אם ענני גז בעלי מסה גדולה פי מיליונים מהשמש נודדים אל מרכז הגלקסיה, הם יכולים להיבלע בחור השחור הסופר-מסיבי השוכן שם, או שבאמצעות טריגרים מסוימים הם יכולים להוות מרכז יולדות לכוכבים חדשים
אם ענני גז בעלי מסה גדולה פי מיליונים מהשמש נודדים אל מרכז הגלקסיה, הם יכולים להיבלע בחור השחור הסופר-מסיבי השוכן שם, או שבאמצעות טריגרים מסוימים הם יכולים להוות מרכז יולדות לכוכבים חדשים.
“במשך זמן מה ידעו האסטרופיזיקאים שענני גז נופלים לתוך גלקסיות, וגם ידעו שליבות גלקטיות פעילות מופעלות ע”י גז שנופל אל תוך חורים שחורים סופר-מאסיבים”, אומר בארי מקרנן, חוקר במחלקה לאסטרופיזיקה במוזיאון האמריקאי להיסטורית כדה”א ופרופסור בסיטי יוניברסיטי של ניו-יורק. “אך אף אחד לא קישר בין שני הרעיונות עד עכשיו, ואמר ‘הי, אולי האחד גורם לשני’! “.
מדענים כיום מאמינים שבמרכזי כל הגלקסיות ישנם חורים שחורים, אך רק חלק מהליבות הגלקטיות מראות סימנים של פעילות בהירה יותר בעקבות נפילת חומר אל החור השחור. המחקר החדש מספק הסבר לבעיה: במרכזים גלקטיים שבהם נפילת העננים הושהתה יש מספיק דלק להאיר אלפי כוכבים חדשים שנולדים ומיד נבלעים בחור השחור. בגלקסיות שבהן ענני גז לא התנגשו עם הליבה בזמן האחרון (כ-10 מיליון שנים אחורה), המרכזים לא יפגינו סימני פעילות וליבותיהם יראו “נורמליות”.
“זה מעניין שרק חלק מהגלקסיות פעילות, למרות שאנו מאמינים שבמרכז כל הגלקסיות ישנם חורים שחורים סופר-מאסיבים”, אומר ק. א. סאביק פורד, חוקר מהמוזיאון. “רעיון התנגשות הענן מספק הסבר: זה פשוט עניין של מזל”.
המחקר פורסם בכתב העת המקוונן Astrophysical Journal Letters.
12 תגובות
תודה יעל על הכתבות הנהדרות
נתת לאדם פוטון נתת לו אור למיליונית השניה.
לימדת אדם איך להרעיד אלקטרון סיפקת לו אור לכל החיים
ליעל
מצטער שזה מה שהבנת מהשיחה שלי בתצפית אתך ועם אחרים.
מאיפה מצאת שדיברתי על חלקיקיי אבק שמניעים גלקסיות? איזה שטויות.
על איזה התאמות יחסותיות את מדברת?, מי צריך אותם בכלל כשהם תורמים חלקיקיי אחוזים לסטייה במדידות בגלקסיות?
והמשוואות שרשמתי על תנועת הגלקסיות נימצאות בכל ספר ואינן שגויות.
מי צריך בכלל מחשב- על כאשר הסטיה בין המדידות הצפויות למדידות המתקבלות היא כל כך אדירה?
ובס”ה האגודה לאסטרונומיה מאפשרת לי להביע את רעיונותי ולא מציבה אותי “בחזית ההסברה המדעית”
ובחרת במשפט סיום:-“לפחות אתה צריך להיות מספיק הוגן ואמין כדי להציג את האמת המדעית כפי שהיא, ולא כפי שהיא נראית מתוך נקודת המבט היחודית שלך.”.סוף ציטוט.
אז לידיעתך זה בדיוק מה שעשיתי בהרצאה הראשונה והצגתי את ה”אמת המדעית” כפי שהיא ידועה לכולם בהרצאתי הראשונה. בהרצאתי הבאה היום יום חמישי במצפה. אני אנתח את הדברים כפי שצריך לנתח דברים וכל אחד יוכל להחליט אם הוא רוצה לקבל את תוצאות הניתוח או להתעלם מהם.
את יכולה להמשיך לחיות עם המסה והאנרגיה האפלים בלי שום הפרעה מצידי.
אם יש להך דברים לעשות ואת מאוד עמוסה כרגע את לא חייבת להגיע להרצאתי. אקבל זאת בהבנה
לילה טוב יעל
סבדרמיש יהודה
צבי,
בכיף
ראשית כל יעל,
תודה רבה על הכתבה – כבר הרבה זמן שלא התפרסמה כתבה בנושא אסטרופיסיקלי – כנראה כיוון שאאת עסוקה – אז שוב, תודה.
גיל,
אין גלקסיות בעלות ענני גז וגלקסיות חסרות ענני גז. בכל הגלקסיות קיימים ענני גז כאלה – אלו למעשה גושי גז קר גדולים של מימן והליום שמהם יווצרו בתנאים מסויימים (לאחר שיקרסו גרוויטציונית) כוכבים רגילים כמו השמש שלנו.
ענני גז אלו נעים בגלקסיה כמו כל עצם מאסיבי אחר ובמקרה עשויי ענן כזה להתקרב אל החור השחור.
בהשפעת החור השחור, נקרע הענן והגז מתחיל להספח אל החור השחור.
בעת תהליך הספיחה אל החור השחור, נפלטת אנרגיה רבה – עד כדי סדר גודל של עשרות אחוזים ממסת המנוחה של הגז הנספח (המספר המדוייק תלוי בסוג החור השחור אבל זה נע בין כ-6 אחוזים ל-42 אחוזים) – לשם השוואה בתהליכים הגרעיניים היעילים ביותר מהסוג המתקיים בכוכבים – נפלטת אנרגיה מסדר גודל של כ-0.1 אחוז בלבד. כל התהליך הזה נמשך עד שלא נשאר יותר גז (כל מה שהיה הענן נבלע) ואז המרכז הגקטי אינו מאיר עוד – וחדל להיות גרעין גלקטי פעיל.
על פי המודל הזה, השאלה האם הגרעין הגלקטי פעיל או לא , תלוייה רק בשאלה האם במקרה הוא מצוי בזמן בו אנו מסתכלים עליו בעיצומו של תהליך ספיחת חומר מענן גז או לא.
ענני גז בכל מקרה מצויים בכל גלקסיה ולראיה אצלנו בגלקסיה יש עננים כאלו בשפע ואף על פי כן הגרעין הגלקטי שלנו אינו פעיל
ומה שונה בין גלקסיות עם ענני גז לכאלו שלא ?
גיל ? או משהוא אחר ?
או שמראש יש כמה סוגי גלקסיות כאלו שהחומר בהן הופך לכוכבים וכאלו שלא ?
וכך יש לנו גלקסיות עם ענני גז קיימים וכאלה שלא, או שזה עניין של תהליך וגלקסיה יכולה להיות ככה ואחרי כן לשנות מצב תלוי בפיזור החומר בתוכה.
יהודה,
אני בטוחה שאם הית מתעמק קצת בטיעונים שלי, הית מבין כיצד פועלת המתודה המדעית, ומדוע תיאוריות כמו יחסות, MOND וחומר אפל כן נחשבות למדעיות, ואילו תיאוריות כמו “צפיפות חלקיקים (להם אתה קורא אבק) שמשפיעה על תנועת גלקסיות”, אינה נחשבת למדעית, ואפילו לא נחשבת לניחוש מושכל של כיצד פועל הטבע. מה שאתה מציג זה יותר בגדר אמונה ופחות בגדר מדע.
חוץ מזה, המשוואות שהצגת לא נכונות. אם הית רוצה באמת לחשב את משוואות כוחות או אנרגיה של תנועת הגלקסיות, הית צריך מחשב-על עם כוח חישוביות מטורף, כדי לחשב איזשהו קירוב לתנע ולמהירות שיש לכל כוכב במרחב תלת-מימדי בכיוונים שונים (הרי לא כל הכוכבים נעים באותו מישור של הגלקסיה, יש לך תזוזה לכל הכיוונים). אתה התייחסת לכל הגלקסיה כאילו שהיא גוף נקודתי ללא נפח שמסתובב באותה מהירות. אתה יכול אולי להגיד שיש לגלקסיה מרכז מסה משותף, אבל אפילו אם תעשה זאת, אז שוב אתה חייב להכליל בחשבון את כל חישובי הכוחות. ואם אתה טוען שלקחת מנאסא נתונים גולמיים, אז הית צריך להוסיף גם כל מני התאמות יחסותיות. המשוואות שלך פשוט שגויות. זכור לי שבעבר ניסית לשלוח לי מאמר עם חישובי כוחות ולא היה לי זמןן לעיין בו, אתה מוזמן לשלוח לי כעת שוב, ואראה לך אילו משוואות אתה צריך לתקן.
אשתדל להגיע להרצאה, אך אני בתקופה מאוד עמוסה כרגע. בכל מקרה קצת צורם לי שהאגודה הישראלית לאסטרונומיה מציבה אותך בחזית ההסברה המדעית בכל הנוגע לחומר אפל. ואם כבר מציבים אותך, אז לפחות אתה צריך להיות מספיק הוגן ואמין כדי להציג את האמת המדעית כפי שהיא, ולא כפי שהיא נראית מתוך נקודת המבט היחודית שלך.
המחשבה לא בדיוק חדשה.
אפילו כאן בידען פורסמו מאמרים ותגובות המראים שמדובר בתופעה צפויה מראש ואפילו כזאת שמחפשים כאשר נתקלים בליבה פעילה.
למשל במאמר הזה:
https://www.hayadan.org.il/galaxy-collision-switches-on-black-hole-1412091/
וגם במאמר הזה:
https://www.hayadan.org.il/nasas-swift-finds-smoking-gun-of-black-hole-activation-2905105
ליעל
היה מאוד מהנה לשוחח אתך בנושא המסה האפלה בתצפית האסטרונומית בק”מ ה 101.
להזכירכם שמחר יום חמישי 15.7.2010 בשעה 21:30 .אני מרצה בנושא זה במצפה הכוכבים בגבעתיים. כולם מוזמנים. עלות 15-25 ש”ח . חינם לחברי האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
יש גלקסיות בהם הליבה בהירה הרבה יותר מאשר בגלקסיות אחרות.
הסיבה היא, כפי שגילו החוקרים , ענני גז שנודדים לליבה ויוצרים כוכבים חדשים. הדבר הזה גורם לפעילות מוגברת ופליטת קרינה מרובה ביחס לגלקסיות אחרות בהן אין ענני גז.
א. בן נר
“ענני גז בעלי מסה גדולה פי מיליונים מהשמש נודדים אל מרכז הגלקסיה, הם יכולים להיבלע בחור השחור הסופר-מסיבי השוכן שם, או שבאמצעות טריגרים מסוימים הם יכולים להוות מרכז יולדות לכוכבים חדשים.”
“במשך זמן מה ידעו האסטרופיזיקאים שענני גז נופלים לתוך גלקסיות, וגם ידעו שליבות גלקטיות פעילות מופעלות ע”י גז שנופל אל תוך חורים שחורים סופר-מאסיבים”
“אך אף אחד לא קישר בין שני הרעיונות עד עכשיו, ואמר ‘הי, אולי האחד גורם לשני’! “.
ענני גז מאסיביים נעים במסלולם לכיוון מרכז הגלקסיה.
אם העננים האלה הם בעלי מסה גדולה מאוד הם גם יכולים להוות מקור להיווצרות כוכבים חדשים בתחומם (באיזור החור השחור שהוא מהווה גם גרעין גלקטי פעיל או לא- תלוי בכמות החומר בענני הגז שנופלים לתוכו).
לפחות זה מה שאני הבנתי.
אני מודה כי לא הבנתי את הרעיון של הכתבה והמאמר.
א]. מה הבעיה שהועלתה ?
ב]. בוודאי לא את ההסבר המוצע לבעיה (שלא הבנתי) .
או שמה זה נראה כל כך טריוויאלי עד כדי “נידמות לאי-מובנות”