המחקר של פרופ’ בן-נריה, תרם, בין השאר, להבנת הקשר בין דלקת כרונית וסרטן ולמלחמה בטיפול בלוקמיה חריפה. המחקר של ד”ר עמית תורם לפיתוח טיפולים חדישים בתחום המחלות האוטו-אימוניות, מחלות מוח ניווניות וסרטן
הזוכים בפרסי רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2016 הם פרופ’ ינון בן-נריה, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית (״חוקר בכיר״) וד”ר עידו עמית, ממכון ויצמן למדע (״חוקר צעיר״). הפרסים יוענקו ע”י קרן ברוך ורות רפפורט בטקס שנערך השבוע במוזיאון תל אביב לאמנות.
זוכה פרס רפפורט 2016 לחוקר ביו-רפואי בכיר פרופ’ ינון בן-נריה, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. הבסיס הביולוגי לקשר בין דלקת כרונית וסרטן לא היה ברור למדענים במשך שנים רבות. פרופ’ ינון בן-נריה ועמיתיו מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, חוקרים את הקשר בין דלקת לסרטן בחיות הנושאות סוגי סרטן השכיחים בבני אדם. הם זיהו את המפתח הראשון להבנת הקשר, שנצפה לראשונה כבר לפני 150 שנה, ומצאו שהוא מופעל בדלקת, וכתגובה מייצר חלבונים המגנים על תאי סרטן צעירים ממוות ובכך מאפשרים את התרבותם.
בהמשך זיהה הצוות של בן-נריה תגובות דלקתיות מטיפוס חדש השכיחות בגידולים סרטניים, כולל דלקת סמויה, המתגלה רק באמצעים מיוחדים, ומסייעת להתפתחות סרטן. הם מצאו כי תרופות נוגדות דלקת דמויות אספירין מדכאות את הדלקת הסמויה בעכברים נושאי סרטן ומשערים כי כאן טמון ההסבר לאפקט האנטי-סרטני המרשים של טיפול ממושך באספירין בבני אדם. לאבחון דלקות סמויות ובלתי שגרתיות עשויה להיות חשיבות רבה בהצלחת המעקב והטיפול בסוגי סרטן רבים ובמעבדתו של בן-נריה שוקדים על פיתוח כלים לסיווג סוגי הדלקת והבנה של התפתחותם.
בנוסף על ההישגים במחקר ביו-רפואי בסיסי, פרופ’ בן-נריה תרם תרומות משמעותיות בתחום הרפואה התרגומית: פרופ’ בן-נריה ופרופ’ אלכס לוויציקי פיתחו את המעכבים היעילים הראשונים לחלבון Bcr-Abl המחסלים תאי לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML). בסופו של דבר, סללו מחקרים אלה את הדרך לפיתוח תרופת הדגל לטיפול במחלה זאת Gleevec. בנוסף מפתחים כעת במעבדתו בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, סוג חדש של מעכבים המתמקדים באנזים מזרחן חלבונים מסוג CKI, כסוג חדש של כימותרפיה היעילה במיוחד בטיפול בלוקמיה חריפה.
זוכה פרס רפפורט 2016 לחוקר ביו-רפואי צעיר ד”ר עידו עמית, מכון ויצמן למדע
ריצוף הגנום האנושי הסתיים לפני יותר מעשור ועורר ציפייה לחיזוי מדויק של מחלות וגורמיהן. השאלה החשובה, מדוע כאשר רצף כל הגנום פרוש לפנינו קשה כל כך לצפות ולרפא את הופעתן של מחלות מורכבות כמו סוכרת, יתר לחץ דם וכמובן סרטן, נותרה פתוחה. המחקר של ד”ר עידו עמית ממכון וייצמן למדע, עוסק בגילוי עקרונות הבסיס של תפקוד ורגולציה בגנום האנושי ואיך הם משפיעים על בריאות ועל תחלואה, בדגש על יצירת תאי הדם ופעולת מערכת החיסון.
המחקר נוגע לשאלות יסוד בביולוגיה, ואלה יתורגמו בהמשך לטיפולים חדישים בתחום המחלות האוטו-אימוניות, מחלות מוח ניווניות וסרטן. ד”ר עמית ידוע בקרב הקהילה המדעית כמוביל בתחום המחקר החשוב “גנומיקה של מערכת החיסון והדם (immune genomics)״, שמטרתו לאתר ולהנדס רצפים בגנום שיש להם חשיבות בתפקוד מערכת הדם (תאי הדם הבוגרים) ובתפקוד מערכת החיסון. בנוסף, הוא פיתח מודלים חדשניים שמסייעים במחקרים בתחום הרגולציה של הגן ותגובות חיסוניות.
השיטות החדשות למיפוי “תוכנית הבקרה הגנטית”, שפיתח ד״ר עמית, פותחות אפיקים חדשים למדידת תהליכים ביולוגיים ולהבנתם והיא אמורה לסייע בעתיד להבנת שיבושים במתגי הבקרה שמתבטאים במחלות. לפעילות מערכת הבקרה השפעה ישירה על מחלות רבות, והבנתה עשויה להביא לידי יצירת תרופות חדשות. פענוח עקרונות פעולת המתגים יאפשר לנבא את סיכוייו של אדם לחלות, או להיות בעל תכונות ייחודיות, רגישות לתרופות ועוד.
במצב עתידי, שבו תפוצח רגולציית בקרת הגנים ותפקודם, תושג שליטה במוטציות (שינויים בקוד הגנטי) שגורמות מחלות בגנים עצמם, יתאפשרו יישומים מרחיקי לכת בנושא האבחון הרפואי, וכמובן ב”רפואה המותאמת אישית” – טיפול תרופותי מדוייק המותאם לכל חולה בהתאם למבנה הגנטי שלו ולמחלתו.
למחקרים פורצי הדרך של ד”ר עמית בתחום הגנומיקה של תא בודד במערכת יצירת תאי הדם ומערכת החיסון יש השלכות מיידיות בטיפול במחלות רבות, עם פוטנציאל להגדיר סמנים, תאי מטרה ומסלולי העברת אותות חדשים שההפרעות ההמטולוגיות השונות פוגעות בתפקודם התקין. מחקריו יוצרים גישות חדשות לאימונותרפיה (הפעלת מערכת החיסון), שהן תרופות העתיד למיגור סרטן ומחלות מוח ניווניות. הממצאים הרבים של ד”ר עמית פורסמו בכתבי עת מובילים ברחבי העולם.
פרס רפפורט
פרסי רפפורט למצויינות במחקר הביו-רפואי, בגובה 60,000 דולר לחוקר הבכיר ו- 40,000 דולר לחוקר הצעיר, מוענקים בשיתוף עם מכון רפפורט, במקביל להענקת פרס רפפורט לאמנות, המוענק ע”י קרן ברוך ורות רפפורט בשיתוף עם מוזיאון תל אביב לאמנות ופרס לעשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית, המוענק ע”י הקרן בשיתוף מגזין ‘לאשה”.
קרן ברוך ורות רפפורט משקיעה מזה עשרות שנים במיזמים בתחום המחקר והטיפול הרפואי: הפקולטה לרפואה ע”ש ברוך רפפורט בטכניון בחיפה, בית החולים רות רפפורט לילדים בביה”ח רמב”ם בחיפה, מכון רפפורט למחקר ועוד מלמדים על הקשר האמיץ והחתירה לשיפור בריאות האדם באשר הוא, על פי חזונם של ברוך ז”ל ורות רפפורט.
בשנת 2010 החלה הקרן להעניק את פרסי רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו-רפואי. הפרסים מוענקים מדי שנה למדענים בגין מחקר רפואי, או ביו-רפואי, שיש בו מצוינות, פריצת דרך או חידוש, כשבנוסף, על המחקר להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת האנושות.
תגובה אחת
כל הכבוד לפרופ’ בן-נריה שזוכה בפרס רפפורט.
המשך כך!