מהי משמעותו של שכפול גנטי של כבשים? האם יש בהתפתחות מדעית זו סיכון שלא היה קודם?
שכפולן הגנטי של כבשים במכון רוזלין בסקוטלנד הסעיר את דמיונם של חובבי המדע הבדיוני, אך גם צימרר את החוששים מן הסכנות שבמדע. הפחד מן “המדענים המטורפים” הכה שוב: חייליו הזהים והצייתנים של רודן אכזר צעדו בסך, ותינוקות משוכפלים בני גזע עליון הגיחו מן המבחנות.
כמו במקרים רבים אחרים יש כאן שילוב של חששות שווא, חוסר הבנה ועירוב תחומים. מהי פריצת הדרך שעליה דיווחו המדענים? אין מדובר בעצם ביכולת לגדל יצורים רבים הזהים גנטית – זאת אנו עושים כבר שנים רבות על ידי הכלאה. גם אין רבותא בכבשים שעל לידתן דווח – הן בסך הכל תאומות זהות שהורתן במבחנה.
פריצת הדרך היא ביכולת לקבל עובר נורמלי ללא הפריית ביצית בזרעון. אך גם כאן החידוש הוא בעירבון מוגבל: בצפרדעים נעשה הדבר כבר לפני שנים, וההתלהבות היא רק מן היכולת לעשות זאת ביונקים, ואולי, בקרוב, גם בבני אדם. הריגוש האמיתי הוא למדענים, החוקרים זה שנים רבות את התהליך המופלא של הפריה ויצירת העובר. ביצית מופרית מתחילה להתחלק, ובעוד שהיא יוצרת מיליארדי תאים חדשים, צומח לנגד עינינו יצור מושלם: זבוב, כבשה או אדם. תהליך זה דורש שילוב חומר גנטי של אב ואם, ויצירת התנאים הפנימיים המדויקים המאפשרים לביצית המופרית להתפתח לעובר חדש. הטבע דאג לכך שהביצית המופרית תהיה התא היחיד המסוגל להתפתחות עוברית. תא רגיל בגופנו, אף על פי שהוא מכיל את כל המידע הגנטי שיש בביצית מופרית, אינו מסוגל ליצור עובר. ללא מחסום כזה, היתה סכנה שעוברים יתחילו לגדול כגידולים סרטניים בריאות, בעצמות או בכבד. על מחסום ביולוגי זה התגברו עתה המדענים בתחכום ובחדשנות טכנולוגית. הם השתילו גרעין של תא גוף רגיל במקומו של גרעין הביצית. גוף הביצית שמר על יכולתו המיוחדת לייצר עובר, אך התוכנית הגנטית ששיכפל היתה זו של תא רגיל.
הישג זה חשוב מאוד להבנת הביולוגיה של התא ומסתרי ההפריה וההתפתחות העוברית. כל ביצית מופרית שונה מרעותה, כמודגם בשוני בין אחים, מפני שההפריה מפגישה זרעון יחיד ומיוחד עם ביצית שאין שנייה לה. המנגנון המאפשר זאת מבוסס על כך שכל זרעון או תא ביצית, המכיל מחצית מן המטען הגנטי של ההורה, מקבל שילוב שונה של מקטעי מידע גנטי. תאי הגוף, לעומת זאת, זהים כולם לחלוטין במטענם הגנטי. לכן, אם נצליח “לשכנע” תאי גוף רגילים להידמות לביצית מופרית, נוכל לבצע שיבוט, כלומר ליצור “שבט” של אלפי עוברים זהים. זאת תוך כדי שימוש באלפי תאים הנלקחים מפרט מסוים, שישכפל כך את עצמו, ללא צורך בהפריה. אך האם יש בהתפתחות מדעית זו סיכון רציני כלשהו שלא היה קודם לכן? נראה שהתשובה שלילית. חיילים ההולכים בצייתנות עיוורת אחר מנהיג מטורף אינם חייבים להיות זהים גנטית. על כך יעיד כל צופה בטלוויזיה, הרואה שידור מכיכרות טהרן או מן הג'ונגלים של קמבודיה. היכולת ליצור עותקים זהים של בני אדם קיימת באופן עקרוני כבר כמה שנים. זאת, בדרך הדומה לתהליך הטבעי שבו נוצרים תאומים זהים – הפרדה של תאים הנוצרים מן הביצית המופרית בחלוקות הראשונות אחר ההפריה, והשתלתם ברחם. אנשי המדע והרופאים הטילו על עצמם מגבלות המונעות שימוש לא נכון ביכולת זו, ומגבלות אלה יתאימו היטב גם למניעת שימוש לרעה בטכנולוגיה החדשה. גם למי שרואים עצמם כנפגעי הפמיניזם הקיצוני אין סיבה לחשוש מן ההתפתחות האחרונה דווקא. כבר עתה יכולות נשים ללדת ללא עזרת גבר, בהפריה מלאכותית מבנק הזרע. בקרוב הן יוכלו, אם ירצו, לבחור את מין היילוד, בתהליך פשוט לאין ערוך מן ההשתלה הגנטית.
עם זאת, סביר שההתפתחות החדשה תביא תועלת רבה. האדם עוסק זה אלפי שנים בביות של בעלי חיים ובהגברת תכונותיהם החיוביות. חובבי הכלבים, מאלפי הסוסים, הבוקרים והרועים עסקו ועוסקים ללא חשש ביצירת זנים מושבחים, שכל הפרטים בהם דומים מאוד זה לזה. אחד החלוצים בתחום זה היה יעקב אבינו, שגידל כבשים נקודים וטלואים בעזרת מקלות מפוצלים. איש לא יאשים רפתן על שהוא שואף שכל פרותיו יהיו צייתניות, עמידות בפני וירוסים ובעלות תנובת חלב גבוהה. זאת השגנו עד כה בתהליכים סבוכים וממושכים של הכלאה והזרעה מלאכותית. במקום בזבוז המשאבים והזמן הכרוך בשיטות הישנות, ההשתלה הגנטית מבטיחה דרך מהירה ומדויקת הרבה יותר ליצירת זנים חדשים ומשובחים. הסכנה שיקום רודן אשר ירצה לשבט את עצמו, או מישהו אחר, זעומה – נראה ששטיפת מוח יעילה הרבה יותר משיבוט גנטי. יש לזכור גם שצבא של תאומים זהים יהיה רגיש הרבה יותר למחלות שגורמים וירוסים, בשל חוסר שונות במערכת החיסון, ורודן נבון לא יבחר בדרך זו לכבוש את העולם. המערכת החברתית, העומדת בפרץ מול רצונם של מעטים להסב נזק לחברה על ידי הסתה או אלימות, תוכל להתמודד בקלות גם עם מדען-רודן מטורף, אם יקום. מובן שהמחוקק יצטרך לתת את הדעת על ההתפתחויות החדשות, כפי שהוא עושה בעניין טכנולוגיות רבות אחרות. אך בסיכומו של דבר, שיבוט הכבשים הוא בעיקר התפתחות מדעית מרגשת, ואל לנו להיתפס לחששות שאין להם שחר בדבר האיום הגלום בה על האנושות.
