סיקור מקיף

מנהל נאס”א: יכולנו לציין היום שלושים שנה לנחיתה המאוישת הראשונה על מאדים

המנהל הנוכחי של נאס”א, מייקל גריפין היה ילד קטן כאשר ניל ארמסטרונג דרך על קרקע הירח * באירוע לציון מלאת חמישים שנה לנאס”א, ב-1 באוקטובר, העלה ארמסטרונג חוויות ומבקש שהאנושות תמשיך במסע, ואילו גריפין מבטיח: הימים הטובים של נאס”א לפניה *

ניל ארמסטרונג בהרצאה בפני ילדים במוזיאון מדעטק בחיפה, 10 ביולי 2007.
ניל ארמסטרונג בהרצאה בפני ילדים במוזיאון מדעטק בחיפה, 10 ביולי 2007.

נאס”א חגגה השבוע (1 באוקטובר) מלאת חמישים שנה להיווסדה. ב-1 באוקטובר 1958, הפכה המועצה המייעצת הלאומית לאווירונאוטיקה (NACA) באופן רשמי לסוכנות הלאומית לתעופה וחלל, או בראשי תיבות באנגלית NASA. “המעבר היה קל יחסית” אמר ניל ארמסטרונג, אסטרונאוט אפולו 11 והאיש הראשון שדרך על הירח באירוע שערכה נאס”א לציון התאריך. “כבר פיתחנו טילים וטסנו על מטוסי ניסוי, בקושי הינו צריכים להחליף את ה-C ב-S על המטוסים, המשאיות והואנים שלנו.” אך מעבר לשינויים הקוסמטיים מה אמר השם נאס”א לאזרח הממוצע בארה”ב וברחבי העולם?

“בזכות נאס”א”, אמר ארמסטרונג, “הידע שלנו אודות היקום גדל אלפי מונים ויותר. למדנו כי ההומו ספאינס לא נועד לנצח להכבל לכבידת כדור הארץ. ביצועים, יעילות, אמינות ובטיחות המטוסים השתפרו פלאים. שלחנו חלליות לכל רחבי מערכת השמש ומעבר לה. הבטנו עמוק לתוך היקום ואחורה כמעט לתחילת הזמן.”

ארמסטרונג לא אמר כי מירוץ החלל בשנות השישים מנע מלחמה בין ארה”ב לברית המועצות, אך אמר כי היה הסחה. “הוא היה מאסיבי” אמר. “הוא איפשר לשני הצדדים ללכת דרך ארוכה לקידום מטרות של מדע, לימוד ומחקר.”

ואולם בסופו של דבר, התחרות הפכה לשיתוף פעולה ובעוד השותפות הנוכחית בין ארה”ב, רוסיה ו-14 מדינות נוספות שסייעה להקמת תחנת החלל הבינלאומית איננה מושלמת, היא מהווה פלפטורמה להמשך שיתוף הפעולה בין הישויות השונות.

נכון לעכשיו, נאס”א השפיעה באופן ישיר על האזרח הממוצע. יש כיום שפע של מכשירים וטכנולוגיות שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם ואשר לא היו בהשג ידינו ללא נאס”א. ישנה רשימה נחמדה וכל אחד צריך רק לקרוא אותה באתר הספין-אוף של נאס”א.

“התקווה הגדולה והחשובה ביותר שלנו היא שהמין האנושי ישפר את תבונתו, טבעו וחוכמתו” אמר ארמסטרונג, לסיכום נאומו. “נאס”א, כמו גם כל שאר סוכנויות וארגוני החלל בעולם, סייע במאמץ ונתנתה לאנושות הזדמנות לשאוף לאיכויות אלה.”

“יש שיאמרו שנאס”א נמצאת כעת במשבר אמצע החיים. יהיו שיגידו שהיא מנותקת. כמה יסתכלו על נאס”א ויחשבו מה היא היתה יכולה להיות.” אומר מנהל נאס”א הנוכחי, מייק גריפין באותו האירוע. “איננו מציינים ביום הולדתנו החמישים מלאת 20 שנה לנחיתה המאוישת הראשונה על מאדים – ויכולנו לעשות זאת.”

“נאס”א חוטפת ביקורת רבה. חלק מזה מגיע לה. כמה דברים נמצאים מחוץ לשליטת סוכנות החלל. יש הטוענים כי נאס”א צריכה תוספת מימון, אחרים טוענים כי אינה מנהלת נכון את הכספים שהיא מקבלת. ואולם ההערכות הן שעל כל דולר שמושקע בתוכנית החלל, המשק מקבל בחזרה שמונה דולרים, זהו החזר מצוין, בין אם מדובר בזמנים טובים מבחינה כלכלית ובין אם בתקופות גרועות כמו עכשיו. בעוד לא כל דבר בנאס”א צריך להמדד בכסף, נאס”א היא השקעה.” קובע גריפין.

“באופן אישי, נאס”א היתה קיימת מרבית חיי. אחותי ואני עשינו קמפינג לפני מקלט הטלוויזיה כדי לראות את הנחיתה על הירח. למרות שהייתי די צעיר ולא הבנתי הכל, ידעתי שהאירוע שצפיתי בו היה הרבה יותר גדול מאשר שני אנשים מקפצים על הירח וגדול מהמדינה שהדגל שלה ניטע באדמת הרגוליט של הירח. היתה זו האנושות במיטבה, ונצחון הרוח והיושרה שיש בכל אחד מאיתנו. ואולם איכויות אלה אינן רק נחלת העבר בנאס”א. הם כאן גם עכשיו. אני עדיין מרגיש את הרוח, היושרה וההתרגשות כאשר אני משתתף באירועים החגיגיים של משימות החלל, או שיש לי הזדמנות לדבר עם מהנדס בנאס”א שסייע להשיג אבן דרך חשובה במשימה כלשהי, או עם אסטרונום שזה הרגע גילה גילוי מרעיש.”

לידיעה באתר יוניברס טודיי

לנאומו של ארמסטרונג בארץ, 10 ביולי 2007 – מי שלא נוטל סיכון לא מתקדם

לידיעה נפרדת מאותו יום בו מתפרסמת ידיעה זו (4/10/2008) – דפים מקוריים מיומנו של אילן רמון מוצגים במוזיאון ישראל בירושלים

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.