיה לו תמונת מצב מלאה או מוחלטת.
יכולת זו חשובה לרובוטים הפועלים בתנאי שטח אמיתיים ובזמן אמת, שכן בתנאים כאלה אין אפשרות לקבל מידע מלא על השטח – וגם כשיש אפשרות, עד שהרובוט יעבד את המידע הרב – תנאי השטח ישתנו.
בתחילת 99' גייסה החברה 1.5 מיליון דולר, ולאחרונה עברה לאזור התעשייה של ראש העין. כיום, ויז'ן קונטרול מנוהלת על ידי ארנון עזריה, מנכ”ל שחזר לישראל לאחר כמה שנים בארצות הברית בהן מילא תפקידים בכירים במשרד חברת התוכנה קומפיוטר אסושיאטס בלונג איילנג. המדען הראשי של החברה הוא שאול גרינברג, ד”ר למתימטיקה.
ויז'ן קונטרולס מפתחת תוכנות עבור רובוטים מתקדמים הנמצאים בשלבי פיתוח בחברות אחרות. גרסה מוקדמת של התוכנה (גרסת ביתא), זכתה לאחרונה לחשיפה ציבורית ראשונה, לאחר שהותקנה ברובוט הישראלי “פאזי”, שזכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית לפיתוח רובוטים שנערכה בארה”ב. “פאזי” פותח ע”י סטודנטים ממכללת צור בגליל, שהתחרו מול נציגים מ-60 מדינות.
לדברי אלון עזריה, שוקי היעד של החברה כוללים את שוק הצעצועים, מודלים יישומיים למוצרים צרכניים שישתלבו בחיי היומיום ורובוטים חלליים. להבדיל מהשוק הרובוטי הוותיק ביותר – רובוטים לצרכים תעשייתיים – בשווקים אלה יש חשיבות מיוחדת למזעור המערכת ויכולת הלימוד של התנהגות המפעיל.
עזריה: “אנחנו מדברים על רובוט שיוכל לזהות את קולך כאשר תבקש ממנו להכין קפה, להעביר את הכביסה מהמכונה למייבש, לשאוב אבק ולבצע את עבודות המטבח. כל פעולה פיזית מייגעת, תהפוך לנחלת הרובוט. אנחנו מעריכים שהשוק הרובוטי מצוי על סף צמיחה ובשנתיים הקרובות הוא יגיע להיקף של מיליארד דולר. הכלב החכם של חברת סוני, אשר השקיעה כ-2 מיליארד דולר בפיתוחו, פרץ את הדרך לדור חדש של צעצועים”.
בימים אלה נמצאת החברה במגעים עם משקיעים אמריקאים, ומחפשת שיתופי פעולה אסטרטגיים שיאפשרו לה לתפוש מקום בשוק החדש. בחברה מעריכים שצפויה תחרות קשה מול היפאנים, השולטים כיום בכ-%70 משוק הרובוטים המתועשים. מעריכים כי היתרון היפאני עשוי להישמר גם עם כניסתם של הרובוטים הזעירים אל השוק.
מדובר בשוק המתלהט במהירות אשר בדומה לשוק המחשבים, מבוסס על השילוב של טכנולוגיה גבוהה וחזון המלהיב את הציבור. במאמר שפורסם בגיליון האחרון של המגזין הטכנולוגיה “רד הרינג”, הוצג מחקר שנערך באוניברסיטת טוקיו, בו השתילו החוקרים מערכות רובוטיות בתיקנים חיים, הגורמות להם לציית לפקודות מוגדרות. התיקנים, באמצעות מערכות שלט-רחוק, ביצעו “משימות מחקר והצלה”, כשעל גופם מותקנות מיקרו-מצלמות, משדרים זעירים וחיישנים נוספים המסוגלים להעביר מידע.
רוב הפרויקטים מסוג זה בעולם נמצאים עדיין בשלבי פיתוח, אך בוויז'ן קונטרולס מפתחים פתרונות תוכנה עבור צרכים עתידיים. בחברה רומזים על פעילות בתחום החלל, מסרבים לחשוף את התוכניות והמגעים בתחום. ככל הידוע, התוכנית המתקדמת ביותר כיום שמורה לסוכנות החלל האמריקאית, המפתחת רובוטים שיתחזקו ויתקנו לוויינים. רובוטים אלה יחסכו הוצאות כספיות משמעותיות, ונכון להיום, מדובר בטיפול רק בלווייני העתיד ולא באלה שכבר משייטים בחלל.
שוק קרוב יותר מבחינת הזמן הוא פיתוח רובוטים שישמשו כבני לווייה וסייענים לאנשים בגיל הזהב. בראיון ל”רד הרינג” אמר ג'וזף אנגלברגר, המוגדר גם כ”אבי הרובוט התעשייתי”, כי הוא מפתח כעת רובוט מסוג זה. לדבריו, הרובוט יעשה את כל עבודות הבית, מפעולות ניקוי ועד להכנת ארוחות, בזכות התקנתה של מערכת ראייה דו-מוקדית, גלאי תנועה וטכנולוגיות דיבור.
טכנולוגיה חדשה, כצפוי, מייצרת עסקים חדשים. כך למשל, חברת לונהקורפ (LunaCorp) מארלינגטון וירג'יניה מפתחת כיום בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קרנגי מלון, רובוט נייד אשר ישוטט על הירח.
הכוונה היא שהתייר המכני ישלח אל כדור הארץ צילומים מרהיבים באיכות גבוהה במיוחד. אלא יוצגו על גבי מסכים רחבים בפארקי שעשועים בכדור הארץ. המבקרים בפארקים יוכלו לכוון את מצלמות הרובוט המשוטט לכל כיוון בו יחפצו.
ואילו ה”רד הרינג” לא מוותר על החיים המתוקים ומספר על מהנדסים יפאנים אשר פיתחו רובוט חדש המבצע מלאכה חשובה: מגלגל סושי.
{הופיע בעיתון הארץ, 27/4/2000}
אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ. עד סוף 2002
