נאס”א עובדת על פיתוח רובוט אסטרונאוט שיוכל לסייע לצוותי אסטרונאוטים אנושיים
הודעה לעיתונות מטעם נאס”א
ידיים ואצבעות אנושיות, מצלמת טלוויזיה בתור עיניים – אלה הם איברי הרובונאוט של נאס”א. כעת עובדים מדענים על מתן גלגלים ורגליים, או לפחות רגל אחת, לרובוט קל התנועה.
הרובונאוט צעד את צעדיו הראשונים לאחרונה במהלך ניסויים במרכז החלל ג’ונסון ביוסטון בעזרת “רגל חלל” יחידה, בה נעזר כדי לנוע מחוץ להדמייה של תחנת חלל. מבדקים נוספים הציבו את הרובוט ההומנואיד על גלגלים, על סגווי למען הדיוק, ונתנו לו לצאת לדרך.
עם גלגלים או עם רגל החלל, ראש הרובונאוט, גבו, זרועותיו וידיו המכניות שמרו על יכולותיהן להשתמש בכלי חלל בדומה לבני אדם. במבדקים, בהם נע הרובוט בעזרת רגל החלל שלו, הרובונאוט נראה כפועל בניין עתידני מחוץ לחללית מדומה. כאשר נעזר בגלגלי הסגווי, המיוצבים בעזרת ג’יירוסקופים, הרובונאוט ריחף לו מתחנת ניסוי אחת לשנייה, כמו שיום אחד עשויים לעשות צאצאיו על הירח או על מאדים.
המבדקים של הרגל אישרו את העובדה, שהרובונאוט יוכל לטפס על צידה החיצוני של חללית בעזרת ידיות, בעודו ממקם את רגלו באתר עבודה מסוים כדי לבצע תיקונים או להתקין חלקים. מטרתה של נאס”א היא בניית רובוטים שיוכלו “לחיות” על צידן החיצוני של חלליות ולעמוד בהיכון לתחזוקה שוטפת או מקרי חירום. בני אדם בתוך החללית יתפעלו את הרובונאוט בעזרת בקרה אלחוטית.
הניסויים עם הגלגלים סיפקו הוכחה ראשונית לאפשרות של “קנטאור פלנטרי”, שילוב של רובוטים הומנואידים ורוברי חלל. במבדקים הללו הוצב הרובונאוט על פלטפורמת ניידות רובוטית של סגווי. הם הדגימו שמפעילן אחד יכול בו זמנית לשלוט בתנועת הרובוט ובמיומנויות שלו בעזרת מערכת בקרה אלחוטית.
מבחני הטיפוס היו שלב חשוב בפיתוח הרובונאוט. הם הוכיחו את יכולתה של המערכת לטפס, לייצב ולטפל בכלים ומכשירים של פעילות חוץ רכבית בסביבה החללית. המבחן הציג מערכת רובונאוט אלחוטית מונעת על ידי בטריה, הנמצאת על גבי רחפת המרחפת על כרית אוויר, כדי לבטל את השפעות החיכוך ולחקות את תחושת העבודה בחוסר משקל. הרובונאוט טיפס בעזרת מעקות לפעילות חוץ רכבית וחיבר את “רגל החלל” המייצבת שלו לשקע קיבוע סטנדרטי של תחנת החלל (WIF – Worksite Interface Fixture), בעוד שמפעיליו הניעו את איבריו של הרובונאוט בעזרת בקרים חדשניים.
“המבדקים סיפקו הוכחה, שניתן לתפעל את הרובונאוט בעזרת בסיס מתחלף למטרות ייצוב ותנועה שונות – וכל זה נעשה בסביבה חסרת חיכוך ודומה לחלל,” אמר מנהל המבחנים, ד”ר רוברט אמברוז (Ambrose) ממחלקת האוטומציה, רובוטיקה והדמייה של מרכז ג’ונסון לחלל של נאס”א. “כל התכונות שהזכרתי הכרחיות לפיתוח עתידי של ‘יחידות פעילות חוץ רכבית’, המשלבות את הכישורים הן של בני אדם והן של רובוטים לשיפור משמעותי ביעילות של הליכות בחלל.”
פרויקט הרובונאוט, אותו מוביל אמברוז, הנו מבצע משותף עם הסוכנות למחקר מתקדם בתחום ההגנה (DARPA). הוא נמצא בפיתוח במרכז ג’ונסון לחלל מזה מספר שנים. נבנו שני רובונאוטים, לכל אחד מהם ידיים מיומנות ביותר, שיכולות לעבוד עם אותם כלים איתם עובדים בני אדם. מפעילי הרובוטים שולטים מרחוק בתנועות הראשים, האיברים, הידיים ושתי המצלמות של הרובונאוטים בעזרת שילוב של ממשקי מציאות מדומה ופקודות מילוליות, המועברים דרך כבלים מיוחדים או מערכות אלחוטיות.
כדי לנוע בסביבת כבידה נמוכה על הרובוט לדעת לטפס בעצמו בעזרת הליכות, השולטות בעדינות על התנע שלו וממזערות כוחות מגע מחד, אך מספקות בטיחות במקרי חירום מאידך. כדי לקבל גישה למקומות עבודה על סיפון תחנת החלל הבינלאומית וחלליות עתידיות על הרובוטים להסתדר עם עזרי הליכות חלל, המותאמים לבני אדם, כגון רצועות, גומחות וווים.
“המבדקים עברו בהצלחה רבה,” אמר אמברוז. “צוות הרובונאוט למד אילו תמרוני טיפוס ישימים יותר מאחרים ובחן תגובות תוכנה אוטונומית בעזרת חיישני הכוח של הרובוט. כמו כן זיהינו אפשרויות חדשות לשימוש בחיישנים הללו במצבים אוטונומיים למחצה, שתסייענה למפעילי הרובונאוטים להתמודד עם השהיות קצרות (של שנייה עד 10 שניות). הצוות שלנו ימשיך להתמודד עם האתגרים הללו, בעוד נאס”א תמשיך לחתור ליישום פעולות גומלין בין בני אדם ורובוטים במשימות, הקשורות בחזרה לירח והגעה למאדים.”
תרגום:
מידע נוסף על הרובונאוטים:
