הנשיא אובמה מתכוון להנחית בני אדם על אסטרואיד קרוב ארץ ב-2025. כדאי להשתמש באותן טכנולוגיות כדי לכרות מחצבים באסטרואידים באשר הם, וקודם לכך יש לבצע סקר של מחצבים אלה
נשיא ארה”ב ברק אובמה הודיע השבוע כי הוא רוצה להנחית אסטרונאוטים על אסטרואיד עד שנת 2025. אמנם הוא התכוון לאסטרואיד קרוב ארץ, אבל יתכן שהשלב הבא יהיה גם נחיתה, בוודאי בלתי מאוישת על אסטרואידים אחרים, שיהיה בהם גם עניין כלכלי.
המרחב שבין צדק למאדים מוכר בשם רצועת האסטרואידים. נמצאים בו עשרות אלפי גופים המקיפים את השמש. רק 4 מהם קוטרם עולה על 400 ק”מ ואל שניים מהגדולים מהם צרס ווסטה נעה עתה החללית Dawn. הכוונה היא לבצע מיפוי ומחקר מדוקדקים שלהם. החללית תיכנס למסלול סביב כל אחד מהם ותשהה במחיצתו 11 חודשים. האסטרואיד היחיד שמופה ביסודיות הוא ארוס על ידי החללית NEAR. אסטרואידים אחרים כמו גספרה ואידה צולמו באקראי על ידי החללית גלילאו שהיתה בדרכה לצדק. מסלולה היה כזה שנתן בידי החוקרים אפשרות לצלם גופים אלה.
אחת המטרות של החוקרים היא להנחית חלליות על אסטרואידים ולהחזיר מדגמי קרקע. אין ספק שמדגמי קרקע יכולים לספר רבות על ההיסטוריה הגיאולוגית שלהם ועל התפתחותה של מערכת השמש. מעבר לעניין המדעי , במבט קצת עתידני ,לאסטרואידים ערך כלכלי גדול מאוד וזאת בשל הסבירות למצוא בהם חומרי גלם. אותם גרמי שמים יש בהם הבטחה כלכלית.
המגמה המקובלת היום בחקר החלל היא שיתוף פעולה בינלאומי. חקר החלל איננו עוד רק מפעל של מדינות בודדות כמו בזמן המלחמה הקרה ארה”ב מזה וברה”מ מזה. החללית האירופית מרס אקספרס שוגרה על רכב שיגור רוסי, חקירתם של שבתאי, טבעותיו והירחים שלו היתה מפעל משותף של ארה”ב וסוכנות החלל האירופית. חללית הקסיני היתה אמריקאית והיא נכנסה למסלול סביב שבתאי. אליה היתה צמודה נחתת ההויגנס שנועדה לנחות על טיטן. נחתת זו תוכננה ויוצרה על ידי סוכנות החלל האירופית. רכב הירח ההודי צ’אנדריאן 2 יונחת על הירח באמצעות נחתת רוסית. כך יש לפעול בחקר האסטרואידים.
בדיקת כל האסטרואידים מבחינת הפוטנציאל התעשייתי שלהם לא מעשית ולא כלכלית. הדרך שיש לפעול בה היא בדיקת מגזרים של רצועת האסטרואידים. יש לשגר שתי חלליות שתנוענה בתוך הרצועה בכיוונים מנוגדים. מסלולה של כל חללית יהיה כזה שהיא תסקור אסטרואידים בדומה לחללית הקסיני המצלמת את הירחים הזעירים של שבתאי. כל חללית תצויד בכמות גדולה של דלק על מנת שתוכל במהלך טיסתה להתקרב עד למרחק של עשרות אלפי קילומטרים מכל אחד מהם ולבצע צילום ראשוני שלו. תוחלת החיים של חללית כזו אמור להיות מספר שנים בדומה לחללית הקסיני ולמקפות הנעות סביב המאדים. מאחר וחלליות אלה מרוחקות יותר מהשמש מאשר המאדים יהיה צורך בספק כוח חזק. דרך אפשרית היא ציודן בקולטי שמש בדומה לקולטי השמש של חללית הJUNO- שתשוגר לצדק.
חללית כזו תהיה בעצם פלטפורמה לעשרות חללות זעירות במשקל 2-3 ק”ג כל אחת. יהיה בה מנשא שבתוכו תוטענה חלליות זעירות אלה. משעה שמכשיריה מזהות אסטרואיד פוטנציאלי, חללית זעירה(חל”ז) משוגרת לעברו. שחרור החל”ז דומה לשיגורה של חללית המגלן לנוגה. המגלן היתה נעולה בתוך תושבת במעבורת החלל. משעה שהוחלט לבצע את השיגור, פתיחת התושבת , שחררה קפיצים שהעניקו למגלן תנועה סיבובית סביב עצמה. משעה שהמעבורת התרחקה מהמגלן ,מנועיה של זו האחרונה הופעלו לקראת הטיסה לנוגה. כך יהיה צורך לנהוג גם פה. כל חל”ז תצויד במנוע זעיר ובמספר מכשירי מחקר והיא תנוע לעבר מסלול התנגשות עם האסטרואיד המבוקש. בזמן טיסתה תצלם ותמדוד אותו עד להתנגשות. יהיה כמובן צורך להביא בחשבון שהאסטרואידים נעים סביב עצמם וזאת על מנת להבטיח שיצולם האזור בו נמצא ריכוז המחצבים הגדול. הנתונים שהחל”ז מוצאת משודרים לחללית האם ומשם לכדור הארץ. במידה ורואים שהחל”ז החטיאה את מטרתה קיימת אפשרות לשגר אחרת במקומה. משעה שחל”זית אחת מסיימת את תפקידה משוגרת חל”זית אחרת לאסטרואיד אחר וזאת בכדי לא ליצור עומס על ערוצי התקשורת.
יתרונה של שיטה זו הוא שניתן לבצע סריקת מספר גדול של אסטרואידים במחירו של שיגור אחד. מכיון שמדובר בשיתוף פעולה בינלאומי, כדאי יהיה לבצע חלוקת עבודה, מי מפתח איזה חללית או איזה רכיב ממנה ומי מפתח את החל”זיות. בצורה כזו נעשה מיפוי מחצבים ראשון של עשרות אסטרואידים. יתכן בהחלט מצב בו, בעקבות ממצאים אלה תתוכננה חלליות יעודיות שתחקורנה אסטרואידים ספציפיים. פרויקט כזה הוא ראשוני מסוגו ומאתגר במיוחד.
סביר להניח שבשנים הקרובות לא תשוגר שום חללית מאוישת לאסטרואידים . אולם אין שום סיבה שלא להניח את היסודות הראשוניים לקראת כריית מחצבים מהאסטרואידים במתכונת תעשייתית. האם מי שהוא העלה על דעתו מקצוע כמו הנדסת מחצבים אסטרואידית? נשמע דמיוני, אך מבט קדימה יכול להראות שהסיכויים לכך טובים.
7 Responses
בוודאי שזוכרים.
הנה קישור:
https://www.hayadan.org.il/robot-kosmology-zair-100804/
זוכרים גם שבנאס”א עבדו על זה עוד הרבה לפני שמשהו בנושא התפרסם באתר הידען:
https://www.hayadan.org.il/robonaut0804/
אתם זוכרים את המאמר שלי “רק”ז- רובוט קוסמולוגי זעיר” שהופיע כאן בידען ועסק באותו נושא- על חלליות זעירות שיצורפו לחלליות אם. אומנם לא דיברתי שם באופן נחרץ על בדיקה כלכלית של מחצבים באסטרואידים אבל כן דיברתי על תיקון אחזקה ומחקר של סביבת התללית.
זוכרים את ההתנגדות שמאמר זה יצר ע”י מגיב או שניים באתר עד אפילו להורדתו (הזמנית) מן האתר?.
ישר כוח מזר היקר. הרעיון שלך/ שלי הוא מעולה!
שבת שלום
סבדרמיש יהודה
הייתי אומר מסוכן.
בתיאוריה יכולים פשוט באסטרואידים שיש בהם מחצבים יקרים לפוצץ אותם ומההדף לדחוף אותם לכיוון הארץ.
מה אתם אומרים, מעשי?
כבר יש תחליף(כמקור חשמל) לפחם לנפט ולגז וזאת האנרגיה הגרעינית.
מה שאובמה מתכנן זה להשקיע מיליארדים בכרית מחצבים על אסטרואידים והערך שלהם נמדד במיליונים, בקיצור השקעה של מליארדים יניב רווח של מיליונים ועוד מתפלאים שהכלכלה האמריקאית בזבל.
“הצורך הוא אבי ההמצאה” ועד שלא יהיה צורך ויגמרו המחצבים על כדור הארץ ובנוסף לא ימצאו תחליפים לאותם משאבים (למשל תאים סולאריים וטורבינות רוח במקום נפט) אף אחד לא ישקול ברצינות לחפש ולהביא משאבים מהחלל.