נאס”א החליטה לדחות לינואר 2003 את שיגור המעבורת קולומביה ובה האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון; הסיבה: סדקים שהתגלו בצינורות הובלת הדלק של המעבורת; הספירה לאחור מתאפסת
דחיה נוספת בשיגור המעבורת “קולומביה” ובה האסטרונאוט הישראלי הראשון; אל”מ אילן רמון ייאלץ לחכות לפחות עד ינואר 2003 – בגלל סדקים שהתגלו בצינורות הובלת הדלק של המעבורת
טיסתה של מעבורת החלל האמריקאית קולומביה, ובה האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל”מ אילן רמון, נדחתה לחודש ינואר 2003 בעקבות סדקים בציוד. תאריך השיגור הראשון של קולומביה יועד ליולי אולם השיגור נדחה לאחר שסדקים קטנים התגלו בצינורות הובלת הדלק. התאריך שנקבע היה סוף נובמבר, אולם היום נעשתה דחיה נוספת לאמצע ינואר.
אתמול הודיעה נאס”א כי השיגור לחלל הקרוב ביותר, של המעבורת אטלנטיס, לא יתקיים לפני ה-2 באוקטובר בגלל נזקים טעוני תיקון במעבורת. משימתה של אטלנטיס – להתקין ציוד חדש בתחנת החלל הבינלאומית – היתה אמורה להיערך באוגוסט ונדחתה מאז לסוף ספטמבר. המעבורת אנדוור אמורה לטוס לתחנת החלל בנובמבר.
הערכה בנאס”א: טיסתו לחלל של אל”מ אילן רמון תידחה לפחות עד סוף השנה
מאת תמרה טראובמן
גורמים רשמיים בסוכנות החלל האמריקאית (נאס”א) הודיעו ביום
שישי כי קיימת סבירות גבוהה שהטיסה הכוללת את אסטרונאוט
הישראלי הישראלי הראשון, אל”מ אילן רמון, תדחה לפחות עד סוף
השנה.
רמון וצוות המעבורת “קולומביה” היו אמורים לצאת שלשום למשימת
מחקר בחלל, הכוללת ניסוי של אוניברסיטת תל אביב, שיחקור את
השפעת סופות אבק על האקלים במזרח התיכון. ואולם, בחודשים
האחרונים התגלו סדקים זעירים בצינוריות הדלק של ארבע המעבורות
של נאס”א, והסוכנות החליטה לקרקע את כל הצי לצורך בדיקה
והערכה.
מנהל תוכנית המעבורות של נאס”א, רון דיטמור, אמר בתדריך
לעיתונאים כי “נאס”א מוטרדת יותר ויותר משילוב לוח הזמנים של
שלושת הטיוסות שתוכננו לצאת לפני סוף השנה”. לדבריו, תאריך
השיגור המוקדם ביותר הוא ה-26 בספטמבר, אך “אין זה סביר
(שמשימת הקולומביה) תצא ראשונה”. עם זאת, הוא ציין כי טרם
התקבלה החלטה בעניין.
ראש סוכנות החלל הישראלית, אבי הר-אבן, אומר כי נמסר לו מנאס”א
שב-31 ביולי יוחלט סופית על לוח הזמנים החדש לשיגור הקולומביה
והמשימות האחרות. במכתב ששיגר הר-אבן להנהלת הפרויקט ובפגישה
בין שר המדע מתן וילנאי להנהלה, תוארו המשמעויות של דחיית
המשימה. לדברי הר-אבן, דחיית המשימה למועד מאוחר מאוקטובר תפגע
בניסוי. “דחיה כזאת תהיה מאוד לא טובה לנו”, הוא אומר, “אחרי
אוקטובר נהיה מזג אוויר חורפי, יש עננות וגשמים, שיורידו את
יעילות הניסוי”.
ואולם, אומר הר-אבן, “לא ברור מה תהיה ההכרעה”. יעדן של שתי
המשימות האחרות שתוכננו לשנה הוא תחנת החלל הבינלאומית,
ובקביעת התאריך החדש לשיגורן על נאס”א להתחשב גם בלוחות הזמנים
של שאר השותפות בתחנה.
למהנדסי נאס”א עדיין לא ברור מה גרם לסדקים. לדברי דיטמור,
השבוע תחליט הסוכנות מה לעשות בנוגע לסדקים. בין האפשרויות:
ריתוך הסדקים (שאורכם אינו עולה על 7.5 מילימטרים); וקדיחת
חורים קטנים בקצותיהם כדי לשמור שלא יתרחבו; קיימת גם אפשרות,
לא מאוד סבירה, שיוחלט שהמעבורות בטוחות לטיסה כפי שהן, ואין
צורך לתקן את הסדקים.
האסטרונאוט הישראלי יחקור את השפעות האבק על אקלים המזה”ת
נאס”א / למרות האסטרונאוט הישראלי -נוהלי הביטחון לא הוחמרו
מאת נתן גוטמן, כתב “הארץ”
בארה”ב
תצלום: נאס”א
רמון (מימין) וצוות משימת החלל .STS-107
השיגור נדחה
רק בעוד שבוע יוכלו להעריך בנאס”א מתי ניתן יהיה לשגר את
מעבורת החלל “קולומביה” למשימה .STS-107 זאת, לאחר שיסתיימו
הבדיקות הראשוניות לגילוי סדקים בצינורות שבתוך המעבורת. אם לא
יתגלו סדקים, שיגור המעבורת, שתישא בפעם הראשונה לחלל גם איש
צוות ישראלי, עשוי להתרחש כבר באוגוסט – שבועות ספורים אחרי
המועד המקורי.
ביום שני שעבר, לאחר שהתגלו סדקים זעירים בשתי מעבורות אחרות,
הכריזו מנהלי נאס”א על בדיקה מקיפה של כל המעבורות ועל הקפאת
השיגורים. הספירה לאחור לקראת השיגור של קולומביה, שהיה אמור
להתרחש ב-19 ביולי, נפסקה וההכנות לשיגורה הוקפאו.
פעם אחר פעם מתנכל המזל למשימה STS-107 של נאס”א, שמעוררת
עניין רב – גם בתקשורת העולמית – עקב נוכחותו של האסטרונאוט
הישראלי הראשון בצוות המשימה. מועד השיגור המקורי היה ביוני
.2000 מאז ידע הצוות דחיות רבות, המרכזית שבהן נבעה מהצורך
לשנות את סדר משימות המעבורת ולהשתמש בקולומביה למשימה דחופה
של תיקון טלסקופ החלל “האבל”.
“ידענו לא מעט דחיות בזמן האימונים שלנו, אבל למדנו והשתפרנו
מכל אחת מהן”, אמר ביום שישי ריק האסבנד, מפקד צוות החלל.
לדבריו, “גם הפעם זה לא יהיה שונה”. הצוות, שכבר היה דרוך
לקראת השיגור, יצא להפסקה קצרה ואחר כך יחזור לאימונים. אם אכן
יתגלו בעיות בטיחות בעת פירוק מנועי המעבורת ובדיקת הצינורות,
עלולה המשימה להתעכב עוד יותר וסדר השיגורים של נאס”א, המתוכנן
לשנים אחדות קדימה, עשוי להשתנות גם הוא. לוח השיגורים מושפע
לא רק ממוכנות המעבורות והצוותים, אלא גם מצרכים הקשורים להקמת
תחנת החלל הבינלאומית ולתיאום עם פרויקט החלל הרוסי.
ואולם, בנאס”א ובצוות המשימה שוררת אופטימיות וההנחה היא, כי
העיכוב הנוכחי יהיה גם האחרון. ביום שישי האחרון הציגה סוכנות
החלל האמריקאית, במרכזי החלל שלה ביוסטון ובקייפ קנוורל, את
צוות המשימה ואת מטרותיה בפני אמצעי התקשורת.
אילן רמון, אלוף משנה בחיל האוויר, מתאמן כבר ארבע שנים במרכז
החלל ג'ונסון, שביוסטון, לקראת השיגור. את ההבטחה לצרף ישראלי
לצוות המעבורת נתן הנשיא לשעבר, ביל קלינטון, שלא זכה לראות את
השיגור בעת כהונתו.
נוכחותו של נציג ישראלי בצוות החלל עוררה את העניין הרב ביותר
בעת הצגת צוות החלל לפני אמצעי התקשורת. מרבית השאלות הופנו
לרמון, ורבות מהן נגעו לשאלת החשש מהפיכת שיגור המעבורת ליעד
פיגוע טרוריסטי. “אני חושב שהשתתפותי בצוות נפלא זה היא כמו של
כל איש צוות אחר”, אמר רמון בתשובה לאחת השאלות. “אין שום
דיבורים על סיכון מיוחד, מעבר למה שידוע לנו בעקבות 11
בספטמבר”. מפקד המשלחת, ריק האסבנד, הוסיף כי “אין סיכון
מיוחד. אנו מאוד בטוחים בנוגע לבדיקות הבטיחות והביטחון”.
נאס”א לא שינתה את סדרי האבטחה במרכז האימונים ביוסטון, או
באתר השיגור בפלורידה, בגלל נוכחותו של איש צוות ישראלי. מאז
פיגועי הטרור נגד ארה”ב בספטמבר, נוהלי הביטחון שונו ממילא:
המידע על מועדי השיגורים נמסר רק ברגע האחרון, השטח האווירי
מעל אתר השיגור נסגר לתנועת מטוסים, ויש נוכחות קבועה של
ספינות קרב, מטוסי קרב ומסוקים באזור קייפ קנדי.
כאשר ייצא למשימתו יישא אילן רמון, בין השאר, ציור של הילד
היהודי, פטר גינז שנרצח באושוויץ בתקופת השואה, ובו הוא מתאר
את מראה כדור הארץ מהחלל. שלשום, ציין רמון, כי הוא רואה
בעובדת היותו הישראלי הראשון היוצא לחלל, אירוע משמעותי – לא
רק לישראל אלא גם לעם היהודי.
“העובדה שאני בן לניצול שואה היא סמלית”, הוא אמר, “יש בכך
הוכחה, שאחרי הסבל שעברו הורי, אנו בכל זאת הולכים קדימה”.
באשר לתחושת השליחות הלאומיות, אמר רמון: “אני ישראלי ומרגיש
כאן בבית. אנו משרתים את המדע למען האנושות, ולאנושות אין
גבולות”.
אחרי שמשימות החלל האחרונות התמקדו במשימות טכניות ספציפיות,
המשימה המיועדת לצוותו של רמון היא מדעית לגמרי. במשך 16 יום
בחלל יבצעו שבעת אנשי הצוות (חמישה גברים ושתי נשים) שורה של
ניסויים מדעיים בתחום מדעי החיים, פיסיקה ומדעי כדור הארץ. אחד
הניסויים, שמעורר התעניינות רבה, נוגע לחקר הבעירה, מתוך מטרה
לסייע לפתח שיטות יעילות יותר להפקת אנרגיה. ניסוי אחר, שהצוות
יקדיש לו זמן רב, הוא זה שמארגנת סוכנות החלל הישראלית ושאמור
לחקור את השפעות האבק המדברי על האקלים במזרח התיכון ובעולם
כולו.
לניסוי, המכונה ,MEIDEX תשמש מצלמה מיוחדת, שפותחה בישראל
ופועלת בשישה אורכי גל שונים. המצלמה נועדה לבחינת סופות
גרגירי אבק זעירים, הנעים מהסהרה לים התיכון ואף חוצים את
האוקיינוס האטלנטי. בגלל השפעתן המרכזית של סופות אבק אלו על
שינויי מזג אוויר וכמות משקעים, יוכל הניסוי לסייע להבנת
תהליכי שינויי האקלים בעולם, ובעיקר באזור הים התיכון.
צוות מעבורת החלל יפעיל גם שורה של ניסויים, שהוכנו על ידי
תלמידי בתי ספר מאוסטרליה, סין, יפאן, ארה”ב וישראל (בי”ס
“אורט” בקרית מוצקין). מעבר לערך המדעי של ניסויים אלה,
מדגישים בנאס”א את החשיבות של הגברת העניין של בני נוער בתחום
החלל.
רמון מקווה לראות את ירושלים מהחלל
בצוות משימת החלל STS-107 חברים שבעה אסטרונאוטים. בעבור
שלושה מהם תהיה זו הפעם השנייה בה יטוסו לחלל. אנשי הצוות
יחולקו לשתי קבוצות – ה”כחולה” וה”אדומה” – שיעבדו סביב השעון
במשמרות ויבצעו את הטסת המעבורת והניסויים המדעיים. ארבעה מבין
חברי הצוות הם טייסי מטוסים בהכשרתם ושניים מהם רופאים.
כאשר נשאלו ביום שישי האחרון מה יהיה הדבר שאותו ירצו לראות
מחלון המעבורת כשייצאו לחלל, היו התשובות מגוונות: קולפנה
צ'אוולה ביקשה להביט מהחלון במשך 90 דקות רצופות ולראות הקפה
שלמה של כדור הארץ; וויליאם מק'קול רצה להתמקד בנקודה אחת כדי
לחוש את המהירות העצומה שבה נעה המעבורת; לורל קלארק מעוניינת
לצפות במדינת ויסקונסין, שממנה היא באה; ואילו אילן רמון אמר,
שינסה להסתכל מן החלל על ירושלים.
