הליקוי יתחיל כליקוי טבעתי מעל האוקיאנוס האטלנטי לא הרחק מחופי פלורידה, ויהפוך לליקוי מלא דרומית לליבריה * בכמה מדינות במזרח אפריקה יוכלו הצופים לראות שמש לוקה שוקעת
מחר, 3/11/13 יתרחש הליקוי האחרון לשנת 2013, יהיה זה הליקוי החמישי השנה אחרי עוד ליקוי חמה ושלושה ליקויי ירח, ואולם ליקוי החמה הקודם היה חלקי, וכעת גם זה בקושי מראה רמזים של ליקוי מלא.
ליקוי החמה של מחר יהיה ליקוי היברידי – הוא יתחיל כליקוי טבעתי ב-15 השניות הראשונות של מסלולו לפני שכל צל הירח יתקרב לפני השטח של כדור הארץ ויכסה את כל דיסקת השמש למשך שארית מסלולו. הסיבה להתנהגות זו (ולמשך הקצר של הליקוי גם במקומות שבהם הוא מלא) הוא שהשמש יחסית קרובה לכדור הארץ (ה התקרבת הגדולה ביותר לשמש – הפריהליון במסלול כדור הארץ חל ב-3 או ה-4 בינואר), והירח לא ממש בנקודה הקרובה ביותר ולכן קשה לו לכסות את כל פני ההשמש.
עד כמה נדירים ליקויי החמה ההיברידים? מתוך 11,898 ליקויי החמה שנרשמו ב-5,000 השנים שבין 3000 לפני הספירה לשנת 1999 בקטלוג “חמישה מילינות של ליקויי חמה” של פרד אספנק, רק 569 או 4.8% היו ליקויים היברידיים.
הליקוי יתחיל כרגיל בזריחה, באוקיאנוס האטלנטי כאלף קילומטר מזרחית לפלורידה, וכליקוי חלקי הוא ייראה בחוף המזרחי של ארה”ב ובחוף הצפוני של דרום אמריקה. כמעט מכל המדינות באפריקה, דרום אירופה ומקצת מאסיה יוכלו לראות חלקים מהליקוי. החלק המלא של הליקוי יחל כאשר השמש תהיה מערבית לחופי ליבריה, והוא ייכנס לתחומי היבשת מעל שמורת וונגה וונגו בגבון. בנקודה זו, כבר יצטמק אורך הליקוי המלא לדקה אחת ושבע שניות. צל הירח יחצה את אפריקה ויאפשר צפיה בליקוי קצר אך יפה בשקיעה מעל אוגנדה, אתיופיה קניה וסומליה.
ליקוי זה מהווה חלק מסדרת סארוס 143 ומספרו הוא 23 מתוך 72 הליקויים במחזור זה. הליקוי הראשון בסדרה זו התרחש ב-7 במארס 1617 והאחרון יתקיים ב-23 באפריל 2897. הליקוי הקודם בסדרה חצה את דרום מזרח אסיה ב-24 באוקטובר 1995.
הצילום המפורט הראשון של ליקוי חמה היה של הליקוי מסדרת סארוס 143 ב-28 ביולי 1851. הליקוי הבא בסדרה ב-7 באוגוסט 1869 הציל את חייו של האסטרונום ומגלה האצות ג’ורג’ דייוידסון שסייר במרחבי אלסקה. בליקוי הבא בסדרה, ב-19 באוגוסט 1887 צפה ותיעד דימיטרי מנדלייב, שנודע כמי שגילה את הטבלה המחזורית.
וכמובן, כמו בכל ליקוי, בוודאי שבליקוי חלקי, האסטרונומים קוראים להיזהר ולא להתבונן ישירות בשמש, אלא באמצעות מסנני קרינה מיוחדים ורצוי דרך משקפי ליקוי ייעודיים (welder’s glass #14). עמותת אסטרונומים ללא גבולות (Astronomers Without Borders) פעלה בשבועות האחרונים לחלוקת משקפי ליקוי לבתי ספר באפריקה.
ראו גם: ליקוי חמה מלא יתרחש ביום ראשון הקרוב באפריקה; בישראל ייראה ליקוי חלקי
לידיעה ביוניברס טודיי, עליה מבוססת כתבה זו
5 תגובות
ובכן:
In 1869, astronomer and explorer George Davidson made a scientific trip to the Chilkat Valley of Alaska. He told the Chilkat Indians that he was especially anxious to observe a total eclipse of the sun that was predicted to occur the following day, August 7. This prediction was considered to have saved them from an attack
http://en.wikipedia.org/wiki/Solar_eclipse_of_August_7,_1869
וגם כאן:
http://www.history.com/this-day-in-history/astronomer-impresses-indians-with-eclipse
לאבי בליזובסקי: אתה לא יכול לכתוב את המשפט “הליקוי הבא בסדרה ב-7 באוגוסט 1869 הציל את חייו של האסטרונום ומגלה האצות ג’ורג’ דייוידסון שסייר במרחבי אלסקה” ולהשאיר אותנו עם התעלומה כיצד ליקוי חמה הציל את חייו (זכור לי מקרה ספרותי דמיוני של הצלת חיים בזכות ליקוי חמה בספרו של מארק טוויין “ינקי בחצר המלך ארתור” אבל, כאמור, דמיוני וגם בדיוני).
תומר, לפי המפה, השיא בארץ יהיה בסביבות 4 אחה”צ , ויגיע רק ל25% כיסוי של השמש
באיזה שעה ניתן יהיה לראות אותו מישראל?