אלוף-משנה אילן רמון שימש מומחה מטען בצוות המעבורת קולומביה. בן 48 היה במותו. הוא הותיר אחריו אשה וארבעה ילדים
מאת: תמרה טראובמן, הארץ. באדיבות וואלה!
משפחת רמון – מימין: רונה, אחיו של אילן גדי אוחז בילדיו מיקה וזוהר, אסף (בנו של אילן), אילן, יפתח וטל (בניו של אילן)
קורות חיים
* בן ,48 נשוי ואב ל-4 ילדים, אל”מ בחיל האוויר
* במעבורת שימש מומחה מטען ותיפעל ניסויים
* נבחר לתפקיד ב-;'98 עבר אימונים של 4.5 שנים
* פיקד על טייסת אף-16 ומילא תפקידים בחה”א
* השתתף בהפצצת הכור העיראקי ובמלחמת לבנון
* היה בין הטייסים הראשונים שקלטו מטוס האף-16
* סיים את קורס הטיס ב-;'74 הטיס מיראז' וסקייהוק.
אלוף-משנה אילן רמון שימש מומחה מטען בצוות המעבורת קולומביה. בן 48 היה במותו. הוא הותיר אחריו אשה וארבעה ילדים. לפני כארבע וחצי שנים בחר חיל האוויר ברמון להיות הישראלי הראשון בחלל. בתפקידו במעבורת השתתף רמון בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים בחומי הביולוגיה והפיסיקה.
רמון נולד ב-20 ביוני 1954 ברמת חן. בהיותו בבית הספר היסודי עברה המשפחה לגור בבאר שבע, סיפרו אתמול שכני המשפחה. ב-1998 רמון ומשפחתו – אשתו, רונה, וילדיהם, אסף (14), טל (12), יפתח (9) ונועה (5) – העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארה”ב.
לפני שהתחילה תקופת האימונים הממושכת של רמון, הוא שימש טייס קרבי בחיל האוויר. את קורס הטיס הוא סיים בשנת .1974 בשנים שלאחר מכן, טס רמון במטוסי מיראז' וסקייהוק. ב-1980 היה בין הטייסים הראשונים שנסעו לארה”ב כדי ללמוד להטיס את מטוס האף-,16 וקלט את המטוס בחיל האוויר.
לפי אתר האינטרנט של חיל האוויר, לרמון יש ניסיון קרבי עשיר: ב-1973 הוא השתתף במלחמת יום הכיפורים, ב-1981 השתתף בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק, ושנה לאחר מכן הוא השתתף במלחמת לבנון. לפי אתר החיל, רמון צבר יותר מ-3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, מיראז' ופאנטום, ויותר מ-1,000 שעות טיסה על אף-.16.
ב-1983 החליט רמון על הפסקה בתפקידיו הקרביים, השתחרר מצה”ל, ופנה ללימודים באוניברסיטת תל אביב. כעבור ארבע שנים הוא סיים שם תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. פרופ' חגית מסר-ירון, המדענית הראשית של משרד המדע – שהכירה את רמון עוד מתקופת לימודיו בתיכון והיתה מרצה שלו באוניברסיטה – הגדירה את רמון כ”סטודנט טוב”.
שנה לאחר קבלת התואר, חזר רמון לחיל האוויר והתמנה לסגן מפקד טייסת פאנטום. הוא המשיך להתקדם במהירות בחיל: תחילה מונה לסגן מפקד טייסת פאנטום, לאחר מכן פיקד על טייסת אף-,16 מונה לראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף-משנה. תפקידו האחרון בחיל האוויר היה ראש מחלקת אמצעי לחימה.
רמון נבחר להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם – שנחתם בין ישראל לבין ארה”ב ב– 1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס”א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב-1998 בחר החיל ברמון. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס”א דחתה את שיגור קולומביה פעמים רבות.
זמן קצר לאחר שנבחר להיות הישראלי הראשון בחלל, אמר רמון ל”ידיעות אחרונות”, כי בהיותו ילד הוא חלם להיות כדורסלן. ואולם, גובהו – 1.70 מטר – לא איפשר זאת. רמון ציין כי גודלו של תא המגורים במעבורת אינו על שני מטרים רבועים, והוסיף: “הפעם הגובה ישתלם לי”. בין תחביביו ציין רמון סקי וסקוואש.
בראיון סיפר רמון כיצד נודע לו על שנבחר להיות הישראלי הראשון בחלל: “ערב בהיר אחד התקשר אלי מישהו ממחלקת קצינים בחיל האוויר, שזה כוח אדם. הייתי בתפקיד עמוס וניסיתי לסיים את היום, להגיע הביתה סוף סוף. (הוא) אמר לי 'אתה רוצה להיות אסטרונאוט?'. אמרתי לו תפסיק לבלבל לי את המוח. אין לי זמן לבדיחות. הוא אמר לי: 'מפקד חיל האוויר ביקש מאיתנו לאתר אסטרונאוט'. ביקשתי זמן להתייעץ עם אשתי. השבתי תשובה בבוקר. בהמשך נעשה תהליך איוש רגיל בחיל האוויר כמו לכל תפקיד אחר, ואני נבחרתי לתהליך הזה”.
באחד הראיונות האחרונים שהעניק לעיתונות ממרכז החלל ביוסטון, טקסס, אמר רמון כי הוא אינו מפחד מהאפשרות שתחול תקלה במעבורת. “הסיכוי של תאונה בחלל הוא מאוד קטן”, אמר ל”מעריב” ביוני אשתקד, “לפני 30 שנה בדיוק התגייסתי, ומאז אני טס. הייתי מעורב בתאונות, מהן שתיים רציניות, נאלצתי לנטוש מטוסים, אבל תודה לאל יצאתי בשלום. תאונות ופחד – זה כבר מאחורי”.
עוד אמר רמון כי “נושא הבטיחות בנאס”א הוא מעל כל דבר אחר. המעבורת בנויה ממערכות של גיבוי על גיבוי על גיבוי על גיבוי. הסיכוי לתאונה הוא מאוד קטן, ולמרות זאת, פעמים רבות השיגורים נדחים. לכן, מבחינת הבטיחות אני מאוד שקט… אני מתנצל, אני לא מפחד”.
בשבוע שעבר קיים רמון שיחה מהחלל עם ראש הממשלה, אריאל שרון, ועם שרת החינוך והמדע, לימור לבנת. הוא סיפר להם על חוויית הריחוף בחלל ותיאר כיצד נראית ישראל מגובה של מאות קילומטרים מעל פני הקרקע. “ארץ ישראל נראית מכאן כמו שהיא נראית על המפה: קטנה אבל מקסימה. יש לנו עם נפלא, וחשוב מאוד לשמור על המורשת”, אמר רמון.
אל שיגורו של רמון הגיעה פמליה של כ-300 איש מישראל. משפחתו וגורמים רשמיים הגיעו גם אמש לצפות בנחיתה. רמון ציפה, עם חזרתו, להשלים במשך כחודש את המשימה ביחד עם חברי צוותו, ולאחר מכן לשוב לישראל.
מפקד חיל האוויר: בעתיד נשלח עוד אסטרונאוטים לחלל
מאת עמוס הראל, הארץ באדיבות וואלה
רמון לחלוץ, יממה לפני ההתרסקות: “זה כבוד גדול לייצג אתכם כאן בחלל”
אלוף-משנה אילן רמון במעבורת החלל קולומביה, בשבוע שעבר. מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ אמר אתמול במסיבת עיתונאים “בחזוני אני רואה אסטרונאוט ישראלי נוסף – ובעת הזו ביתר שאת”
מפקד חיל האוויר, האלוף דן חלוץ, העריך אתמול כי ישראל תשגר בעתיד אסטרונאוטים נוספים לחלל, למרות התרסקותה של המעבורת “קולומביה” ומותו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, טייס חיל האוויר אלוף-משנה אילן רמון.
מפקד חלי האוויר חלוץ כינס אמש מסיבת עיתונאים קצרה בלשכתו בתל-אביב, בה מסר את הודעת החיל בעקבות התרסקות מעבורת החלל.
חלוץ אמר כי “מדינת ישראל, צה”ל וחיל האוויר מצדיעים היום לאילן רמון ולחבריו, שלא שבו ממשימתם. אנו מאמצים ללבנו את רעייתו של אילן, רונה ואת ילדיהם. מכאן, אנו גם משתתפים בצערם של אזרחי ארה”ב, אנשי נאס”א ומשפחת האסטרונאוטים”.
מפקד חלי האוויר הוסיף כי “אילן לא שב ממשימה אליה נשלח על-ידי מדינת ישראל”. חלוץ הבטיח כי ישראל תמשיך להיות “בחזית הטכנולוגיה” ואמר כי הוא מאמין שגם רמון היה רוצה בכך.
ישראל שלחה לארה”ב יחד עם רמון את סגן-אלוף יצחק מאיו, נווט חיל האוויר, שעבר חלק ממסלול ההכשרה לאסטרונאוטים. אם יוחלט בעתיד על שיגור אסטרונאוט ישראלי נוסף ייתכן שמאיו יהיה המועמד למשימה.
מפקד חיל האוויר ציטט מתוך דוא”ל (דואר אלקטרוני) ששלח אליו רמון כ-24 שעות לפני ההתרסקות. רמון כתב לו כי “זו זכות גדולה עבורי להיות במשפחת חיל האוויר יותר מ-30 שנה וזהו כבוד גדול לייצג אתכם כאן בחלל. אני פותח חזון חדש ודרך חדשה. אוויר וחלל הם חלק מרצף אחד”. חלוץ סיים את הודעתו בכך שהחיל “מצדיע לאילן רמון ומחבק את משפחתו”.
מפקד החיל אמר, בתשובה לשאלה: “בחזוני אני רואה אסטרונאוט ישראלי נוסף – ובעת הזו ביתר שאת. מוקדם מדי לדון כעת בעתיד הקרוב, אבל בעתיד הרחוק נפעל כדי להיות שותפים בכל תוכנית חלל. החלל הוא תחום שמי שלא יימצא בו – ייסוג לאחור. לכן, אני רואה חובה לכך, סוג של ציווי – להמשיך ולעסוק בתחום ולהביאו לידי השלמה”.
חלוץ סיפר כי שוחח אתמול עם מזכיר האוויריה האמריקאי ועם מפקד חיל האוויר של ארה”ב, אך אמר שלא למד מהם דבר על נסיבות התאונה. “לדעתי, הפרטים טרם מצויים בידיהם. מוקדם מדי מכדי להציג מסקנות או השערות. אני בטוח שהאמריקאים יבדקו את העניין עד תומו וימשיכו בתוכנית החלל כמתבקש. זו תוכנית מצוינת. התחקיר (של התאונה) יהיה אמריקאי. אני סמוך ובטוח שיתחקרו את הדברים (לעומק), כמיטב המסורת האמריקאית”.
