במרוצת השבוע נמשכו ההתקפות על חיפה, גבו חיי אדם וגרמו נזקים ניכרים ברכוש. נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אומר כי ההנהלה החליטה להפסיק את פעילות המוסד כדי לא לסכן את הסטודנטים, העובדים והסגל האקדמי
מגדל אשכול באוניברסיטת חיפה. מתוך ויקיפדיה
הנהלת הטכניון החליטה על חזרה הדרגתית לפעילות שגרתית בטכניון. החל מיום א', 23 ביולי 2006, חוזרים לעבודה חברי הסגל האקדמי והמנהלי. בטכניון מרחבים מוגנים ומקלטים המיועדים לשימוש בשעת חרום.
הבחינות והלימודים לא יתקיימו לפני יום שלישי ה-25 ביולי 2006. חידושם יהיה לאחר התראה מראש של לפחות 48 שעות. החלטה זו יכולה להשתנות בהתאם לנסיבות והנחיות הגורמים המוסמכים. עדכונים יהיו בתקשורת ובאתר האינטרנט של הטכניון.
ההחלטה להפסיק את פעילותו של הטכניון נפלה ביום ראשון שעבר, 16 ביולי 2006, לאחר שבחינותיהם של 1,800 סטודנטים הופסקו מיד עם תחילתן, בעקבות נפילת רקטות שירה החיזבאללה, ברחבי חיפה. אחת הרקטות הרגה שמונה עובדים של רכבת ישראל, בשעה שעסקו בעבודתם במוסך הרכבת בעיר התחתית. פיזור הסטודנטים והעובדים נעשה בסדר מופתי.
במרוצת השבוע נמשכו ההתקפות על חיפה, גבו חיי אדם וגרמו נזקים ניכרים ברכוש. נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר בראיונות לתקשורת כי הנהלת הטכניון החליטה להפסיק את פעילות המוסד כדי לא לסכן את הסטודנטים, העובדים והסגל האקדמי. ההחלטה לשוב לפעילות נעשתה תוך התייעצות עם גורמי ביטחון וההחלטה על מועד חדש לבחינות תיבחן אף היא בהתאם להתפתחויות. פרופסור אפלויג הביע הערכתו הרבה לציבור העובדים ולסטודנטים על ההבנה ועל שיתוף הפעולה. הוא הביע תקוותו כי השגרה תשוב במהרה וכי הטכניון יוכל לשוב ולהתרכז במחקר ובהוראה, ולהמשיך בתנופת הפיתוח בה הוא נמצא.
במכתב לכל בית הטכניון כתב הנשיא אפלויג: “הטכניון חוזר היום לפעילות לאחר הפסקה כפויה של שבוע בעקבות ההתקפות הרצחניות של החיזבללה על חיפה. וישובי צפון מדינת ישראל. חזרתנו לעבודה חשובה לחיזוק המורל הלאומי ואני מאמין שהיא תורמת גם לתחושה אישית טובה של כל אחד מאיתנו. אני וחברי להנהלה השותפים להחלטה, משוכנעים שזהו הצעד הנכון בשעה זו. זהו חלק מהמאבק בו נמצאת המדינה ואנו נעמוד בו.
“בשבוע בו היה הטכניון סגור, בדקו אנשי הביטחון שלנו את כל המקלטים והמרחבים המוגנים בקמפוס והכינו אותם לקראת חזרתנו לעבודה. יש בוודאי עובדים שיש להם בעיות וקשיים הנובעים ממצב המלחמה והם יזכו לאוזן קשבת ומבינה ולטיפול אישי.
“מתוך הכרותי רבת השנים עם סגל הטכניון: אקדמי,מינהלי וטכני, אין לי ספק, שיחד בעזרה ועידוד הדדיים, נעמוד באתגר הקשה שמעמידה בפנינו המלחמה הנוכחית.”
אוניברסיטת חיפה: חברי הסגל חוזרים, הסטודנטים ישובו רק ביום א' הבא
באתר אוניברסיטת חיפה התפרסמה ההודעה הבאה: “יום העבודה הראשון שלאחר ההחלטה על החזרה לעבודה באוניברסיטה הסתיים (23/7/06). מרבית העובדים התייצבו היום לעבודה והנהלת האוניברסיטה מודה לכל אחד ואחת מכם.
במהלך היום נשמעו, כידוע, צפירות אזעקה שאילצו אותנו לקטוע את שגרת העבודה ולשהות לזמן קצר במקלטים ובמרחבים המוגנים . בעקבות העובדה שהנפילות היום ארעו באזור, בדקנו שוב עם פיקוד העורף ועם הגורמים המוסמכים. נמסר לנו כי אין כל שינוי במדיניות ובהערכות ולפיכך עומדת בעינה ההחלטה על החזרה ההדרגתית לפעילות. על מנת להקל על הסטודנטים, החליטה היום הנהלת האוניברסיטה שהבחינות והפעילות לסטודנטים לא תתחדש לפני ה-30 ביולי. הסטודנטים מתבקשים לעקוב אחר העדכונים באתר האינטרנט.”
אהרון בן-זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה כתב אף הוא לעובדי ותלמידי המוסד: “מצב המלחמה שבו שרויה המדינה חייב את האוניברסיטה לעבור למתכונת עבודה בעת חירום. בשבוע הראשון של הלחימה נסגרה האוניברסיטה. במהלך ימים אלה טיפלה ההנהלה בנושאים רבים שעמדו על הפרק, כגון נושאי ביטחון ובטיחות, העברת עדכונים שוטפים אליכם ואל ידידי באוניברסיטה בארץ ובעולם, המשך קיומו של האולפן לתלמידי חו”ל , סמסטר קיץ, טיפול בבעיות אישיות, ונושאים שוטפים רבים אחרים.”
“ההנהלה התכנסה ומתכנסת מדי יום להערכת מצב, מתן פתרונות לבעיות דחופות, והחלטות לגבי פעולות עתידיות. ביום רביעי שעבר, לאחר לבטים לא מעטים ולאחר התייעצויות רבות עם גורמי הביטחון המוסמכים בפיקוד העורף, משרד החינוך והעירייה, ולאחר תיאום עם הנהלת הטכניון החלטנו על חזרה הדרגתית לעבודה של אנשי הסגל. ההחלטה לא הייתה קלה, אך סימנה את נחישותנו לחזור בהדרגה להפעלת האוניברסיטה. מנהלי היחידות קיבלו הנחיות ברורות להתחשב באופן מרבי בכל בעיה אישית ולהקפיד על מילוי הנחיות גורמי הביטחון. עשינו זאת אתמול, ביום הראשון, לחזרה לעבודה, ונמשיך לעשות זאת בימים הקרובים. החזרה לשגרת חיים נורמאלית ככל שתהיה מורכבת היא חלק מההתמודדות שלנו עם מצב הלחימה. ”
“אנו מאוד מקווים שכאשר תהייה רגיעה יחסית, נוכל למצוא פתרונות לבעיות הרבות הקשורות לקהל הסטודנטים שלנו. נעשה זאת ברגישות והתחשבות מרבית. ”
“המלחמה היא התנסות כואבת והיא כבר גבתה מאיתנו מחיר כבד מנשוא. יניב הרשקוביץ ז”ל, בנה של חברתנו קורינה הרשקוביץ נהרג בפעילות מבצעית של צה”ל. שמעון גליקבליך ז”ל, אביה של יוליה, סטודנטית שלנו בעבודה סוציאלית, נהרג מפגיעת קטיושה בחיפה בעת שנסע ברכבו. אני שולח להם ולמשפחותיהם את תנחומי כולנו. ”
“לא רצינו במלחמה זו, כמו שאיננו רוצים שום מלחמה אחרת. אך ביסוד המלחמה עומדת שאיפת כולנו להגיע לשלום יציב ובר-קיימא. שלום שכזה, שמימושו עדיין רחוק, יוכל לאחד מחדש את החברה הישראלית ולקשר את מדינת ישראל בקשרי ידידות עבותים לשכנותיה. ”
“למרות שמדובר כרגע בחלום רחוק, אסור לנו לרגע להפסיק לחלום. החלום ושמירת התקווה הם מסממני ההתנהגות האנושית. אני בטוח שגם בשעות אפלות וקשות אלו, אפשר כבר לראות גם את אור המחר. ”
“אני מודה לכל אחד מכם על התנהגותכם המופתית בשעות קשות אלו; יחדיו נעבור את המצב הזה ויחדיו נמשיך בפעילות הבנייה והחיזוק של האוניברסיטה שלנו. אני כולי תקווה שימים קשים אלו יחלפו וכי פנינו לתקופה ארוכה וטובה בהרבה. “
