נאס”א יודעת זה מכבר כי אסטרונאוטים בטיסות ארוכות לירח או למאדים יהיו נתונים לרמות קרינה גבוהות יותר מהתפרצויות שמש ומהקרינה הקוסמית מאשר אלו הנמצאים היום בתחנת החלל הבינלאומית
מטרתה של נאס”א להחזיר את האסטרונאוטים לירח עד שנת 2020 ולהתחיל להתקדם לקראת טיסה מאוישת למאדים תדרוש להתקדם בצעדים ארוכים הן בהבנה והן במניעת סכנות קרינת החל. כך עולה מדוח של נאס”א שפורסם אתמול (שני).
נאס”א יודעת זה מכבר כי אסטרונאוטים בטיסות ארוכות לירח או למאדים יהיו נתונים לרמות קרינה גבוהות יותר מהתפרצויות שמש ומהקרינה הקוסמית מאשר אלו הנמצאים היום בתחנת החלל הבינלאומית, המרחפת לה בתוך חגורת הקרינה המגנה של כדור הארץ. ואולם טיסות ארוכות טווח עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך אלא אם כן תבצע נאס”א קפיצה רצינית הן בחזית הביולוגית והן בחזית פיסיקת השמש. כך עולה מדוח שכותרתו: “סיכוני קרינה בחלל וההשלכה שלהם על חזון השיבה לחלל שחובר בידי המועצה הלאומית למחקר.
“הפחתת אי הודאויות שיש לנו אודות ההשפעה הביולוגית של קרינה שאנחנו חייבים לשפר באופן דרמטי וכן להגדיל את הבטחון של נאס”א באשר למענה שניתן לספק לאיום זה” אמר דניאל בייקר, מנהל המעבדה לאטמוספרה באוניברסיטת קולורדו.
בייקר, שעמד לפני כשנה בראש צוות שחיבר את הדוח בן 104 העמודים שפורסם היום, הוסיף כי מחקרי פיסיקת השמש גם יספקו תובנה טובה יותר של חיזוי “מזג האוויר” בחלל והגנה כדי להבטיח את בטחון האסטרונאוטים במשימות בין פלנטריות.
“במהלך תקופת אפולו, בילו האסטרונאוטים פחות משבועים במשימות ירחיות” נכתב בדוח “ואולם התוכניות של נאס”א הן לשלוח צוותים לירח שישהו על פניו שבועות ואף חודשים והדבר מגדיל את הזמן שבו הם חשופים לאירועים חריגים של התפרצויות שמש חזקות.”
