כך מגלה דו”ח שהוכן במשרד המדע והטכנולוגיה עבור “ועידת רחובות”
הזדקנות התשתית המחקרית של ישראל מאיימת על מעמדו של המדע בישראל בעשור הקרוב. נתונים אלה נחשפים בניירות העבודה שגובשו על ידי צוות משרד המדע והטכנולוגיה עבור “ועידת רחובות” למדע וטכנולוגיה אשר תתקיים ביום ה', 9 ביוני 2005, במכון וויצמן למדע, בהשתתפות ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל.
נתונים שיוצגו בוועידה יראו כי בעיה זו מתחילה לתת את אותותיה במספרים. מהדו”ח עולה כי בשנים 1990-2000 חל גידול של 67% במספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות, אולם היקפו של הסגל האקדמי גדל בכ-10% בלבד.
עוד מתברר כי גם בין 1999 לבין 2003 כמעט לא חל שינוי בהיקף הסגל האקדמי הבכיר, אשר נשאר בהיקף של 5,100-5,200 חוקרים. 60.4% מהמדענים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר היו בגיל 51 ומעלה. במקצועות הרפואה 62.5% מהמדענים בני 51 ומעלה, ובמדעים הפיסיקליים, 74.1% מהמדענים הם בני 51 ומעלה. בסך הכל 10.2% בלבד מהמדענים המצויים באוניברסיטאות ובמכוני המחקר הם בני 40 ומטה. מספרים אלה מלמדים כי עמוד השדרה העיקרי של המדע המדוייק בישראל מבוסס על חוקרים ותיקים ועל מחסור במדענים צעירים אשר יבטיחו את עתידו של המחקר המדעי בישראל.
מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה טלי רוזנבאום שקיבלה את הדו”ח לידיה אומרת ש”ריענון מערכת המחקר והגדלת מספר החוקרים הצעירים חיוניים על מנת לשמר את הידע הקיים בארץ, לאפשר פריצה לתחומים מדעיים חדשניים והמשך בניית יכולתה המדעית והטכנולוגית של ישראל לשנים הבאות. כדי להצעיר את התשתית המדעית של ישראל, יש צורך במלגות עידוד מיוחדות עבור חוקרים צעירים במדעים מדוייקים והנדסה, כולל מתן פרסים ובניית מעבדות עבור חוקרים מבטיחים. במידה ותקציבי המחקר להשכלה הגבוהה בישראל יקוצצו, הדבר יביא לפגיעה בלתי הפיכה במחקר המדעי בישראל ובמעמדה של ישראל בעולם בתחום המדע.”
